ליקוי חמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999
סוגי ליקוי חמה. א' - ליקוי מלא (אומברה, צל). ב' - ליקוי חלקי מרכזי (אנטומברה). ג' - ליקוי חלקי צדדי (פנומברה). מוצג הצל שמטיל הירח על פני כדור הארץ (הקו התחתון) ומוצג מראה השמש בליקויים השונים.
ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008

ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. המסלולים מצטלבים אחת לשישה חודשים בערך, ואירוע זה מכונה "עונת הליקויים". במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח מסתיר את השמש, או את חלקה, מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ באזור מסוים. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם. בששת אלפי השנה שבין 2000 לפנה"ס ועד 4000 לספירה התרחשו ויתרחשו 14,263 ליקויים (3,979 מהם ליקויים מלאים), דהיינו קצת פחות מ-2.4 ליקויים בשנה בממוצע. ליקוי החמה המלא הארוך ביותר ב-8,000 שנה צפוי ב-16 ביולי 2186. אורכו יהיה 7:29 דקות, רק שלוש שניות פחות מהמקסימום התאורטי האפשרי.

כאשר הירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, לחסימה מוחלטת של אור השמש. גם כאשר מתרחש ליקוי מלא, הוא נראה במלואו רק בפס צר לאורך כדור הארץ, למשך דקות ספורות. בזמן הליקוי המלא ניתן לראות את העטרה של השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת. ליקוי חמה הוא אירוע אשר יכול להתרחש אך ורק סמוך מאוד לתחילתו או סופו של החודש העברי, משום שרק במועד זה הירח יכול לעבור סמוך לקו הדמיוני המחבר את כדור הארץ עם השמש.

לא בכל פעם שיש ירח מלא או ירח חדש יופיעו ליקוי ירח וליקוי חמה, מאחר שמישור מסלול הירח מוטה ב-5.2 מעלות יחסית למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש. לכן, ליקוי ירח או ליקוי חמה יופיעו בשתי נקודות החיתוך של שני המישורים.

ליקוי החמה שהתרחש ב-29 במאי 1919 שימש לאישוש תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. משלחת מדעית הצליחה לצלם בזמן הליקוי המלא כוכב שהיה אמור להיות מוסתר על ידי השמש בזמן הליקוי. אולם העובדה שכוכב זה נצפה, הוכיחה את טענתו של איינשטיין לגבי עקמומיות היקום שגורמת לאור לנוע בציר עקום וכך לעקוף את השמש.

מחזורי ליקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם ידוע זמן של ליקוי אחד ניתן לחשב הופעת ליקויים נוספים על פי מחזורי ליקוי שהידוע בהם הוא מחזור סארוס ומשכו 6,585.3 ימים כלומר לאחר 18 שנים, 11 ושליש ימים שהם 223 חודשים סינודים (חודש סינודי הוא זמן ההקפה של הירח ביחס לקו המחבר את השמש וכדור הארץ) יתרחש ליקוי נוסף 120 מעלות אורך מערבה משם. מחזור ליקויים נוסף אורכו 19 שנים בדיוק. על סמך הכרת מחזורים אלו הצליח ע"פ ההיסטוריון הרודוטוס תאלס איש מילטוס לחזות מראש ליקוי חמה בשנת 585 לפנה"ס

השפעה על בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוי חמה מבלבל את תחושת הזמן של בעלי חיים‏[1]. בעלי חיים, שפעילים ביום, מתנהגים כאילו ירד הלילה: כך למשל אצל דגי שונית נצפו דגים פעילי יום שחיפשו מסתור ודגים פעילי לילה שיצאו החוצה‏[2], מעבר מהיר לדפוסי פעילות ליליים נצפה גם בתנועת זואופלנקטון בזמן ליקוי מלא‏[3] ; ציפורים מתכנסות ללינה‏[4]; ועדרי צאן ובקר מתחילים לנוע לכיוון מכלאות הלילה‏[5]. לעומתם, חיות שפעילות בלילה נעשות אקטיביות: צרצרים מתחילים לנגן, ועטלפים מגיחים מהמערות והנקיקים.

ליקויי חמה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליקוי חמה חלקי מבעד לעננים, 29.3.06, שעה 12:57 בצהריים, צפון רמת הגולן
אנימציה של ליקוי חמה

ליקויי חמה תועדו משחר ההיסטוריה, ולעתים הם מאפשרים להיסטוריונים לתארך מאורעות בעת העתיקה. באשור תועדו אירועים כאלה ברשימות הלימו שהיו פקידים אשוריים. ברשימות נמצא תיעוד של ליקוי חמה בשנתו התשיעית של המלך אשור-דן השלישי, תיעוד זה וחישוב מועד ליקוי החמה לפי חישוב אסטרונומי-מתימטי אפשר לקבע את תאריך הליקוי לשנת 763 לפנה"ס, כנ"ל תועד ליקוי חמה מלא בתקופת מלכותו של אשורבניפל שחושב לשנת 661 לפנה"ס‏[6]. ציון מאורעות אלה אפשרו להיסטוריונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק. הליקויים נחשבו בדרך כלל לאותות מבשרי רע. במיתולוגיה הסינית, למשל, נטען כי ליקויי החמה נגרמים על ידי "כלב השמיים", יצור מאיים, שבנוסף להפרעת פעולתם של גרמי השמיים נוהג לזלול ילדים על פני האדמה. הסינים נהגו לתופף, להכות בסירים ולהקים רעש כדי לסלק את המפלצת ולהציל את השמש. עוד במאה ה-19 ירו ספינות הצי הסיני בתותחים בניסיון להציל את הירח בעת ליקוי לבנה.

ליקוי חמה נחשב כמנבא את עתיד הצלחתו ובריאותו של הקיסר, ולכן נודעה לו חשיבות מכרעת לחיזויים אסטרונומיים. בשנת 2300 לפנה"ס נערפו ראשיהם של שני אסטרונומים שלא הצליחו לחזות ליקוי חמה מלא. במאה הראשונה לפני הספירה כבר הבינו האסטרונומים הסינים את הגורם לליקוי החמה, ובשנת 8 לספירה נעשו תחזיות חלקיות שהתבססו על מחזור של 135 חודשים. במאה השלישית כבר ידעו הסינים לחזות את הליקויים.

גם במיתולוגיה היוונית יש לליקוי החמה תפקיד של מטה זעם. באודיסיאה (סיפור מסעו של גיבור מלחמת טרויה, אודיסס, לביתו וניצחונו על מחזריה של אשתו) רועה החזירים, היחיד ממשרתיו של אודיסס שנשאר נאמן לאדונו, מתנבא כי אודיסס ישוב בתחילת החודש:

אשר לתקופת השנה הנה ישוב אודיסס עם האסף ירח זה ובהתחדש השני ישוב הלה אל-ביתו ועשה נקמתו

בכל אלה אשר המיטו פה חרפה על אשתו

– שיר 14 שורות 161-163, תרגום טשרניחובסקי

כזכור, רק בראש חודש עשוי להתרחש ליקוי חמה ואכן, בחגיגת ראש החודש חוזר אודיסס (מחופש כנווד) לביתו, ופוגש את המחזרים. הסימן לפורענות העומדת לבוא עליהם הוא ליקוי חמה מפתיע:

צלמי בלהות שתו על מלא הפרוזדור והחצר אצים נחפזים אל ירכתי אפל, והשמש כבתה בעריפיה, ניטשו חושך וצלמוות

– שיר 20, 355-358

הן האסטרונומים הסינים והן עמיתיהם מיוון הבינו כבר לפני 2000 שנה את סיבת הליקויים. כך, למשל, מספר פלוטארכוס כי בשנת 430 לפנה"ס גרם ליקוי חמה לבהלה בקרב צוותי אוניות אתונאיות שהיו בדרכן לתקוף את הפלופונז, אולם פריקלס אשר רכש ידע באסטרונומיה מאנקסגורס, הרגיע את הצוותים

בראות פריקלס כי רב החובל אחוז בהלה ואובד עצות, הסיר מעליו את אדרתו והחזיקה לפני עיניו של האיש לבל יראה הלה דבר ושאל אם סבור הוא שיש בכך משום אסון גדול או סימן לאסון. משהשיב רב החובל בשלילה אמר לו "ובכן מה לך כי תירא? הרי כל ההבדל הוא בכך שהדבר אשר גרם לאפלה הוא גדול יותר מהאדרת"

– פלוטארכוס, תרגום שלמה שמואלביץ

היוונים אף הסיקו מצורתו העגולה תמיד של הצל, הנופל על הירח בליקוי לבנה את כדוריות הארץ. שכן רק גוף כדורי יטיל תמיד צל עגול (בלי תלות בזווית ההארה).

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים? בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ. וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם– אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל ‑עַמֵי הָאָרֶץ, כּיִ בְרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים, / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים. אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נָפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ, וּבְהִדָּבְקוֹ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה, אִם יְהִי תְּלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קַו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם – אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל ‑רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ: לְמַעַן יֵדְעוּ כָּל ‑רוֹאֵיהֶם, / כִּי אֵין הַמַּלְכוּת לִצְבָא הַשָּׁמַיִם וְחֵילֵיהֶם, / אֲבָל יֵשׁ אָדוֹן עֲלֵיהֶם, / מַחְשִׁיךְ מְאוֹרֵיהֶם, / כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם. / וְהַחוֹשְׁבִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אֱלֹהֵיהֶם / בָּעֵת הַזֹּאת יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם / וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיהֶם וְיֵדְעוּ כִי יַד יְיָ עָשְׂתָה זֹאת וְאֵין לַשֶּׁמֶשׁ יְכֹלֶת, וְהַמַּחְשִׁיךְ אוֹרָהּ – לוֹ לְבַדּוֹ הַמֶּמְשֶׁלֶת! וְהוּא הַשּׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ עֶבֶד מֵעֲבָדֶיהָ, / גְּמוּל חֲסָדֶיהָ, לְהַסְתִּיר אוֹרָהּ / וְלִכְרוֹת מִפְלַצְתָּהּ וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה.

אבן גבירול, כתר מלכות י"ב

הנביא עמוס ניבא על ליקוי חמה שיבוא בזמן החורבן:

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם, וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ בְּיוֹם אוֹר. וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל, וְכָל-שִׁירֵיכֶם לְקִינָה" (עמוס ח ט)

"היום ההוא" הוא קרוב לוודאי ה-15 ביוני שנת 763 לפנה"ס (ראש חודש סיון בתתקצ"ז) שליקוי החמה בו תועד על ידי הבבלים.

אולם הנביא ירמיהו קרא לבני ישראל, שלא ללמוד מהגויים, ולא לפחד מ"אותות השמיים" (ליקויי המאורות):

"כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" (ירמיהו י ב).

בגמרא מפורש ליקוי המאורות כסימן לכעסו של האל:

"בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך...לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו" (בבלי סוכה כט א).

ובהמשך אותו קטע נמנים ארבעה חטאים שגורמים לליקוי חמה:

"בשביל ארבעה דברים חמה לוקה:
על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה
ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה
ועל משכב זכור
ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד" (שם)

עם זאת, התלמוד אינו רואה בליקוי חמה סימן ודאי לפורענות:

"ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתייראין מכל אלו", שנאמר, "כה אמר ה': אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה". (ירמיהו י' ב')" (שם)

המהר"ל, בספרו "באר הגולה", עוסק בדברי הגמרא במסכת סוכה ומעלה את השאלה כיצד ניתן לקשור את התרחשות ליקוי החמה בהתנהגות האדם, בעוד שדבר ידוע הוא שהדבר קורה ויקרה ממילא בדרך הטבע:

"וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים." (שם, הבאר השישי עמ' קו)

בתרוצו מזכיר המהר"ל את אחד מעקרונותיו החשובים - "סבת הסבה", ונדרש גם לנגזרות העולות ממנו:

"וגם דבר זה הוא טעות, שאין מדרך חכמים ז"ל להסיר הסיבה הקרובה שודאי תלוי לקות המאורות במהלך המאורות, אבל סיבת הסבה נתנו הם ז"ל. כי אם לא היה החטא בעולם לא היה דבר זה, כי אין ספק שלקות המאורות הוא פחיתות גדול וחסרון בעולם, ואם לא היה החטא נמצא בעולם לא היה סדר הבריאה נותן שיהיה לקות המאורות שהוא פחיתות וחסרון כמו שמוסכם מכל אדם... הרי שהשם יתברך סידר הנהגת העולם לפי מדריגתו ומעלתו. ומפני כי העולם שייך בו חטאים אלו, ולפיכך מתחלת בריאת העולם לא נתן השם יתברך להם אור שלא יקבל ליקוי, ובזולת חטא לא היה סדר זה. סוף סוף בשביל חטאים אלו הוא ליקוי המאורות. ואולי תאמר, אם כן מוכרח האדם לחטוא. אין זו קושיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה"א את לבבך ואת לבב זרעך (דברים ל') ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר (ישעיה כ"ד) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם, אבל בעולם הזה אין העולם נקי מן החטא." (שם)

שד"ל טען, שהאמונה בהשפעתם של ליקויי המאורות על המציאות אינה אמונה יהודית:

"וטעם "אותות" - סימנים, ואומות העולם קראום כן, מפני שהיו מאמינים, שהם סימנים על מה שעתיד לבוא, וכמו שאמר ירמיה "כי יחתו הגוים" "מהמה". והנה ראוי היה שיאמר תחלה, "והיו לימים ושנים ולמועדים", ולבסוף יזכיר האותות שאינם אלא לפרקים, אלא שרצה להחל בגדול..., מפני שהאותות הם עיקר המכוון בחצי הפסוק הזה, כי רצה הקב"ה להודיע את ישראל, כי גם אותות השמים אינם אלא כמו הימים והשנים, כולם מסודרים ברצונו כשאר חוקות הטבע, וכמו היום והלילה וזרע וקציר וקור וחום, וכמו שהיום והלילה והקור והחום אין להם אלוה מיוחד, ואינם מודיעים העתיד לבוא; כן גם אותות השמים; ומאחר שהאמונה באותות השמים ובלקיות חמה ולבנה ללמוד מהן העתיד היתה מפורסמת אצל האומות, ומשה (ואחריו ירמיה) מרחיק הטעות הזאת, ומודיע, שהן דבר טבעי כמו הימים והשנים, הרי זו ראיה גדולה לתורה מן השמים. ואין לתמוה, למה לא רצה הקב"ה לגלות לעמו שאר שיבושים שהיו מורגלים בהם, כי שאר השיבושים לא היו מזיקים בעיקרי האמונה ולא בתיקון המידות, מה שאין כן האמונה באותות השמים, שהיא מזקת כאמונת הניחושים וחברותיה שאסרה תורה, כי תרפה ידי האדם בעבודתו אשר הוא עמל, ותמלא לבו הבל ותסיר בטחונו מהאל" (שד"ל על בראשית א).

רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפתיחת רשימת רשימת ליקויי חמה 1990 - 2000 הקישו "הצגה" משמאל
תאריך הליקוי שעה UTC סוג זמן כיסוי
מלא (דקות)
מסלול הליקוי הערות
התחלה אמצע סוף
15 בינואר 1991 - 23:53 - טבעתי 07:53 - -
11 ביולי 1991 - 19:06 - מלא 06:53 הוואי, מקסיקו, אמריקה המרכזית, אמריקה הדרומית (קולומביה, ברזיל) -
4 בינואר 1992 - 23:05 - טבעתי 11:41 - -
30 ביוני 1992 - 12:10 - מלא 05:21 - -
24 בדצמבר 1992 - 00:31 - חלקי - - -
21 במאי 1993 - 14:19 - חלקי - - -
13 בנובמבר 1993 - 21:45 - חלקי - - -
10 במאי 1994 - 17:11 - טבעתי 06:14 - -
3 בנובמבר 1994 - 13:39 - מלא 04:23 אמריקה הדרומית (פרו, צ'ילה, בוליביה, ברזיל, פרגוואי) -
29 באפריל 1995 - 17:32 - טבעתי 06:37 - -
24 באוקטובר 1995 - 04:32 - מלא 02:10 המזרח התיכון, איראן, הודו, תאילנד, דרום מזרח אסיה, אינדונזיה, פיליפינים, אוסטרליה -
17 באפריל 1996 - 22:37 - חלקי - - -
12 באוקטובר 1996 - 14:02 - חלקי - - -
9 במרץ 1997 - 01:24 - מלא 02:50 - -
2 בספטמבר 1997 - 00:04 - חלקי - - -
26 בפברואר 1998 - 17:28 - מלא 04:09 - -
22 באוגוסט 1998 - 02:06 - טבעתי 03:14 - -
16 בפברואר 1999 - 06:34 - טבעתי 00:40 - -
11 באוגוסט 1999 09:29 11:03 12:36 מלא 02:23 אירופה, אסיה -
5 בפברואר 2000 - 12:49 - חלקי - - -
1 ביולי 2000 - 19:33 - חלקי - - -
31 ביולי 2000 - 02:13 - חלקי - - -
25 בדצמבר 2000 - 17:35 - חלקי - - -

רשימת ליקויי חמה 2001 - 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפתיחת רשימת רשימת ליקויי חמה 2001 - 2020 הקישו "הצגה" משמאל
תאריך הליקוי שעה UTC סוג זמן כיסוי
מלא (דקות)
מסלול הליקוי הערות
התחלה אמצע סוף
21 ביוני 2001 10:35 12:03 13:31 מלא 04:57 דרום אמריקה, אפריקה -
14 בדצמבר 2001 - 20:52 - טבעתי 03:53 צפון ומרכז אמריקה -
10 ביוני 2002 - 23:44 - טבעתי 00:23 אסיה, אוסטרליה, צפון אמריקה -
4 בדצמבר 2002 05:50 07:31 9:11 מלא 02:04 דרום אפריקה, אנטארקטיקה, אינדונזיה, אוסטרליה -
31 במאי 2003 - 04:08 - טבעתי 03:37 אירופה, אסיה, צפון אמריקה -
23 בנובמבר 2003 22:19 22:49 23:18 מלא 01:57 אוסטרליה, ניו זילנד, אנטארקטיקה, דרום אמריקה -
19 באפריל 2004 - 13:34 - חלקי - אנטארקטיקה, דרום אפריקה -
14 באוקטובר 2004 - 02:59 - חלקי - אסיה, הוואי, אלסקה -
8 באפריל 2005 - 20:36 - מעורב 00:42 האוקיינוס השקט, מרכז אמריקה -
3 באוקטובר 2005 08:41 10:31 12:22 טבעתי 04:32 צפון אפריקה, אירופה, המזרח התיכון, מערב אסיה, הודו -
29 במרץ 2006 08:36 10:11 11:48 מלא 04:07 מערב אפריקה, צפון אפריקה, יוון, טורקיה, מרכז אסיה, מונגוליה -
22 בספטמבר 2006 - 11:40 - טבעתי 07:09 דרום אמריקה, מערב אפריקה, אנטארקטיקה -
19 במרץ 2007 - 02:32 - חלקי - אסיה, אלסקה -
11 בספטמבר 2007 10:25:46 12:31 14:36:33 חלקי - דרום אמריקה, אנטארקטיקה, דרום האוקיינוס האטלנטי -
7 בפברואר 2008 - 03:55 - טבעתי 02:12 אנטארקטיקה, אוסטרליה, ניו זילנד -
1 באוגוסט 2008 - 10:21 - מלא 02:27 צפון אמריקה, סיביר, גרינלנד, קנדה, מונגוליה, סין -
26 בינואר 2009 - 07:59 - טבעתי 07:54 דרום אפריקה, אנטארקטיקה, דרום מזרח אסיה, אוסטרליה -
22 ביולי 2009 - 02:35 - מלא 06:39 הודו, סין, האוקיינוס השקט -
15 בינואר 2010 - 07:06 - טבעתי 11:08 אפריקה, אסיה -
11 ביולי 2010 - 19:34 - מלא 05:20 דרום אמריקה, טהיטי -
4 בינואר 2011 - 08:51 - חלקי - אירופה, אפריקה, מרכז אסיה -
1 ביוני 2011 - 21:16 - חלקי - איסלנד, צפון אמריקה, מזרח אסיה -
1 ביולי 2011 - 08:38 - חלקי - דרום האוקיינוס ההודי -
25 בנובמבר 2011 - 06:20 - חלקי - דרום אפריקה, אנטארקטיקה, טסמניה, ניו זילנד -
20 במאי 2012 - 23:53 - טבעתי 05:46 האוקיינוס השקט, אסיה, צפון אמריקה -
13 בנובמבר 2012 - 22:12 - מלא 04:02 אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אמריקה, דרום האוקיינוס השקט -
10 במאי 2013 - 00:25 - טבעתי 06:03 אוסטרליה, ניו זילנד, מרכז האוקיינוס השקט -
3 בנובמבר 2013 - 12:46 - מעורב 01:40 מזרח ארצות הברית, דרום אירופה, אפריקה -
29 באפריל 2014 - 06:03 - טבעתי - דרום הודו, אוסטרליה, אנטארקטיקה -
23 באוקטובר 2014 - 21:44 - חלקי - צפון האוקיינוס השקט, צפון אמריקה -
20 במרץ 2015 - 09:46 - מלא 02:47 האוקיינוס האטלנטי, נורבגיה, הקוטב הצפוני -
13 בספטמבר 2015 - 06:54 - חלקי - דרום אפריקה, דרום הודו, אנטארקטיקה -
9 במרץ 2016 - 01:57 - מלא 4:09 דרום אסיה, האוקיינוס השקט -
1 בספטמבר 2016 - 09:07 - טבעתי 3:06 אפריקה -
26 בפברואר 2017 - 14:53 - טבעתי 0:44 דרום אפריקה דרום אמריקה -
21 באוגוסט 2017 - 18:25 - מלא 2:40 ארצות הברית -
15 בפברואר 2018 - 20:51 - חלקי - אנטארקטיקה, דרום אמריקה -
13 ביולי 2018 - 03:01 - חלקי - דרום אוסטרליה -
11 באוגוסט 2018 - 09:46 - חלקי - צפון אירופה, צפון אסיה -
6 בינואר 2019 - 01:41 - חלקי - מזרח אסיה -
2 ביולי 2019 - 19:23 - מלא 4:33 דרום אמריקה -
26 בדצמבר 2019 - 05:18 - טבעתי 3:39 דרום אסיה -
21 ביוני 2020 - 06:40 - טבעתי 0:38 דרום אסיה -
14 בדצמבר 2020 - 16:13 - מלא 2:10 דרום אמריקה -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [When The Sun Goes Out ,http://www.ias.ac.in/resonance/Aug2002/pdf/Aug2002Classics.pdf M K V Bappu] S c i e n c e T o d a y, F e b r u a r y 1 9 8 0
  2. ^ S. Jennings et al, Reef fish behaviour during a total solar eclipse at Pinta Island, Galápagos; Journal of Fish Biology, Volume 53, Issue 3, pages 683–686
  3. ^ G. Economou et al; Eclipse effects on field crops and marine zooplankton; Atmospheric Chemistry and Physics Discussions, 8, 1291–1320, 2008
  4. ^ Elliot J. Tramer; Bird Behavior During a Total Solar Eclipse; The Wilson Bulletin 112(3):431-432. 2000
  5. ^ Hall, G. H; The Total Solar Eclipse of 1932; Journal of the Royal Astronomical Society of Canada, Vol. 26, p.337
  6. ^ J. B. Zirker, Total Eclipses of the Sun; Science 19 December 1980, Volume 210, Number 4476

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל