מס ערך מוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מס ערך מוסף, או בראשי-תיבות מע"מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.

המס נקרא כך מכיוון שהוא ממסה את הערך המוסף בכל שלב בשרשרת הייצור והשיווק, החל מהיצרן, דרך הסיטונאי ועד לקמעונאי. הערך המוסף הינו ההפרש בין מחיר המוצר או השירות המסופקים, לסך מחיר התשומות ששימשו לייצור המוצר או מתן השירות. המע"מ הוא מס עקיף, שהצרכן הוא הנושא בפועל בעלותו. המע"מ נכלל במחירם של מוצרים ושירותים כאחוז ממחירם והוא יכול להיות בעל שיעור אחיד או ברמות אחדות בהתאם לסוג המוצר או השרות.

תוכן עניינים

1 מאפייני המס
2 שעורי מס מיוחדים
3 מס ערך מוסף בישראל
- 3.1 גובה המס
- 3.2 פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים
4 ראו גם
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מאפייני המס

את המע"מ ניתן לגבות בשלוש דרכים:

מיסוי ערך מוסף (subtraction method) - מיסוי ההכנסות בהפחתת מחיר חומרי הגלם והתשומות ששימשו בייצור. העסק מדווח ומשלם מס על הערך המוסף בלבד.
‎החזר מס תשומות (credit method) - מיסוי ההכנסות במלואן, כאשר ניתן זיכוי בגין מע"מ על תשומות ששולמו על ידי עסקים אחרים בשלבי הייצור הקודמים. העסק מחויב במס על מלוא הכנסותיו ורשאי לנכות מסכום זה מע"מ ששולם בשלבי ייצור קודמים.
‎מע"מ פיננסי – מיסוי על השכר ששולם על ידי העסק ועל תזרים יציאת ההון נטו שלו. תזרים יציאת הון נטו מוגדר כהכנסות הוניות בניכוי תשלומים הוניים כדווידנד וריבית.

תשלומי השכר ותזרים יציאת הון נטו, שקולים להכנסות העסק ממכירות בניכוי תשומות ששימשו לייצור, כך שתקבולי המס זהים בכל אחת מדרכי הגבייה.

הדרך המקובלת ביותר לגביית המע"מ היא בהטלת המס על כלל המכירות בכל שלב בייצור, ומתן אפשרות לנכות מע"מ על תשומות בתהליך הייצור (החזר מס תשומות). למטרת הדרישה של הזיכוי, העסק נדרש להוכיח כי אכן שולם המע"מ על ידי ספק התשומה ומקובל לעשות זאת באמצעות חשבוניות מס. טכניקה זו מקילה על אכיפת המס מאחר ולעסקים קיים תמריץ להבטיח כי מס הערך המוסף אשר הספק טוען ששולם, אכן שולם. מצד שני, טכניקה זו פוגעת בספקים שכן עם הוצאת החשבונית ללקוח, הספק מחויב במע"מ כלפי המדינה, ואלו הלקוח מזוכה במע"מ כלפי המדינה. כל זאת עוד לפני שבוצע תשלום כלשהו בפועל. דבר זה מהווה למעשה הלוואה של הספק ללקוח בסכום השווה לערך המע"מ בחשבונית.

על מנת למנוע בעיה זו, ישנם מקומות בעולם בהם כאשר ספק מוציא חשבונית ללקוח שגם הוא נחשב עוסק מורשה לעניין מע"מ, הוא יכול לוותר על החיוב במע"מ. טכניקה זו מותרת במדינות החברות באיחוד האירופי. בישראל הדבר אסור, דבר המהווה פגיעה בספקים, בעיקר בענפים בעלי מוסר תשלומים המבוסס על אשראי.

מע"מ יכול להיות מוחל על בסיס "יעד" (destination) או מקור (origin). מע"מ על בסיס יעד, ימסה צריכה על פי המקום בו היא נצרכת, יצוא לא יכנס לבסיס המס בעוד שעל יבוא יוטל מע"מ. מע"מ על בסיס מקור יחיל מע"מ על יצוא ויפטור ממע"מ יבוא.

מע"מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה, הינו מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע"מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר. בכדי להקטין רגרסיביות זו, ישנן מערכות מיסוי שבהן שעור המע"מ אינו אחיד. המע"מ על מוצרי צריכה בסיסיים ומוצרים שבהגדרתם נצרכים על ידי אוכלוסיות חלשות, נמוך יותר ולעתים אף ניתן פטור ממע"מ. מנגד שיעורי מס לא אחידים מביאים לעלייה בעלויות האדמיניסטרציה של מערכת המס ולעיוותים בסיווגי המוצרים.

במדינות שהינן קונפדרציות, כגון קנדה, תיתכן הטלת מע"מ כפולה. גם של השלטון הפדראלי, וגם של הפרובינציה עצמה. במדינות מסוג זה מקובל באזור הגבולות בין הפרובינציות, לבצע קניות בפרובינציה השכנה, ובכך לחסוך חלק מתשלומי המע"מ.

בישראל, בדומה למדינות אירופה, החוק מחייב שכל מחיר אשר מוצג לצרכן בנקודת המכירה או בכל פרסום כלשהו, יכלול את כל התשלומים והמיסים, ובכללם גם את המע"מ. כך שהמחיר המוצג לצרכן הינו מחיר סופי. בצפון אמריקה המחירים המוצגים לצרכן אינם כוללים מע"מ. המע"מ מוסף בקופה בעת התשלום. הסיבה לכך היא חישוב המע"מ השונה ממקום למקום באותה מדינה. באופן פרקטי, הדבר מפריע מאוד ומבלבל את הצרכנים, אשר צריכים לבצע חישובים שונים בעת הקניה, על מנת להגיע למחיר הסופי.

כאשר מתבצעת מכירה לעסקים, מותר להציע הצעות מחיר שאינן כוללות מע"מ. ההגיון שבכך הוא שעסקים ממילא מזדכים על המע"מ ולכן המחיר האמיתי שהם משלמים הוא המחיר ללא מע"מ.

[עריכה] שעורי מס מיוחדים

במקרים אחדים ניתן פטור ממס ערך מוסף או מוטל מס בשיעור אפס. עסקאות פטורות הן עסקאות לגביהן לא חל מע"מ, אולם יחד עם זאת אין העסק זכאי להחזר מע"מ על תשומות אשר כן חייבות במע"מ. למעשה מוצא מבסיס המס השלב הפטור בלבד. ההבדל בין פטור ממע"מ למע"מ בשעור אפס, הוא בכך שפטור ממע"מ מוציא מבסיס המס רק את שלב הייצור הפטור ואינו מאפשר לקבל החזר התשומות ששולמו. מע"מ בשיעור אפס מאפשר להזדכות על המע"מ ששולם בשלבי הייצור הקודמים ובעת המכירה המוצר חייב במס בשיעור של אפס אחוזים.

[עריכה] מס ערך מוסף בישראל

מס ערך מוסף הוטל בישראל ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ).

המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המיסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").

בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי):

מגזר פיננסי: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותים פיננסיים חייבים במע"מ על תשלומי השכר והרווח. שעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות".
מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) כולל מוסדות המדינה, חייבים במע"מ בשעור מופחת של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם כפעילות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד.

[עריכה] גובה המס

שיעור המע"מ משתנה מפעם לפעם, כחלק מהמדיניות הפיסקלית של הממשלה:

תקופה	אחוז המע"מ	הערות
מהחלתו ב-1 ביולי 1976	8%
1977	12%	סיום שלטון המערך
1985	18%	תוכנית הייצוב
1990	17%
15 ביוני 2002	18%
1 במרץ 2004	17%
1 בספטמבר 2005	16.5%
1 ביולי 2006	15.5%

[עריכה] פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים

בישראל ישנן חמש פעילויות עליהן חל פטור ממע"מ:

מכירת יהלומים ואבנים יקרות מאדם שעיסוקו בכך לאדם אחר שעיסוקו בכך.
השכרת נכס למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים.
השכרת מקרקעין והחכרת מקרקעין שהוראות החוק להגנת הדייר, התשל"ב-1972, חלות עליהם.
מכירת מקרקעין המושכרים בתנאי שכירות מוגנים כאמור.
מכירות באילת. על-פי חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), מכירת מוצרים או מתן שרותים באזור העיר אילת בידי עוסק תושב אילת לצריכה באזור אילת או שימוש בה, פטורים ממע"מ. על מספר מוצרים בני קיימא כמכוניות, מדיחי כלים וכדומה לא חל הפטור והם חייבים במע"מ בשיעור מלא. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא הגיוניות (עם ביטול הפטור ירד שעור קניית הסיגריות באילת ב65%).

על מכירת מוצרים ושרותים מסוימים, לעסקים באזור אילת על ידי עסקים שמחוץ לאזור אילת, חל מע"מ בשיעור אפס, כך שהפטור ממע"מ באזור אילת קרוב יותר למע"מ בשיעור אפס המוציא מבסיס המס את כל הפעילות הכלכלית באזור אילת.

העסקאות בישראל שבהן העסק יכול לקבל חזרה את המע"מ ששולם על ידו ובמכירה יהיה חייב במס בשיעור 0% מתרכזות בפעילויות הבאות:

ירקות ופירות, בתנאי שלא נעשתה בהם פעולת עיבוד כלשהי.
יצוא מוצרים ושירותים כולל נכסים לא מוחשיים.
מכירת כלי טיס או כלי שיט לעסקים שעוסקים בהסעת נוסעים או הובלת סחורות בים או באוויר.
הובלה בינלאומית של מטענים באוויר או בים מישראל ולישראל.
שירותים מסוימים לתיירות נכנסת:
- איכסון בבתי מלון, ובכלל זה כל ההוצאות במלון הנילוות ללינה (מזון ומשקאות, כביסה, בידור וכדומה), בתנאי ששולמו דרך חשבון הלינה ובמטבע זר.
- שרותי הסעה, תיור והשכרת רכב - אם התבצעו באמצעות ספקים מאושרים ושולמו במטבע זר
- תיירים זכאים לבקש החזר מע"מ, בתנאים מסוימים, על רכישות מוצרים בני-קיימא לצורך ייצואם אל מחוץ לגבולות הארץ.

בעולם לא מקובל להחיל מע"מ בשעור אפס על שירותי תיירות נכנסת. בישראל מע"מ בשיעור אפס על שירותים אלה נועד לעודד כניסת תיירים לישראל באמצעות סבסוד שירותים אילו.