טרקטורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרקטורון חקלאי
טיול טרקטורונים בגליל העליון
טרקטורון ספורט מדגם 525XC של KTM
...

טרקטורון הוא כלי תחבורה פתוח בעל ארבעה גלגלים שהנהיגה בו היא באמצעות כידון והישיבה עליו בתנוחת רכיבה, בדומה לאופנוע. בעברית נקראים כלי רכב אלה בשם "טרקטורון" בגלל גלגליהם המזכירים את אלה של טרקטור. מקורו של הטרקטורון בתור כלי רכב חקלאי, אך כיום משתמשים בו רבים כרכב פנאי.

ברוב הטרקטורונים קיימת אפשרות להנעה כפולה (4X4) כדי לשפר את עבירותם בתנאי שטח קשים. מנוע הטרקטורון מושאל לרוב מאופנוע, והוא בן ארבע או שתי פעימות בנפח של כמה מאות סמ"ק. הנהיגה על הטרקטורון אסורה בכביש, למעט כביש הנמצא בתחום קיבוץ או מושב, מותר לנהוג על כביש באמצעות טרקטורון רק על מנת לחצות כביש וזאת עד 500 מטרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרקטורונים הראשונים אשר פותחו ביפן בשלהי שנות השישים שימשו תחילה ככלי רכב חקלאיים. תחילה פיתחו היפנים טרקטורונים בעלי שלושה גלגלים(ניתן להוסיף גלגלים מטעמי בטיחות), ובמהרה הבינו כי זהו כלי הרכב הנוח ביותר לנסיעה בשטחי הרים שלעתים כלי רכב קונבנציונליים אחרים לא עמדו בנסיעה בשטחים אלו.

לא עבר זמן רב עד שהבינו היפנים כי באפשרותם למכור את הטרקטורונים בכל רכבי העולם ובייחוד לארצות הברית. הטרקטורון הגיע לאמריקה בשנות השבעים המוקדמות ונמכר ככלי תחבורה המעניק לנוהג בו "ריגושים"(רכב אקסטרים), אך כמובן נמכר גם למטרות ציד ולמטרות חקלאות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מיועדים טרקטורונים לנסיעה בשטח לא סלול, ועל פי חוק נסיעתם בכביש אסורה (חציית כבישים בלבד, מותרת). הסיבה לכך נובעת מהעדר סרן דיפרנציאלי בטרקטורון המגדיל את הסיכוי להתהפכות בזמן פניה על דרך סלולה. הטרקטורון הפך לכלי תחבורה פופולרי בקרב הצעירים בהתיישבות החקלאית עקב העובדה שניתן להוציא רישיון נהיגה עבורו בגיל צעיר יחסית.

בישראל יש חובה חוקית להתקין בטרקטורון קשת התפכות מאחורי הנוסע, שאמורה להגן עליו בזמן נפילה או התהפכות. חובת התקנת קשת זו אינה קיימת במדינות אחרות, ויש הטוענים כי היא מסכנת את הרוכב יותר מאשר מגינה עליו. יצרני טרקטורונים רבים אינם משווקים בישראל כלל שכן היצרן לא מוכן להתקין קשת התהפכות (לפי דרישת החוק הישראלי) מחשש לתביעות, כנגדו במקרה של פציעה, או נזק בלתי הפיך לטרקטורון.

יבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר דגמי הטרקטורונים המיובאים לישראל מצומצם יחסית עקב חוק קשת ההתהפכות אשר מנע מיצרני טרקטורונים ידועים כמו ימאהה וסוזוקי לשווק אותם בארץ מחשש לתביעות עקב תאונות.

דגמים עיקריים המיובאים לישראל:

  • פולריס – מראשוני חברות הטרקטורונים ששווקו בישראל. מטה החברה הינו במיניסוטה שבארצות הברית. תחילה שווקו טרקטורוני החברה על ידי "יעדים פתרונות חקלאיים" והיום משווקת על ידי חברת ד.ל.ב מוטוספורט. בין דגמיה העיקריים ניתן למצוא את משפחת ה-OUTLAW הספורטיבית (המשתמשת במנועי חברת KTM האוסטרית), ומשפחת הספוטרסמן המאופיינת ככלי עבודה המאפשרים גם רכיבת פנאי בסוף השבוע לצד היותו כלי עבודה במהלך השבוע עצמו.
  • קאן אם – כך נקראת כיום חטיבת הטרקטורונים של החברה הקנדית בומברדיה – משווקת בישראל על ידי חברת עופר-אבניר משנת 2001. לחברה שלושה דגמים עיקריים – טרקטורוני ה-DS וה-DSX בקטגוריית טרקטורוני הספורט, בעלי מנוע של 450 ו-650 סמ"ק, טרקטורוני ה-Renegade וה-Renegade X בעלי מנוע בנפחים 800 ו-500 סמ"ק בקטגוריית הספורט-פנאי וכן גרסאות ה-Outlander השונות המותאמות לרכיבות פנאי וטיולים וגם לצורכי עבודה.
  • ארקטיק קאט – חברה אמריקאית, אף היא ממוקמת במיניסוטה, ארצות הברית. משווקת בישראל מסוף 2003 על ידי חברת "קשר ימי". מוכרת בארץ בעיקר בזכות דגם ה-DVX שלה בנפחים של 250 ו-400 סמ"ק.
  • קימקו – חברה קוריאנית. משווקת בישראל משנת 2005 על ידי עופר אבניר. מהדגמים המוכרים שלהם הוא המקסר – טרקטורון המצויד במנועי 250, 300 ו-400 סמ"ק וה-MXU בעל מנוע בנפחים 250, 300, 400 ו-500 סמ"ק.
  • KTM – חברה אוסטרית המשווקת בישראל על ידי חברת ד.ל.ב מוטוספורט משנת 2001. בהתאם לגישת ה-Ready To Race ("מוכן לתחרות") המנחה את היצרנית, מיוצרים כל טרקטרוני החברה כשהם ספורטיביים באופן קיצוני ומיועדים למרוצים ותחרויות. הכלים מיוצרים ב-2 גרסאות: גרסת XC ("קרוס קאנטרי") בנפחים של 450 ו-510 סמ"ק המיועדים למרוצי אנדורו, וגרסת SX המיועדת למרוצי מוטקרוס (בנפחים של 450 ו-476 סמ"ק). החברה, שרכשה את הידע שלה במרוצי אופנועי שטח מכל התחומים, מאבזרת את טרקטרוני הספורט שלה בתוספות יוקרתיות המסופקות יחד עם הכלי באופן מקורי. טרקטרוני KTM בישראל נחשבים ליקרים וליוקרתיים מבין הכלים הספורטייבים המיובאים ארצה.
  • כמו כן עדיין קיימים בארץ טרקטורונים מבית ימאהה, סוזוקי, הונדה וקוואסאקי מהשנים 1989-1997 אשר שווקו לפני כניסת תוקף חוק הקשת ומספר חברות אשר היקף מכירותיהן נמוך כמו ג'ון-דיר ודינלי.
  • בשנים האחרונות נפוץ הייבוא האישי של טרקטורונים שונים, גם מחברות כמו ימאהה שאינן משווקות באופן סדיר בארץ .

נזקים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיים איסור נסיעה בחופי הים ובשמורות טבע שלא על דרכים המיועדות לכך, עם זאת טרקטורונים רבים נוהגים לפקוד שטחים אלו לצורך נסיעה אתגרית מפאת מחסור בשטחים פתוחים המיועדים לנסיעת שטח. הנסיעה עם טרקטורון בשטחים אלו גורמת לפגיעה סביבתית ישירה של דריסת צמחיה ובעלי חיים; גרימת רעש שמבריח מאזור השמורה ציפורים, עדרי איילים או יונקים קטנים אחרים או גורמת לבעלי החיים תעוקה שעלולה לגרום לנטישת קנים או גורים. פגיעה עקיפה נגרמת מתלמי הגלגלים שמשנים את משטר זרימת המים שפוגע בצמחיה ופגיעה בקרקע (במיוחד באזורים חוליים) שמאפשרת השתלטות של צמחיה פולשת.

שימוש צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות הביטחון וכן יחידות סיור של צה"ל עושים שימוש בטרקטורון כרכב סיור וסער, ושם הוא מכונה "יאגי". בשנת 2011 התקבלה החלטה להחליף את ה "יאגי" המסורתי בכלי אחר, כבר השנה חיילים רבים עוברים הסמכה על הטרקטורון החדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי תחבורה