רשות המסים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשות המסים בישראל
לוגו רשות המסים בישראל
מנכ"ל משה אשר
שנת הקמה 2004, בעקבות איחוד גופי גביית המסים שהתקיימו קודם לכן בנפרד
http://www.mof.gov.il/taxes

רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד האוצר ועוסק בגביית מסים בישראל.

הרשות הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל לאחד את האגפים לגביית מסים - אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין, אגף המכס ומע"מ ושע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים). המטרה הייתה "לאחד את ניהול נושא גביית המסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים".

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות מונה כ- 5,500 עובדים, בהנהלה וביחידות השדה.

דלפק הקבלה של המרכז הארצי למידע, שירות ומשאבים בקריית הממשלה תל אביב

הנהלת הרשות, המרכזת את פעילות המטה, מטפלת בנושאים מקצועיים כמפורט:

  • חטיבת מנהל - אחראית לפיתוח המשאב האנושי, ריכוז הטיפול בתקציב והקצאת משאבים.
  • חטיבת שומה וביקורת חשבונות - אחראית על שומת מס הכנסה, שומת מיסוי מקרקעין וביקורת חשבונות במע"מ. ממונה על אכיפת הוראות ניהול ספרים ותשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת.
  • חטיבת מודיעין וחקירות - אחראית על אכיפת חוקי המסים וטיפול בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות מס פליליות.
  • חטיבה מקצועית - אחראית על התוויית מדיניות בנושאים מקצועיים, לרבות ייזום וטיפול בהצעות חוק ותיקוני חקיקה. כן מטפלת בפניות הנוגעות להחלטות מיסוי מקדמיות.
  • חטיבה משפטית - מטפלת בנושאים במישור האזרחי (כמו: תכנון וניסוח הצעות חוק) ובמישור הפלילי (הכנה וניהול של תיקים פליליים.
  • החטיבה לאכיפת הגבייה - אחראית לקביעת מדיניות הגבייה ומדיניות ניהול החוב ומעקב אחר תהליכי אכיפת הגבייה.
  • שע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים) - מערך המחשוב של הרשות.
  • חטיבת ביקורת פנים ונציב קבילות - מטפלת בעריכת ביקורות פנימיות ובבדיקת תלונות הציבור.
  • מינהל המכס - מטפל בקביעת מדיניות בתחום סחר חוץ, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, פיקוח על היבוא המסחרי לרשות הפלסטינית.
  • חטיבת מידע, שירות ומשאבים - אחראית על הפעלת דלפקי קבלת הדו"חות השנתיים וכלל המסמכים אשר מוגשים על ידי הציבור הרחב.
  • חטיבת שירות לקוחות - מופקדת על ממשק זמין, ידידותי ויעיל לציבור ופועלת לייעול תהליכי עבודה תוך התמקדות בלקוחות.
  • חטיבת תכנון וכלכלה - מטפלת בתחומי התכנון, הכלכלה, המדיניות וניתוח ההיבטים הנוגעים למערכת המס.
  • חטיבת דוברות והסברה - עוסקת בהעברת מידע לציבור בנוגע למדיניות ופעילות הרשות וכן מידע למיצוי זכויות ומילוי חובות.

יחידות השדה

  • מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - 26 משרדי שומה, 10 משרדי מיסוי מקרקעין, 6 משרדי חקירות ומודיעין ויחידות לאכיפת הגבייה.
  • מכס ומע"מ - 6 בתי מכס, 9 מעברי גבול יבשתיים בינ"ל, 8 מעברים פנימיים, 3 נציגויות בחו"ל, 17 משרדי מע"מ, יחידת קישור מע"מ לרשות הפלסטינית, 5 משרדי חקירות ומודיעין ויחידת מטה להברחות סמים והלבנת הון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכס, כמס המוטל על סחורה המועברת ממדינה אחת לשנייה, הופיע לראשונה במאות ה-18 וה-19. עד אז הוטל המס על העברת סחורות בדרך של תשלום עבור השימוש בדרכים, מעבר בגשר שעל פני נהר, שימוש בנמל וכן עבור הגנה בהעברת אנשים או סחורות ממקום למקום. מדיניות המכס בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית נקבעה בהתאם לעקרונות השיטה הטורקית בעניין ועד שנת 1838 חל איסור על סחר חוץ. בשנת 1838, שנת הרפורמות הגדולות בטורקיה, בוטל האיסור על יבוא ויצוא סחורות בחוזים מסחריים ונקבע מכס על יבוא בשיעור של 5% מערך הסחורה ומכס על יצוא בשיעור של 2.12%.

הבסיס החוקי לגביית המכס בתקופת המנדט הונח בפקודת המכס (1929), פקודת גבול המכס (1924), פקודת תעריף המכס והפטורים (1937) ושורה ארוכה של פקודות, תקנות וצווים. עם התבססותו של השלטון המנדטורי בארץ, עלתה חשיבותו של המכס ובמרוצת הזמן, היווה המכס את המקור העיקרי להכנסותיה של הממשלה המנדטורית בכלל וממסים בפרט. עם הנהגתו של מס הכנסה בארץ, החל לרדת חלקו של המכס בכלל הכנסותיה של הממשלה המנדטורית ממסים. מרביתם של שיעורי המכס בתקופת המנדט היו שיעורים קצובים.

הקמת מדינת ישראל הביאה לשינוי במדיניות הכלכלית של הממשל בארץ וכמובן גם לשינוי במדיניות המכס. העקרונות הבסיסיים עליהם הושתתה מדיניות המכס היו: הגדלת הכנסות, עידוד התעשייה המקומית על ידי הטלת מכס על מוצרי יבוא מוגמרים (שהיו פטורים עד אז) והרחבת מסגרת הפטור לגבי חומרי גלם וציוד לתעשייה, סיוע בשיפור מאזן התשלומים על ידי ייקורם של מוצרי היבוא בעזרת המכס המוטל עליהם ועידוד היצוא על ידי החזרת המכס לגבי חומרי גלם שהשתמשו בהם ליצור מוצרים לייצוא.

מס הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס הכנסה הוטל בארץ ישראל, לראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1941 כאשר היו בארץ כמיליון וחצי תושבים. כניסתו שינתה את פני מערכת המסים בתקופת המנדט. הבסיס עליו הוטל המס היה "יכולת התשלום", שנקבעה על יסוד ההכנסה השנתית הכוללת תוך מתן ניכויים שונים. על ההכנסה השנתית החייבת במס הוטל מס בשיעורים העולים עם ההכנסה (שיעור המס השולי נע בין 5%-30%). עם כינונה של המדינה קיבלה הממשלה בירושה מממשלת המנדט, מחלקת מס הכנסה מצומצמת למדי. מספרם של הנישומים שהיו ידועים למחלקה זו ב- 15 במאי 1948 היה 88,560. ב-21 1948 התפרסמה ההסמכה הכללית להעברת סמכויות מממשלת המנדט לממשלה הזמנית, ומכוחה סמכויות הגבייה של מושלי המחוזות לפי, בין השאר, פקודת המסים (גבייה) ופקודת מס הכנסה, הועברו לשר האוצר.

שע"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שע"ם (ראשי תיבות של "שירות עיבודים ממוכנים" הוא יחידת מחשוב עצמאית של מינהל הכנסות המדינה שהוקמה ב-1 בינואר 1960. מנהלה הראשון, יצחק נעמן, הוא שהגה את שמה. עד הקמת שע"ם השתמש אגף מס הכנסה בשירותי המרכז למיכון משרדי (מל"מ), שהיה לשכת שירות של כל משרדי הממשלה. עם הקמתו מנה שע"ם כחמישים עובדים, כיום מונה שע"ם כ-400 עובדים. המשתמש העיקרי בשירותי שע"ם הוא רשות המסים, וכן משתמשים בשירותיו מייצגים, לפעולות מול רשות המסים.

מס ערך מוסף (מע"מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 1976 פורסם חוק מס ערך מוסף והותקנו התקנות להפעלתו, שש שנים לאחר ששר האוצר פנחס ספיר מינה ועדה ציבורית בראשות השופט שלמה אשר, לבחינת ההיערכות להטלת המס מבלי לגרום לעיוותים כלכליים וחברתיים. בשנת 1976, עם הפעלת חוק המע"מ, שונה שמה של "הנהלת המכס והבלו" ל"הנהלת המכס ומע"מ".

רשות המסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המסים הוקמה ב-1 בספטמבר 2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל ב-15 בספטמבר 2003 לאחד את גופי גביית המסים. לרשות המסים אוחדו אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין (שנודע גם בשם "נציבות מס הכנסה"), אגף המכס והמע"מ ושע"מ (זרוע המחשוב של אגף מס הכנסה). לראש הרשות החדשה מונה איתן רוב, שהיה קודם לכן מנהל אגף המכס והמע"מ. החליף אותו ג'קי מצא.

ב-2 בינואר 2007 עצרה המשטרה את מצא, את קודמו בתפקיד, איתן רוב, ובכירים נוספים ברשות, בחשד של קבלת שוחד, במה שנודע כ"פרשת רשות המסים". כממלא מקומו הזמני מונה ד"ר יוסי בכר. בעקבות המעצר פרש מצא מתפקידו, ומאוחר יותר הורשע ונדון לשנת מאסר.

עם פרישתו של ד"ר יוסי בכר וחזרתו למגזר הפרטי, מונה יהודה נסרדישי במקומו, והוא פרש מתפקידו בשנת 2011.

בשנת 2011 הורשע דוד ואנונו בלקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נוספות שעשה בעת שהיה מנהל אגף חקירות ומודיעין ברשות המסים, ונידון לשש שנות מאסר בפועל.

החל ממרץ 2013 מכהן משה אשר כמנהל רשות המסים בישראל.

נציבי מס הכנסה וראשי רשות המסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציבי מס הכנסה בישראל
שם הנציב התחלת כהונה סיום כהונה
גד פייטון 1941 1948
ד"ר אהרון (ארתור) ברגמן 1948 1950
בן-ציון ארגוב 1950 24 במאי 1954
ד"ר תיאודור ברוש 1 בספטמבר 1954 31 ביוני 1960
אברהם גבעוני 1 בפברואר 1960 31 באוגוסט 1962
עוזיאל שטיינברג 1 בספטמבר 1962 31 בינואר 1966
יעקב תמיר 1 בפברואר 1966 31 בינואר 1975
משה נוידרפר 1 בפברואר 1975 31 במאי 1975
יצחק מן 1 ביוני 1975 31 במרץ 1976
אליעזר שילוני 1 באפריל 1976 30 ביוני 1978
דב נייגר 10 ביולי 1978 15 באוגוסט 1985
יאיר רבינוביץ 15 באוגוסט 1985 1 ביולי 1989
משה גביש 2 ביולי 1989 30 באוגוסט 1993
דורון לוי 1 בספטמבר 1993 31 בדצמבר 1998
יוני קפלן 1 בינואר 1999 31 בדצמבר 2001
טלי ירון-אלדר 1 בינואר 2002 30 ביוני 2004
מנהלי רשות המסים
שם המנהל התחלת כהונה סיום כהונה
איתן רוב 1 ביולי 2004 31 בדצמבר 2005
ג'קי מצא 1 בינואר 2006 15 בינואר 2007
יוסי בכר 16 בינואר 2007 15 באפריל 2007
יהודה נסרדישי 16 באפריל 2007 31 באוקטובר 2011
דורון ארבלי 1 בנובמבר 2011 17 במרץ 2013
משה אשר 18 במרץ 2013

משימות של רשות המסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי פקיד שומה גוש דן ברמת גן לפני המעבר ביולי 2011

תפקידה העיקרי של הרשות הוא לעסוק בגבייתם של המסים הבאים:

יעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמידה ביעד ההכנסות
  • הגברת האכיפה והעמקת הגבייה
  • טיפול וקידום ההון האנושי
  • קידום מדיניות צמיחה
  • שיפור כושר ההרתעה
  • הסרת חסמים ושיפור השרות לאזרח
  • שיפור תהליכי עבודה

מיסים שבוטלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דניאל קביליו ואריק פסבל,פיצויים אחרי מלחמה, באתר אקטואלי 29.11.2012