סולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סולר הוא דלק נוזלי ותוצר של זיקוק נפט. השימוש הנפוץ ביותר בסולר הוא כדלק להנעת מנועי דיזל, כמו כן הסולר משמש לחימום והסקה. בישראל משווקים: סולר לתעשייה והסקה, וסולר לתחבורה. ההבדל בין סוגי הסולר הוא בכמות הגופרית שהינה גבוהה יותר בסולר לתעשייה והסקה, וכן הבדלים בהתאמת המוצרים לכלי תחבורה ממונעים בהתאם למספר הצטאן, ונקודת הקפיאה.

מקור המילה סולר בסימן מסחרי שנגזר מהמילה הלטינית solaris שמשמעותה "של השמש"‏[1]

נתונים פיזיקליים וכימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפרטורת הזיקוק של הסולר נעה בין 200 מעלות צלזיוס ל-350 מעלות צלזיוס. צפיפות הסולר היא 845 גרם לליטר. בעוד צפיפות הבנזין היא 752 גרם לליטר. בעת בעירה, משחרר ליטר סולר אנרגיה השווה ל-36.3 מגה ג'אול. בעוד בנזין משחרר אנרגיה השווה ל- 33.7 מגה ג'אול. הערך האנרגטי של קילוגרם סולר הוא שלושה אחוזים פחות משל קילוגרם בנזין.

ההרכב הכימי הממוצע של הסולר הוא שרשרת פחמימנים של C12H26 (כלומר, 12 אטומי פחמן יחד עם 26 אטומי מימן). הרכב השרשרת יכול להיות בין C10H22 ל- C15H32.

שימוש במנועי דיזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנוע הדיזל הראשון הונע באמצעות ביו דיזל, אך כיום משתמשים להנעת מנועי דיזל בעיקר בסולר, ולפיכך הוא מכונה גם דלק דיזל (למרות שישנם עוד סוגי דלקים המשמשים במנוע דיזל). הסולר במנועי דיזל נדלק על ידי ערבוב עם אויר חם ודחוס (ללא הצתה, להבדיל ממנוע בנזין).

מספר צטאן הוא מדד לנפיצות של דלק. החומר צטאן (שם באנגלית Hexadecane כינוי cetane מולקולה C16H34 ) מצית את עצמו בקלות בתנאי דחיסה, לפיכך מוגדר לו ערך צטאן 100, והוא משמש כמדד השוואתי לתערובות דלקים אחרות. מספר הצטאן הנדרש לסולר משתנה בהתאם לתכנון המנוע, (למשל נדרש מספר צטאן של לפחות 50 עבור רכב שטח).[2] פרמטר נוסף המגדיר את סוג הסולר הוא נקודת הקפיאה של תערובת הסולר. הסטנדרט כיום מגדיר 6 דרגות: 5# עבור טמפרטורת מינימום של 8°C , דרגה 0# עבור טמפרטורת מינימום 4°C, דרגה 10#- עבור טמפרטורת מינימום של 5°C-, דרגה 20#- עבור טמפרטורת מינימום של 14°C- ,דרגה 35#- עבור טמפרטורת מינימום של 29°C- , ודרגה 50#- עבור טמפרטורת מינימום של 44°C-.

מנועי דיזל חדשים מסוגלים לחסוך 40% דלק לעומת מנוע בנזין זהה, זאת בגלל תכנון מנוע נכון ואנרגיה רבה יותר לכל ליטר סולר. בנוסף, כמות הפחמן דו-חמצני הנפלט ממנוע דיזל נמוכה מאשר במנוע בנזין זהה. מצד שני, סולר מכיל יותר גופרית הגורמת לזיהום אוויר. על פי התקנות האירופאיות לזיהום אוויר, יש להפחית את כמות הגופרית בסולר. פחות גופרית, משמע הסולר פחות שמנוני. ולכן, מוספים לסולר תוספים, כדוגמת תוספים למניעת הקצפה.

בעבר מנועי הדיזל היו פחות נפוצים ופחות יעילים, ולכן אפילו טנקים היו מונעים במנועי בנזין. הנעת טנקים במנועי בנזין גרמה לבעיות בטיחות חמורות במקרה של פגיעה, מכיוון שבנזין מתלקח במהירות. לדוגמה, טנקי AMX 13. כיום, מנועי דיזל משמשים להנעת טנקים, משאיות, מכוניות פרטיות, ספינות ועוד.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נוסף בסולר הוא כחומר הסקה למערכות הסקה. בשימוש ביתי משמש עבור קמינים, אך נוטה לייצר רמות פיח גבוהות יותר ולכן נפוץ פחות מאשר השימוש בנפט. כמו כן משמש כחומר ניקוי במוסכים ועוד..

עלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מוטל על הסולר בלו בשיעור של 2.87 ש"ח לליטר (נכון למאי 2013)‏[3] בדרך כלל, מחיר הסולר זול ממחיר הבנזין. תהליך הפיכת הסולר לחומר מזהם פחות, מעלה את מחירו.


סולר כגורם מסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר מקיף שנערך על 12,315 כורים בארצות הברית, הנחשפים לאדי סולר במסגרת עבודתם, נמצא כי הם מתים מסרטן ריאות ומסרטן הוושט בשכיחות גבוהה יותר באופן מובהק לעומת האוכלוסייה הכללית.‏[4][5] ממצאי המחקר נותרו מובהקים גם לאחר התחשבות בגורמי סיכון אחרים האופייניים לעובדי מכרות.‏[6] בעקבות זאת קבע ארגון הבריאות העולמי כי מנועי דיזל פולטים אדים מסרטנים הגורמים לסרטן ריאות בבני אדם.‏[7][8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מוצרי דלק

בנזין · גז טבעי · גז פחמימני מעובה · ביו דיזל · אתנול

ביטומן · דלק גרעיני · חולות זפת · כבול · מזוט · נפט · נפטא · סולר

עצי הסקה · פחם אבן · פחם עץ · פצלי שמן · קרוסן/דלק סילוני
Bazan icon 01.png