מערכת תרועה
מערכת תרועה היא מערכת התראה ישראלית מפני רעידת אדמה. לפי פרופ' זוהר גבירצמן מהמכון הגיאולוגי לישראל, המערכת עובדת בפרק הזמן שבו גלי ההרס מתפשטים ממוקד הרעידה לכיוון ריכוזי האוכלוסייה ובכך להתריע מפני סכנת חיים ממשית.
יצירת המערכת ויישומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 התקבלה החלטה על הקמת מערכת התרעה לאומית.[1]
המערכת פותחה בקליפורניה והותאמה לישראל בפעילות משותפת של המכון הגאולוגי לישראל ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[2] היא מבוססת על כ-120 תחנות עם חיישנים סייסמיים בעיקר סביב הבקע הסורי-אפריקני ובקע יגור.[3] זמן ההתרעה הוא ביחס למוקד הרעש ויכול לנוע בין שניות בודדות לחצי דקה.[4][5] המערכת הותקנה על ידי ננומטריקס הקנדית ומוטורולה ישראל. המכון הגאולוגי אחראי לתפעול המערכת, גילוי הרעידה ויצירת ההתרעה ופיקוד העורף אחראי על העברת ההתרעה לאזרחים.[6] המערכת לא מופעלת במקרה שעוצמת רעידת האדמה נמוכה מ-4.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט.
החל משנת 2017 הוצבו מערכות התרעה מקומיות (שאינן מחוברות למערכת התרעה ארצית) במוסדות החינוך בישראל.[1] נכון לשנת 2021 המערכת מותקנת ב-60% מבתי הספר.[7] יישום המערכת הארצית נמשך זמן רב ודו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2018 ציין כי טרם הושלמה המערכת.[8] עלויות הפריסה, ההתקנה ותפעול המערכת הארצית עד לסוף שנת 2021 הסתכמו בכ-45 מיליון ש"ח.
בינואר 2022, לאחר שני אירועי רעידות אדמה שפקדו את ישראל באותו החודש, הכריז פיקוד העורף כי מערכת "תרועה" תשמש כמערכת ההתרעה הלאומית לרעידות אדמה ותופעל בזמן הקרוב[9][10][11] וכך היה. מערכת תרועה חוברה למערכת ההתרעה של פיקוד העורף כדי לספק לציבור התרעה על התרחשותה של רעידת אדמה. ההתרעה מועברת לציבור באמצעות מערכת הצופרים הארצית, אזעקה בשילוב כריזה "רעידת אדמה", וכן באמצעות ישומון פיקוד העורף ואמצעי המדיה השונים כפי שקיים באזעקות מלחמה.[12] ההתראה מסונכרנת גם בישומון פיקוד העורף.
בסופו של דבר, המערכת הושקה בפברואר 2023.[13]
זמני ההתרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרה של רעידה בצפון ים המלח, ההתרעה לתושבי ירושלים תהיה כ-3 שניות, לתושבי תל אביב-יפו כ-18 שניות, ולתושבי חיפה כ-30 שניות. לעומת זאת, אם תתרחש רעידה בעמק בית שאן, זמן ההתרעה לירושלים יהיה 20 שניות, לתל אביב 19 שניות ולחיפה 12 שניות.[14]
במקרה של רעידה בדרגה של 4.2-6 בסולם ריכטר, תישלח התרעה רק לאזורים שבהם תורגש הרעידה. לעומת זאת, ברעידות אדמה חזקות מדרגה 6 ומעלה, התרעה תישלח לכל הארץ.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, חצי דקה להימלט: מערכת להתרעה לרעידות אדמה במאות בתי ספר, באתר וואלה, 17 בפברואר 2017
- ^ מערכת תרועה, באתר GOV.IL
- ^
מיה צדוק, מערכת חדשה תתריע מפני רעידות אדמה, באתר צה"ל, 24 בינואר 2022
- ^
צפריר רינת, בשנה הבאה תחל לפעול מערכת התרעה ארצית מפני רעידות אדמה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
- ^ נינה פוקס, רעידה בסלולר: המערכת לחיזוי רעש אדמה לקראת יישום, באתר ynet, 19 באוקטובר 2021
- ^ המכון הגיאולוגי לישראל שבמשרד האנרגיה מציג: מערכת "תרועה" אשר תתריע מפני רעידות אדמה בישראל הופכת למבצעית, באתר GOV.IL
- ^ ליאור דטל, המחדל הבא בדרך? 44% מבתי הספר נמצאים בסכנת קריסה ברעידת אדמה, באתר TheMarker, 3 במאי 2021
- ^ יואב איתיאל, 7,000 הרוגים, קריסת מבנים ומחסור בדלק: כשהאדמה תרעד באמת - כך זה ייראה, באתר וואלה, 18 ביולי 2018
- ^ תתריע בזמן אמת על רעידות אדמה: זו המערכת החדשה של פיקוד העורף, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2022
- ^ יואב איתיאל, הופעלה מערכת התרעה חדשה מפני רעידות אדמה בשם "תרועה", באתר וואלה, 27 בינואר 2022
- ^ מערכת התרעה חדשה מפני רעידות אדמה תופעל משבוע הבא, באתר ערוץ 20, 2022-01-27
- ^ דברים שנאמרו בתדרוך הכתבים לרגל הפיכת מערכת תרועה למבצעית, באתר המכון הגיאולוגי לישראל, 7 בפברואר 2022
- ^ אמיר בוחבוט, התרעה תוך עשר שניות: המערכת הייחודית של פיקוד העורף להתמודדות עם רעש אדמה, באתר וואלה, 10 בספטמבר 2023
- ^ נינה פוקס, רעידה בסלולר: המערכת לחיזוי רעש אדמה לקראת יישום, באתר ynet, 19 באוקטובר 2021
