אזעקת מלחמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צופר אזעקה פנאומטי בחיפה.
כל הצופרים מסוגו הוצאו משימוש
צופר אזעקה אלקטרוני ברמת גן
צופר אזעקה אלקטרוני בירושלים

אזעקת מלחמה הינה מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). עם שמיעת האזעקה יש להיכנס למקלט, מרחב מוגן או לחדר אטום.

אזעקת מלחמה היא בדרך כלל צפירה עולה ויורדת. בעבר בישראל, לאחר ביטול האיום הייתה נשמעת צפירת הרגעה שהיא בדרך כלל צפירה ממושכת, שמבשרת לתושבים כי אפשר לחזור לשגרה, וכן היה במלחמת המפרץ. אולם כיום בוטלה צפירה זו וניתנת הנחיה מראש בדבר הזמן שיש לשהות במקלט (באיום רגיל 10 דקות ובאיום רקטי 5 דקות, אם לא נמסרה הוראה אחרת). הסיבות לביטול צפירת ההרגעה היו שהיא עלולה לגרום לבלבול בינה לבין האזעקה; וכן שהיא מתאימה יותר לתרחיש של הפצצה באמצעות מטוסים, המרוקנים את מטען הפצצות שלהם ומסתלקים (ומכאן שמה באנגלית: all-clear, כלומר השמיים "נקיים" ממפציצים), אבל לא לתרחיש של שיגור טילים שאין לו התחלה וסוף מובהקים.

הצופרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצופרים הראשונים הותקנו בישראל בשנות השישים והשבעים בעיקר במרכזי אוכלוסייה של ערים גדולות. מרבית הצופרים הללו הם מדגמים HLS167, F71 ו-HLS273 של חברת HÖRMANN GmbH הגרמנית שנחשבת מומחית בתחום. צופרים אלה הינם פנאומטים (מופעלים באמצעות אוויר) וחזקים ביותר - צופר מדגם HLS167 מגיע לעוצמה של 130 דציבלים. ראש הצופר מותקן על עמוד בגובה של כ 19 מטרים, הקול המושמע מופק באמצעות כוח אוויר המופק על ידי מדחס שנמצא בתחתית העמוד ושליחת האוויר כלפי מלעלה. דחיסת האוויר מתאפשרת באמצעות מנוע חשמלי ומנוע בנזין (במקרה מלחמה בה הספקת החשמל מושבתת), דגם זה מצויד גם במיכל אוויר גדול המאפשר דחיסת אוויר מבעוד מועד ומאפשר הפעלה מיידית.

עד לסוף שנות ה-90 הפעלת צופר מדגם זה הייתה ידנית על ידי חיילי מילואים של פיקוד העורף, הפעלת הצופר חייבה נוכחות פיזית של המפעילים במקלט שנבנה מתחת למגדל. בזמן מלחמת המפרץ הסיסמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה "נחש צפע", והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה, בכל פעם שנורו טילי סקאד לעבר ישראל וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות. כיום, רובם המוחלט של צופרים אלה הושבתו בהדרגה אך לא פורקו וניתן לראותם עדיין. שיטה נוספת לתפעול הצופרים הייתה דרך פרוטוקול ה-DTMF , פרוטוקול טלפונייה המשדר בצורה אלחוטית (או עם קו טלפון) מספר חיוג סודי הדומה לחיוג מספר טלפון אשר מכיל גם אותיות כדי להקשות את פיצוח הצופן. בצופרים היה מקלט אשר שימש כמכשיר טלפון, וכך על ידי חיוג למספר מסוים והקשת קוד מסוים אחר, היה ניתן להפעיל את הצופר לסימון רגיעה, ולסימון סכנה.

החל מסוף שנות ה-90 מחליפים את הצופרים הישנים צופרים אלקטרונים המיובאים ומתוחזקים על ידי קבלני משנה של צה"ל, דוגמת דגם ECN3000 של חברת HÖRMANN GmbH. הצופרים האלקטרונים קטנים בהרבה: צופר מדגם ECN3000 מורכב מ-20 צופרים קטנים וגובהו כ-3 וחצי מטרים; וצופר מדגם חדש וקטן עוד יותר, של חברת שמרד, מורכב מ-8 צופרים קטנים וגובהו כמטר. צופרים אלו ממוקמים בדרך כלל על גגות מבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים ולעתים על מבני תעשייה ומשרדים. במקרים בהם אין מבנים שניתן להרכיב עליהם את הצופר, הוא מותקן על עמוד גבוה מהקרקע. יתרונם הגדול של הצופרים האלקטרונים הוא בפשטות התקנתם היחסית, אמינותם ויכולת הכריזה שלהם. ישנם בארץ קרוב לשלושת אלפים צופרים המשרתים הן את המגזר העירוני והן את הכפרי. הפעלת האזעקה נעשית מרחוק באמצעות תקשורת אלחוטית ומערכת שליטה אשר מתקשרת עם כל הצופרים ואף יכולה לקבל דיווח על תקלות. כמו כן קיימת כיום אפשרות להפעיל את האזעקה באזורים שונים בארץ באופן חלקי, כך שבזמן אמת מערכת ההתרעה מאתרת בעצמה את הטיל או הרקטה, מחשבת את אזור נפילתו, ומפעילה את הצופרים רק באזור הנדרש: בזמן מלחמת המפרץ, בזמן שיגורו של טיל הופעלה האזעקה בכל המדינה, בזמן מלחמת לבנון השנייה היו בארץ 26 אזורי צפירה, וכיום יש כ-110 אזורי צפירה. הצופרים האלקטרונים מאפשרים גם כריזה מילולית חופשית על ידי פיקוד העורף בשעת הצורך.

צפירות זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התקנתם בשנות השישים ועד היום, משמשים צופרי האזעקה בישראל לתכלית נוספת - צפירות הדומייה השנתיות הקבועות: ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. צפירות אלו נשמעות ברחבי המדינה כצפירת הרגעה (טון רציף) לזמן קצוב. צפירות כאלו נשמעו מהצופרים גם לאחר אסון צור הראשון ובמהלך הלווייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין לאחר הרצחו.

פריסה ותחזוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופרי האזעקה פרוסים ברחבי המדינה בכל המקומות המיושבים, אך בדרכים ובמקומות שאינם סמוכים ליישוב לא ניתן לשמוע אותם. לכך מתקיימות פריצות בזמן אזעקת אמת לתדרים אזוריים ברדיו שהוקצו מראש, שבזמן רגיעה משדרים כרגיל ובזמן אזעקה מתקיימת פריצה מיידית לשידור על ידי פיקוד העורף ומשודרת אזעקה. כמו כן בימי הזיכרון מושמעות צפירות הדומייה ברובם המוחלט של ערוצי הרדיו בישראל.

מדי פעם, כדי לבדוק את תקינותם של צופרי האזעקה באזור צפירה מסוים - עורך פיקוד העורף ניסוי צופרים בכך שבשעה ובתאריך שנקבע מראש הוא מפעיל צפירה עולה ויורדת או אזעקת "צבע אדום" בכל הצופרים באזור הצפירה לזמן קצוב. הניסויים ידועים מראש, ועל מנת למנוע בהלה בקרב הציבור בכך שיחשוב שמדובר באזעקת אמת - פיקוד העורף מפרסם הודעה מראש על קיום הניסוי באמצעי התקשורת. נוהל ניסוי הצופרים הוא חלק מהפקת הלקחים של צה"ל לאחר כשלים במלחמת לבנון השנייה, בה בין השאר חלו תקלות רבות במערכות האזעקה, ורבים לא שמעו את האזעקה בזמן מטחי הטילים שנורו לאזור, דבר שגרם לנפגעים בנפש.

סוגי התרעות מפני סכנות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופר אזעקה חשמלי בארצות הברית
  • צפירה עולה ויורדת המתריעות על טילים או רקטות שעתידים ליפול בשטח ישראל בזמן מלחמה.
  • התרעה קולית הינה אזהרה בקול אנושי המזהיר ברמקול מקומי על סכנת טילים.
  • צבע אדום (בעבר נקראה "שחר אדום") היא מערכת אזעקה קולית בקול של אישה המתריעה במילים אלו מפני נפילה אפשרית של רקטות קסאם ביישובי עוטף עזה והעיר שדרות. מערכת זאת נשמעת גם היא מצופרי האזעקה.
  • זימונית - כבדי שמיעה החל מרף שנקבע על ידי פיקוד העורף שאינם מסוגלים לשמוע את האזעקה או את התרעת "צבע אדום", זכאים לקבל ביפר המחליף את מערכת הצופרים.
  • פיקוד העורף מפתח שימוש במסרון לטלפונים סלולריים כך שבזמן אזעקה תתבצע פריצה על ידי מערכות ההתרעה של פיקוד העורף למערכות האנטנות הסלולריות של החברות השונות באזור הנתון ויישלח מסרון מיוחד לכל הטלפונים הסלולריים באזור המודיע על אזעקת אמת.
צופר אלקטרוני מדגם ECN3000 בכפר הס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]