מפה מונדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפה מונדי (Mappa mundi) הוא מונח בלטינית המתאר את המפות המציגות את כל העולם, כפי שזה היה ידוע באירופה של ימי הביניים. משמעות המונח "מפה" - בלטינית משמעו בד (עליו צוירה המפה) או תרשים, ו"מונדי" משמעו "של העולם".

כ-1,100 מפות עולם נוצרו בימי הביניים (על פי כתבי יד המתארים מפות אלה), מהן שרדו כ-900 מפות עד ימינו.

סוגי המפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטגוריות העיקריות של סוגי מפות העולם מימי הביניים

ניתן לאפיין את מפות העולם מתקופה זו במספר קטגוריות עיקריות:

מפות אזורי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות מסוג זה מחלקות את העולם (שהכוונה ל"עולם הישן" - היבשות אסיה, אירופה ואפריקה בלבד) לחמישה אזורי אקלים:

  • אזור האקלים הצפוני הקפוא
  • אזור האקלים הצפוני הממוזג
  • אזור האקלים המשווני הטרופי
  • אזור האקלים הדרומי הממוזג
  • אזור האקלים הדרומי הקפוא

מפות אלה נוצרו על פי ההשקפה שרק האזורים הממוזגים ראויים למגורי אדם, ולמעשה כל העולם הישן נכלל במפות אלה באזור האקלים הצפוני הממוזג (היינו, שלוש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה מצויות באזור אקלים זה).

מפות מסוג זה איירו את ה"ביאור" שכתב אמברוזיוס תאודוסיוס מקרוביוס על "חלום סקיפיו" מאת קיקרו, ולכן הן מכונות לעתים "מפות מקרוביות".

מפות אורביס טרארום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות אורביס טרארום המכונות גם "מפות T-O" מציגות את העולם הידוע בעת התקופה הרומית וימי הביניים. היבשה מצוירת כעיגול (צורת האות O) ומחולקת לשלושה חלקים על ידי ימים בצורת האות T, כאשר בראש המפה נמצאת אסיה, בצדה השמאלי התחתון אירופה ובצדה הימני התחתון אפריקה, כך שמפות אלה פונות לכיוון מזרח ולא לכיוון צפון כמקובל כיום. לרוב מסומנת ירושלים כמרכז העולם במפות אלה. כמו כן מפות אלה מניחות כי העולם שטוח.

מפות ארבעה חלקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות ארבעה חלקים (Quadripartite) ובהן מפות בסגנון מפת ביאטוס משלבות ביניהן את מפות אזורי האקלים עם מפות אורביס טראנום, ובהתאם מחלקות את העולם לארבע יבשות, כאשר יבשת שלא הייתה ידועה באותה עת ממוקמת בתחתית מפת העולם, מדרום ל"אוקיינוס משווני".

מפות מורכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות אלה מפתחות את סוגי המפות הקודמות, אולם כוללות מיפוי מדויק יותר של אתרים גאוגרפיים - הרים, קווי חוף, ערים וגבולות. לעתים המפות כוללות איורים המתארים את סיפורי התנ"ך או סיפורים מהמיתולוגיה היוונית או המיתולוגיה הרומית וכן תיאורים הרבולוגיים ותיאורים זואולוגיים של חיות קיימות וחיות דמיוניות שמלומדי ימי הביניים האמינו בקיומן.

דוגמה למפה מעין זו הייתה מפת אבסטורף שנהרסה במהלך מלחמת העולם השנייה. דוגמאות קיימות למפות מעין אלה הן מפת הרפורד ומפת פרה מאורו.

מטרתן של מפות אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות עולם אלה לא נועדו לשמש לצורכי ניווט ימי וגאוגרפי. המדובר במפות סכמטיות שנועדו לאייר את העקרונות של מבנה העולם ולהקל על הלומדים את הטקסטים של תלמי וגאוגרפים אחרים מהעת העתיקה, וכן את סיפורי התנ"ך והמיתולוגיה.

בשלהי ימי הביניים, ועם התפתחות השימוש במפות לצורכי ניווט, וצרכים צבאיים, הופסק השימוש במפות אלה, והחל השימוש במפות מדויקות יותר שנועדו לצורכי ניווט, ובהן נעשה שימוש בשיטות סימון קואורדינטות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]