יצחק עמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק עמית
Itzhak Amit Judge.JPG
נולד 20 באוקטובר 1958, תל אביב Flag of Israel.svg
נפטר
בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות
תקופת כהונה 1997 ואילך
תפקידים בולטים

יצחק עמית (נולד ב-20 באוקטובר 1958) הוא שופט בבית המשפט העליון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק עמית (לשעבר גולדפריינד) נולד בתל אביב, למד בבית הספר התיכון הדתי צייטלין שבעיר וסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1976. שירת בצה"ל כקצין ביחידה 8200‏‏‏[1] והשתחרר בשנת 1980. בשנת 1981 החל ללמוד משפטים בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1985.

לאחר שנתיים שבהן התמחה, הוסמך בשנת 1986 כעורך דין, ועבד כעו"ד עצמאי. בשנת 1997 נבחר לכהן בבתי משפט השלום במחוז חיפה, תחילה בעיר עכו ולאחר מכן בעיר חיפה. באוקטובר 2001 כיהן בפועל כשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה וביולי 2002 נבחר לכהן כשופט בבית משפט זה.

באוגוסט 2009 נבחר לכהן כשופט בבית המשפט העליון, וב-14 באוקטובר 2009 נכנס לתפקידו. לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה כיום במערכת המשפט הישראלית, לפיה מתמנה כנשיא בית המשפט העליון השופט בעל הותק הרב ביותר, אמור השופט עמית להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לאחר פרישתו של השופט עוזי פוגלמן בשנת 2024, ולהחזיק בו עד לפרישתו הצפויה בשנת 2028.

עמית ידוע בפסיקותיו החדשניות והמקוריות, המושפעות מהפסיקה האמריקאית, ובהלכות חדשות אשר מופיעות בפסקי דינו, המהוות פריצת דרך בתחום הנזיקין והביטוח‏‏‏[2].

עמית יצא כנגד פסיקות גבוהות של פיצויים על נזק לא ממוני ונכות נפשית שנפסקו על ידי עמיתיו. במקרה אחד כתב על פסק דין המיעוט של השופט ניל הנדל: "איני מכיר אף פסק דין בנזיקין בו נפסק סכום כה נכבד ... בגין נכות נפשית בשיעור של 10%"‏[3]. במקרה אחר יצא בחריפות נגד פסק דין הרוב של השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת השופט יורם דנציגר, שפסק פיצויים נפרדים ומשמעותיים על פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצויים על נזק בלתי ממוני טהור[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שופטי בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון: אשר גרוניס
המשנה לנשיא: מרים נאור

אליקים רובינשטיין | סלים ג'ובראן | אסתר חיות | חנן מלצר | יורם דנציגר | ניל הנדל | עוזי פוגלמן | יצחק עמית | צבי זילברטל | נעם סולברג | אורי שהם | דפנה ברק-ארז
Emblem of Israel.svg