מריאנו ריברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך עמוס במשפטים סתומים, מושגים לועזיים ושגיאות כתיב. עושה רושם שהערך תורגם על ידי מתלמד בשפה העברית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מריאנו ריברה

מריאנו ריברהספרדית: Mariano Rivera, נולד ב-29 בנובמבר 1969) הוא שחקן בייסבול פנמי אשר משחק בקבוצת הניו יורק יאנקיז בתפקיד מגיש סוגר.

ריברה הוא השחקן היחיד ב-MLB אשר לובש חולצה עם המספר 42, משום שלבש את המספר לפני 1997, שנה בה הליגה הוציאה את המספר משימוש כאות כבוד לג'קי רובינסון.

ריברה שיחק כמגיש מחליף (שלא פותח משחקים ולכן משחק בתדירות גבוהה יותר מאשר מגישים פותחים) כמעט לאורך כל הקריירה שלו, ובתפקיד הסוגר משנת 1997. ריברה נבחר למשחק האולסטאר 12 פעמים והיה שותף לזכיית הוורלד סיריס עם היאנקיז חמש פעמים. הוא בעל מספר השמירות הגבוה בהיסטוריה של הליגה עם 634 (נכון ליוני 2013), ובמשחקים שסיים עם 924. זכה חמש פעמים בפרס המגיש המחליף של השנה, ב-MVP של אליפות המייג'ור ליג בייסבול בשנת 1999, וכן ב-MVP של אליפות האמריקן ליג בשנת 2003.

ריברה חתם במועדון היאנקיז בשנת 1990 ושיחק לראשונה במייג'ור ליג ב-23 במאי 1995. במקור היה ריברה מגיש מתחיל, אך התקשה בתפקיד והפך למגיש מחליף. לאחר עונה מרשימה ב-1996 כמגיש המכין (שמכין את השמירה למגיש הסוגר) הפך לסוגר של היאנקיז ב-1997. בשנים הבאות בנה עצמו כאחד המחליפים הטובים בליגה, מוביל אותה בשמירות ב-1999, 2001 ו-2004. הופעתיו של ריברה באינינגים האחרונים עזרו מאוד להצלחת היאנקיז בסוף שנות ה-90 ובשנות ה-2000, במיוחד בפלייאוף בו קבע מספר שיאים, כולל שיא של 0.70 נקודות בממוצע למשחק והכי הרבה שמירות (42). לריברה סוג זריקה (pitch) מסוים, אשר הישברותה ומהירותה בין 90 ל-95 מיל לשעה הפכו אותה לאחר הזריקות הטובות בהיסטוריה.

ריברה נחשב אחד מהמחליפים הבולטים ביותר בהיסטוריית הליגה. הגשתו העקבית והארוכה גרמה לכך ששמר לפחות 25 משחקים ב-15 עונות רצופות והראה ממוצע נקודות של פחות מ-2.00 למשך 11 עונות, שניהם שיאים. ממוצע הנקודות של הקריירה ב-2.21 (ERA) וממוצע החבטות והגישות החופשיות לאינינג של 1.00 (WHIP) שניהם הנקודות הנמוכות ביותר בתקופת הכדור-בסיס החי (1920 והלאה). דרכו לשמירת מורלו וכוחו היא אחת מהדברים הגדולים שהפכו את ריברה לאחד השחקנים הידועים בהיסטוריה ולשוני מהסוגרים האחרים. חוץ מבייסבול, לריברה עמותה משלו העוזרת לקהילה הנוצרית.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברה נולד בפנמה סיטי, פנמה למריאנו סיניור ולדליה ריברה. אביו עבד כקפטן בעבודת הדיג. לריברה אחות גדולה, דליה, וכן שני אחים צעירים ממנו - אלוורו וגירלדו. הוא גדל בכפר דיג בפוארטו קאימיטו-מקום אותו תיאר כ "עני"-לעתים קרובות משחק כדורגל עם חבריו. כאשר שיחקו כדור-בסיס, הם לקחו קרטוני חלב ישנים והפכו אותם לכפפות וענפי עצים כמחבטים, ובשביל כדור השתמשו ברשתות דיג ישנות. ריברה השתמש בציוד המקורי שלו עד אשר אביו קנה לו את כפפת העור הראשונה שלו, בגיל 12.

ריברה חשב על כדור-בסיס כתחביב ולא חשב על לשחק באופן מקצועי. להיפך, חלומותיו היו להפוך לשחקן כדורגל מקצועי. אך סדרה של פציעות עקב בעודו שיחק בשביל בית הספר של פדרו פבלו סאנצ'ז גנזו את חלומותיו. לאחר שסיים את התיכון בגיל 16, תפס שרימפ וסרדינים בספינה עליה פיקד אביו. העבודה הייתה "הרבה יותר מדי קשה" בשביל ריברה, שהיה מעוניין יותר להפוך לטכנאי. בגיל 19 היה עליו לנטוש סירה מתהפכת במשקל 110 טון, הכל משכנע אותו לוותר על דיג כקריירה.

בשנת 1988 החל לשחק כעוצר ביניים בשביל קבוצת חובבים בשם "מערב פנמה". ההרב רייבורן, מנהל האופרציות באמריקה הלטינית בשביל הניו יורק יאנקיז ראה אתלטיסיזם בריברה אך לא רצהו כעוצר ביניים במייג'ור ליג. כעבור שנה, המגיש של מערב פנמה הגיש באופן רע מאוד שריברה התנדב לקחת את מקומו. הוא התמחה בתפקיד, גורם לעמיתיו לתקשר עם סקאוט היאנקיז צ'יקו הרון. לאחר שבועיים הוזמן ריברה למחנה אימונים של היאנקיז בפנמה סיטי, בו ביקר רייבורן. רייבורן הופתע לראות את ריברה מגיש, שכן לא נחשב למקצוען כעוצר ביינים בעיני הסקאוטים, אך ריברה שזרק רק זריקה אחת בין 85-87 מייל לשעה (137-140 קמ"ש) הפתיע את רייבורן בצורת הזריקה חסרת העבודה והעייפות שלו. רואה את ריברה ככישרון נדיר, חתם רייבורן את ריברה כשחקן חופשי חובב עם בונוס של 3,000 דולר (5,337 כיום) ב-17 בפברואר 1990.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיינור ליג כדור-בסיס - 1990-1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברה הוא השחקן האחרון במייג'ור ליג הלובש את המספר 42

לאחר שחתם את חוזהו עם היאנקיז, ריברה-שלא ידע מילה בודדת באנגלית-עזב את ביתו. ריברה טס לארצות הברית להתחיל להגיש ברמת "טירון", הרמה הנמוכה ביותר בשביל היאנקיז של חוף המפרץ בליגת חוף המפרץ (GCL). בנקודה זו בקריירה שלו, הוא נחשב לשחקן בעל סיכוי גבוה מאוד לעלות למייג'ור ליג בזמן קצר. בעונתו עם חוף המפרץ הגיש לרוב כמחליף ב-52 אינינגים ו-ויתר רק על נקודה אחת, בעודו מראה ממוצע נקודות של 0.17. הוא הרשה רק 24 רצי בסיסים (0.46 רצים לאינינג). חסר החבטות (משחק מושלם בו בוצעו טעויות ו/או גישות חופשיות אך לא נרשמו בו חבטות מוצלחות) אותו החזיק למשך שבע אינינגים במשחק האחרון של העונה "שם אותו על המפה של המועדון" לפי דברי המנג'ר גלן שרלוק. בעונת 1991 עבר לקבוצת גרינסבורו הורנטס של רמת A בליגה הדרום אטלנטית של המיינור ליג, בה התחיל 15 מתוך 29 המשחקים בהם לקח חלק. למרות שלריברה נרשמו 4 ניצחונות לתשעה הפסדים, היה לו ממוצע של 2.75 נקודות למשחק ב-114.2 אינינגים, בהם פסל 123 בעזרת סטרייקאאוט והוליך 36. המנג'ר של היאנקיז באק שואווולטר הגיב כי השוואת הסטרייקאאוטים להולכות היא "מרשימה בכל רמה" ו-"אני חושב שנראה אותו כאן ביאנקי סטדיום". ב-1992 עלה ריברה לקבוצת פורט לאודרדל יאנקיז ברמת A-מתקדם בליגת מדינת פלורידה (FSL). הוא התחיל 10 משחקים בקבוצה, עם רקורד של 5 ניצחונות ו-3 הפסדים (5-3) וממוצע נקודות של 2.28. הוא ניסה לשפר את זריקת ה-slider שלו על ידי גילגול מפרק כף היד, לבסוף פוצע את מרפקו באופן קשה. הניתוח לקח חלק באפריל וסיים את עונת 1992 בשביל ריברה. יחד עם ההחלמה, דראפט ההרחבה של 1992 לקבוצות הפלורידה מארלינס והקולורדו רוקיס לקח חלק. ריברה נותר ללא הגנה מהיאנקיז, אך לבסוף לא נבחר. ב-1993 הורד חזרה לטירון ולרמת A, בהן התחיל 12 משחקים, ובהמשך עלה לקבוצת ה-A-מתקדם החדשה, טמפה יאנקיז. בתחילת 1994 עלה לקבוצת ה-AA אלבני-קולוני יאנקיז בליגה המזרחית, ובהמשך ל-AAA קולומבוס קליפרס של האינטרנשיונל ליג. הוא רשם רקורד של 10-2 ב-22 התחלות, אך רשם ממוצע נקודות של 5.81 בשש מהן. את עונת 1995 החל עם קולומבוס במקום התשיעי בסיכויים להגיע למייג'ור ליג באותה השנה. באותה הנקודה, התבסס על ה-fastball כזריקה המרכזית, ועל ה-slider וה-changeup

מייג'ור ליג כדור-בסיס - 1995-היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

1995-1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחל את העונה עם קולומבוס, ביצע את ההתחלה הראשונה שלו במייג'ור ליג ב-23 במאי נגד הקליפורניה איינג'לס בעודו מחליף את ג'ימי קי הפצוע. ריברה הרשה 5 נקודות מורווחות ב-3.1 אינינגים בהפסד של 10-0. הצלחתו לא הייתה מושלמת, ועקב כך קפץ בתכיפות בין המייג'ור ליג ל-AAA קולומבוס. כטירון שרק חזר מניתוח רציני בידו, מקומו ביאנקיז לא היה שמור, ואף כמעט נסחר לדטרויט טייגרס, אך המנג'ר הכללי סירב להצעה כאשר גילה שריברה זורק 95-96 (153-154 קמ"ש) מייל לשעה באחת מהתחלותיו, 6 (9.7 קמ"ש)מייל לשעה מהר יותר מהממוצע הקודם שלו. הוא נתן את האחריות להתקדמות המדהימה לאלוהים. ב-4 ביולי הוא הגיש משחק מלא בו הרשה רק 2 חבטות מוצלחות וקיבל 11 סטרייקאאוטים. את עונתו הראשונה סיים עם רקורד של 5-3 עם ממוצע נקודות של 5.51 ב-10 התחלות ו-9 הופעות החלפה. התקדמותו והצלחתו להגיש 5.1 אינינגים ללא נקודות בהחלפה בחצי גמר האמריקן ליג הובילו להחלטה להשאירו על הספסל כמגיש מחליף לכל הזמן.

ב-1996 הפך למגיש המכין בשביל ג'ון ווטלנד. כמעט תמיד הגיש באינינגים השביעי והשמיני בעודו מכין את השמירה לווטרלנד. היעילות של הצוות העניקה ליאנקיז יחס של 70-3 לאחר שהובילו אחרי האינינג השישי. ב-12 משחקים ו-26 אינינגים בין 19 באפריל ל-21 במאי הגיש ריברה משחק חסר נקודות, כולל 15 אינינגים ברציפות ללא חבטות. את העונה הרגילה סיים עם ממוצע נקודות של 2.09 על 107.2 אינינגים וקבע שיא חדש לסטרייקאאוטים למחליף (130). בפלייאוף הוביל את היאנקיז לוורלד סיריס ראשון מאז 1978 נגד האטלנטה ברייבס. ב-14.1 אינינגים הרשה רק נקודה מורווחת אחת. הוא סיים שלישי בהצבעות לסיי יאנג ונקרא מגיש מחליף שהיה אמור להיות בקבוצת האולסטאר ובעל סיכוי לזכות ב-MVP. המנג'ר של המינסוטה טווינס אמר:"הוא צריך להגיש בליגה גבוהה יותר, אם יש כזו. השעו אותו מכדור-בסיס. הוא צריך להיות אי-חוקי." לאחר ששיחק נגד ריברה.

ריברה הרשים את הנהלת היאנקיז כל כך שהחליטו לא להאריך של חוזהו ווטלנד שהפך לשחקן חופשי, ושמו את ריברה בתפקיד הסוגר, כך שיגיש בדרך כלל באינינג התשיעי. באפריל 1997 הוציא ה-MLB את המספר 42 משימוש, אך ריברה היה אחד משנים עשר השחקנים שהורשו להמשיך וללבוש אותו, מכיוון שלבשוהו לפני ההוצאה משימוש. כיום ריברה הוא היחיד ללבוש את המספר בכל הליגה. אך העברת ריברה ממכין לסוגר לא הייתה נקייה. הוא פיספס שלוש מתוך שש ההזדמנויות הראשונות שלו לשמירה, זאת עקב הרשאת נקודות לעבור באינינג התשיעי ולבסוף להפסיד את המשחק, וסימן שלא נוח לו בתפקיד. לבסוף, הוא התרגל לתפקידו החדש, קיבל 43 שמירות ב-52 הזדמנויות, ונבחר למשחק האולסטאר בפעם הראשונה בקריירה שלו בעודו מציג ממוצע נקודות של 1.88. באותה השנה הוסיף cut-fastball לזריקותיו לאחר שבטעות גילה כיצד לשבור את כיוון הזריקה ללא להוריד ממהירותה (בניגוד ל-slider, ה-cut-fastball נזרק במהירויות של עד 97 מייל לשעה). עונתו הראשונה כסוגר נגמרה בפספוס גורלי של שמירה במשחק הרביעי של חצי גמר האמריקן ליג - עם רק 4 אאוטים שנשארו ליאנקיז כדי לנצח את הסדרה ולעלות לגמר הליגה, וויתר ריברה הום-ראן לסנדי אלומר ג'וניור של הקליבלנד אינדיאנס, אשר שמה את המשחק בתיקו והיאנקיז הפסידו בו, וכן במשחק הבא, מודחים מהפלייאוף.

1998-2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמני היאנקיז ידעו כי הסיום המאכזב לעונה הקודמת ישפיע על ריברה, וכן הפך ריברה לאחד מהסוגרים הטובים ביותר בכדור-בסיס בעונות הבאות. לא רק זאת, ריברה אפילו נהפך לראש ספסל ההגשה של היאנקיז, שכלל מספר כוכבים באותה התקופה. ב-1998 שמר ריברה 36 משחקים ב-41 אפשרויות, וכן ממוצע נקודות של 1.91. הצלחתו נבעה בעיקר מתחילת שימושו הרב יותר ב-cut-fastball, שמהר מאוד הפכה לזריקת החתימה שלו וידועה בעיקר בזכות שבירת המחבטים הרבים עקב השבירה החדה. בפלייאוף הוא שמר 6 משחקים והגיש 13.1 אינינגים חסרי נקודות, וכך עזר ליאנקיז בסוויפ בוורלד סיריס נגד הסן דייגו פדרס, וכך עוזר ליאנקיז לנצח סך הכל שיא של 125 משחקים בכל שנת 1998 (114 בעונה הסדירה, 11 בפלייאוף). בסיום העונה, ריברה הרשה רק 2 נקודות מורווחות ב-35 אינינגים בקריירת הפלייאוף-ממוצע של 0.51-נותן לו את שיא המייג'ור ליג עם ממוצע הקריירה הנמוך ביותר בפלייאוף.

ב-1999, ריברה נבחר לקבוצת האולסטאר עם 23 שמירות וממוצע נקודות של 2.29 בחצי הראשון. באותו הקיץ, צוות ההפקה ביאנקי סטדיום החלו לנגן את השיר "Enter Sandman" של מטאליקה תמיד כאשר בה ריברה מהספסל להגיש. הצוות החליט לעשות זאת לאחר שצפו בסוגר של הפדרס נכנס עם השיר "Hells Bells" של AC/DC ואיך המעריצים הגיבו לכך. למרות שריברה לא השתנה לאחר תחילת ניגון המוזיקה הזו, הוא פיספס 3 שמירות עם ממוצע של 7.84 נקודות למשחק ביולי, אך לאחר מכן וויתר רק על נקודה אחת ב-30 הופעות אחרונות לעונה. הוא סיים עם 45 שמירות ב-49 אפשרויות, עם ממוצע נקודות של 1.83, מוביל את המייג'ור ליג בשמירות לראשונה. הוא קיבל את פרס "המגיש המחליף של העונה". בוורלד סיריס נגד האטלנטה ברייבס הוא רשם 2 שמירות וניצחון אחד, הופך ל-MVP של הוורלד סיריס. את 1999 סיים ריברה על ידי הגשת 43 אינינגים רצופים חסרי נקודות, מסוף העונה להופעותיו בפלייאוף. כמו כן, סיים שלישי בהצבעות לסיי יאנג. בסוף העונה, הביע את רצונו להפוך לכוהן נוצרי לאחר שישחק עוד 4 עונות, אך ירד מתוכניות אלו בשנה הבאה.

באוף-סיסון (פרק הזמן בו לא מתקיים משחק פעיל) הפסיד ריברה את תיווכו, כאשר דרש 9.25 מיליון דולר, אך המועדון היה מוכן רק ל-7.25 מיליון. בעונת 2000, נבחר ריברה לקבוצת האולסטאר בפעם השלישית, וסיים את העונה רק עם 36 שמירות ו-41 הזדמנויות, ועם הממוצע הגבוה ביותר בשנים האחרונות - 2.85. בפלייאוף שמר 6 משחקים והרשה 3 נקודות מורווחות ב-15.2 אינינגים, שובר שיא חדש לאינינגים חסרי נקודות בפלייאוף עם 34.1. בוורלד סיריס נגד הניו יורק מטס עזר לקבוצתו לנצח וורלד סיריס שלישי ברציפות, רביעי בקריירה שלו. באותה הנקודה בנה ריברה את עצמו כאחד משחקני הפלייאוף הטובים בהיסטוריה, והעיתונאי ג'ק קורי אמר כי "הוא (ריברה) הסיבה שהיאנקיז ניצחו 3 וורלד סיריס ברצף".

עם חוזהו של ריברה שעמד להיגמר לאחר עונת 2001 חתמו היאנקיז עם ריברה על חוזה של 4 שנים בשווי 39.99 מיליון דולר, החוזה לזמן ארוך הראשון של ריברה. בעונה נבחר למשחק האולסטאר בפעם השלישית ברציפות. את העונה סיים עם ממוצע של 2.34 נקודות למשחק, שיא קריירה כסוגר עם 80.2 אינינגים, והוביל את הליגה עם 50 שמירות ב-57 הזדמנויות. כך הרוויח את פרס המגיש המחליף של העונה בפעם השנייה בקריירה. למרות שתואר כאחד משחקני הפלייאוף הטובים ביותר, הפסיד את הוורלד סיריס במשחק השביעי, עקב טעות זריקה אותה ביצע, שלבסוף נתנה לרץ את הנקודה המנצחת ולאריזונה דיאמונדבקס את הניצחון, שובר את שיאו של 23 שמירות וניצחונות בפלייאוף של ריברה.

2002-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריאנו ריברה לוחץ ידיים עם חורחה פוסדה לאחר סיום משחק

פציעות במפשעה גרמו לכך שריברה לא שיחק הרבה זמן ב-2002. בחצי הראשון של העונה, היו לזכות ריברה 21 שמירות וממוצע נקודות של 1.47, כדי להיבחר למשחק האולסטאר בפעם החמישית בקריירה. באחת מהופעותיו, וויתר שש נקודות מורווחות, והיה צריך לעבור לדף הפצועים (disabled list). את העונה סיים עם 28 שמירות ב-32 הזדמנויות ורק 46 אינינגים של משחק.

ריברה החמיץ את משחקי החודש הראשון של 2003 בגלל עוד בעיה במפשעה. למרות שהעיתונות הטילה ספק ביכולתו לאחר הפציעות, ריברה חזר לתפקיד הסוגר ב-1 במאי. הוא רשם 40 שמירות ב-46 אפשרויות ב-64 משחקים עם ממוצע נקודות של 1.66 בעונת 2003. בגמר האמריקן ליג נגד היריבה הנצחית בוסטון רד סוקס עשה ריברה את אחת מהופעותיו הזכורות ביותר. הוא נכנס במשחק המכריע באינינג התשיעי בתיקו 5-5, והגיש 3 אינינגים חסרי נקודות. למרות הווק אוף הום ראן של היאנקיז, ריברה קיבל את תואר ה-MVP של אליפות האמריקן ליג לאחר 2 שמירות וניצחון. כאשר אארון בון (אשר חבט את ההום ראן) הקיף את הבסיסים, ריברה רץ מסביב לאזור ההגשה (Pitcher's Mound) בעודו מתמוטט ומודה לאלוהים. היאנקיז הפסידו את הוורלד סיריס לפלורידה מארלינס; לריברה היו 5 שמירות ורק נקודה מורווחת אחת ב-15 אינינגים באותו פלייאוף.

ב-2004 חתם ריברה הרחבה לחוזהו לשנתיים תמורת 21 מיליון דולר עם אופציה לשנה שלישית ב-2007. בעונה הוא עבר את קו 300 השמירות בקריירה ונבחר לקבוצת האולסטאר השישית שלו, ועד אז היו לו 32 שמירות. את העונה סיים עם שיא של 53 שמירות ב-57 הזדמנויות, עם ממוצע נקודות של 1.94. בפעם השלישית בקריירה, הוביל את המייג'ור ליג בשמירות וזכה בפרס המגיש המחליף של השנה, בעודו מגיע שלישי בהצבעה לסיי יאנג. לאחר שיאנקיז ניצחו את המינסוטה טווינס בחצי גמר האמריקן ליג, נסע ריברה לפנמה להתאבל על בני משפחתו שמתו בתאונת שחייה. הוא חזר לניו יורק למשחק הראשון בסדרה נגד הבוסטון רד סוקס ביום ההלוויה של בני משפחתו. ריברה שמר את המשחק הראשון וגם את השני, והיאנקיז הובילו 3-0. אך ריברה החמיץ את השמירה במשחקים 4 ו-5, כאשר הרד סוקס מנצחים באקסטרה אינינגים. למרות שהרשה רק נקודה מורווחת אחת, החמיץ 3 מתוך 5 אפשרויות שמירה והרד סוקס עלו לוורלד סיריס ונצחו לראשונה לאחר 86 שנים, שוברים את קללת הבמבינו שהוטלה עליהם כביכול על ידי היאנקיז.

באוף סיסון של 2004 לא התאמן ריברה, והחמיץ זמן באימוני האביב ובגלל זה החמיץ את שתי ההזדמנויוית הראשונות לשמירה נגד הרד סוקס, הופך זאת ל-4 הזדמנויות מפוספסות ברצף מהרד סוקס. לכן, קיבל צעקות בוז ביאנקי סטדיום אך כאשר שיחק בפנווי פארק קיבל מחיאות כפיים, ובחוש הומור הוריד את כובעו להצדעה.

ריברה הפך את עונת 2005 לעונתו הטובה ביותר ברגע מסוים. היו לו 31 שמירות ברצף, וסיים עם 43 שמירות ב-47 הזדמנויות, עם ממוצע נקודות של 1.38 ובחירה שביעית למשחק האולסטאר. כמו כן זכה בפעם הרביעית במגיש המחליף של השנה, שני בסיי יאנג ותשיעי ב-MVP של ה-MLB. ריברה אף נבחר כמגיש המחליף של קבוצת ה"לטינו אולטיים" אשר הייתה רשימה בה קובצו השחקנים הלטיניים הכי טובים בכדור-בסיס.

2006-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריברה התחיל את 2006 עם ממוצע נקודות של 3.72 ושני הפסדים באפריל, אך חזר והגיע לקבוצת האולסטאר עם ממוצע של 1.76 ו-19 שמירות. ב-16 ביולי הפך למגיש הרביעי לשמור 400 משחקי קריירה. את העונה סיים עם 34 שמירות ב-37 הזדמנויות, עם ממוצע נקודות של 1.80, העונה הרביעית ברצף בה יש לו ממוצע של פחות מ-2. רוב ספטמבר היה ריברה פצוע.

בעונת 2007 עמד חוזהו של ריברה להיגמר. באפריל ריברה החמיץ שתי אפשרויות שמירה וויתר 9 נקודות ב-7.2 אינינגים. העונה הייתה הגרועה ביותר כסוגר לריברה, עם הכי הרבה נקודות (25), חבטות (68), וממוצע נקודות למשחק (3.15). היו לו רק 30 שמירות מתוך 34 הזדמנויות, אך למרות זאת עלה למקום השלישי בשיאי השמירות. כאשר היאנקיז הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף, חשב ריברה להפוך לשחקן חופשי, אך בסופו של דבר חתם חוזה לשלוש שנים בשיא היסטורי של 45 מיליון דולר.

את 2008 החל ריברה ב-16 אינינגים חסרי נקודות, ועד שנבחר לאולסטאר בפעם התשיעית הציג 23 שמירות ב-23 הזדמנויות וממוצע של 1.06. ריברה צופה להיות המגיש הפותח במשחק שנערך ביאנקי סטדיום, אך היה זה שעזר להביא את הניצחון באינינגים האחרונים. ב-15 בספטמבר הפך לאלוף השמירות עם הכי הרבה שמירות בהיסטוריה, 479 בקריירה. כמו כן הייתה זו העונה הראשונה שבה החמיצו היאנקיז את הפלייאוף בקריירה של ריברה, וגם היה ריברה השחקן לזרוק את הזריקה האחרונה באצטדיון המקורי. את העונה סיים עם ממוצע נקודות של 1.40 ו-39 שמירות מתוך 40 הזדמנויות, וכן הרשה פחות מחבטה וגישה חופשית אחת לאינינג (0.67, WHIP).

2009-היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ההופעות הראשונות של ריברה ב-2009 הוא וויתר על 4 הום ראנס וממוצע נקודות של 3.97, ומביא לשאלת יעילות ה-cutter ובריאות כתפו בגיל 39. אך המספרים השתפרו וריברה נבחר למשחק האולסטאר העשירי שלו, בעוד שלפני מס' ימים הפך למגיש הראשון לקבל 500 שמירות וקיבל את ה-RBI הראשון שלו מפרנסיסקו רודריגז. במשחק האולסטאר קבע שיא בשמירת האולסטאר הרביעי שלו. את העונה סיים עם ממוצע נקודות של 1.76 ו-44 שמירות ב-46 הזדמנויות. הוא הוביל את היאנקיז בעודו שומר 5 משחקים לוורלד סיריס הראשון מאז שנת 2000 נגד הפילדלפיה פיליז. כן זכה פעם נוספת במגיש המחליף של השנה ובספורטאי המקצועי של השנה.

ב-2010 הפכו ריברה ועמיתיו דרק ג'יטר וחורחה פוסדה לטריו היחיד להיות יחד 16 עונות ברציפות. למרות היעילות המצוינת של ריברה בתחילת העונה, שהובילה אותו לבחירת אולסטאר מספר 11, ריברה היה הרבה פחות יעיל בסוף העונה, אך עדיין סיים עם ממוצע של 1.80 אך 33 השמירות מתוך 38 הזדמנויות היו המספרים הנמוכים בקריירה שלו. בפלייאוף שמר 3 משחקים והגיש 6.1 אינינגים חסרי נקודות. לאחר שהפך לשחקן חופשי, חתם על עוד חוזה לשנתיים עם היאנקיז.

ריברה ביולי 2011

מס' אחת בשמירות טרבור הופמן פרש באותה השנה, משאיר את ריברה השחקן הפעיל היחיד עם 500 שמירות ויותר, רק 42 שמירות פחות מלהיות מס' 1 בהיסטוריה. ב-2011 שבר את שיא המשחקים שסוימו, וכן הפך למגיש ה-15 להופיע 1000 פעמים. העונה הייתה (נכון ל-2012) העונה האחרונה בה נבחר למשחק האולסטאר, וכן שבר את שיא השמירות בעודו שומר את המשחק ה-602 שלו. את העונה סיים עם ממוצע נקודות של 1.80 ו-44 שמירות ב-49 הזדמנויות, והפך למגיש הראשון בגיל 40 לשמור לפחות 40 משחקים.

אך עונת 2012 לא התחילה על הצד הטוב לריברה. במשחק הראשון החמיץ ריברה הזדמנות לשמירה, ולפני משחק נגד הקנזס סיטי רויאלס פצע את רגלו ודרש ניתוח שיסיים את עונתו, לאחר הופעות לא רבות כלל.

הגשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזריקה הראשית של ריברה היא ה-cut-fastball. השבירה של הזריקה ומהירותה כה חדים, שהיא ידועה בשבירת מחבטים. למעשה, ריברה שבר 44 מחבטים בעונת 2011, וב-At bat אחד בוורלד סיריס של 1999, שבר שלושה מחבטים לריאן קלסקו של האטלנטה ברייבס. חוץ מזה זורק ריברה גם four-seam fastball ו- two-seam fastball.

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרשות ריברה שיא היסטורי בשמירות (608) ובמשחקים שסוימו (682).