משחק עבדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחק עבדים
Slave Play
כתיבה ג'רמי או. האריס עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קנישה
ג'ים
פיליפ
אלנה
דסטין
גארי
תיאה
פטרישה
סוגה דרמה
הצגת בכורה 27 באוקטובר 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
https://slaveplaybroadway.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משחק עבדים (באנגלית: Slave Play) הוא מחזה בן שלוש מערכות מאת ג'רמי או. האריס.[1] המחזה עוסק בגזע, מין, יחסי כוח, טראומה, ויחסים בין גזעיים.[2][3] ההצגה עוקבת אחר שלושה זוגות בין גזעיים, העוברים טיפול בתפקוד המיני, מכיוון שבן הזוג השחור כבר לא מרגיש משיכה מינית לבן הזוג הלבן. האריס כתב במקור את ההצגה בשנתו הראשונה בבית הספר לדרמה של ייל[4][5], והוא עלה לראשונה על במה ב-19 בנובמבר 2018, בסדנת התיאטרון של ניו יורק באוף ברוודווי בבימויו של רוברט אוהרה. ההצגה עלתה בברודוויי בתיאטרון ג'ון גולדן ב-6 באוקטובר 2019. בשנת 2019, הייתה מועמדת ההצגה לפרס המחזה הטוב ביותר בפרס לוסיל לורטל,[6] וקלייר ורדן זכתה בפרס דרמה דסק לכוריאוגרפיית הקרב הטובה ביותר על עבודתה במחזה.[7] הוא שבר את שיא המועמדויות של מחזה לפרס הטוני בכך שהועמד ל-12 פרסים, שיא שהוחזק קודם לכן על ידי ההפקה המחודשת של מלאכים באמריקה משנת 2018.[8]

המחזה היה מרכז המחלוקת בשל התמות והתכנים שלו.[9]

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קנישה – אישה שחורה בת 28 הנמצאת בזוגיות עם ג'ים. היא משחקת שפחה במערכה הראשונה והיא סובלת מאנאהדוניה.
  • ג'ים – גבר לבן עשיר בן 25 הנמצא בזוגיות עם קנישה. הוא משחק אדון במערכה הראשונה.
  • פיליפ – גבר בן 30 מגזע מעורב שנמצא בזוגיות עם אלנה. הוא משחק משרת מולאטו במערכה הראשונה ויש לו אנאהדוניה.
  • אלנה – אישה לבנה בת 36 הנמצאת בזוגיות עם פיליפ. היא מגלמת פילגש במערכה הראשונה.
  • דסטין – גבר לבן הומו בן 28 הנמצא בזוגיות עם גארי. הוא משחק משרת חוזי במערכה הראשונה.
  • גארי – גבר שחור הומו בן 27 הנמצא בזוגיות עם דסטין. הוא משחק מפקח שחור במערכה הראשונה ויש לו אנהדוניה.
  • תיאה – אישה בת 26 מגזע מעורב המצויה במערכת יחסים עם פטרישה. היא לומדת פמיניזם שחור ותאוריה קווירית, ומקיימת מחקר בנושא הפרעת דיכאון גזעית אצל זוגות בין-גזעיים עם פטרישה.
  • פטרישה – אישה בת 30 בצבע חום בהיר הנמצאת במערכת יחסים עם תיאה. היא לומדת פסיכולוגיה קוגניטיבית, ומקיימת מחקר בהפרעת דיכאון גזעית אצל זוגות בין-גזעיים עם תיאה.[10]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה: "עבודה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראשונה, "עבודה",[11] מתחילה במטע מקגרגור, מטע כותנה דרומי בווירג'יניה לפני מלחמת האזרחים. המערכה הראשונה מתעדת שלושה מפגשים פרטיים של שלושה זוגות בין-גזעיים, שכל אחד מהם מסתיים ביחסי מין. ההצגה מתחילה בשיר "Work" של ריהאנה המתנגן בקוטג' של המפקח של מקגרגור.[12] הדמות הראשונה שמוצגת היא קנישה, שפחה. היא מתחילה לעשות טוורקינג לצלילי השיר המתנגן, כשלפתח ג'ים המפקח נכנס עם שוט. ג'ים מעיר על כמה החדר אינו נקי, ומתשאל את קנישה מדוע לא ניקתה אותו טוב יותר. לאחר מכן הוא זורק מלון על הקרקע, קורא לה אבטיח ומבקש מקנישה לאכול אותו. לאחר שג'ים מצליף עם שוטו באוויר, קנישה מתחילה לאכול את המלון מהקרקע בצורה דמוית כלב. בזמן שהיא אוכלת מהרצפה, היא מתחילה להניע את ישבנה שוב, הפעם ככלב המקשקש בזנבו, מה שמבלבל את ג'ים, אך גם מעורר אותו מינית. אז, ג'ים המפקח יוזם יחסי מין עם קנישה המשועבדת.[13] ג'ים מציב את ידיה של קנישה על ההזקפה שלו, ועובר לבצע מין אוראלי בעוד היא מבקשת להיקרא "כושית מגעילה ועצלנית."

לאחר מכן הסצנה עוברת לחדרה של מאדאם מקגרגור, אשתו של המאסטר מקגרגור.[12] מאדאם מקגרגור, או אלנה, קוראת לפיליפ, המשרת המולטו שלה. אלנה מבקשת מפיליפ לנגן בכינור. פיליפ מתחיל לנגן את האופוס ה-132 של בטהובן. אלנה עוצרת אותו בטענה שהמוזיקה האירופית משעממת ומבקשת ממנו לנגן מוזיקה "כושית" (19-20). פיליפ מתחיל לנגן את השיר " Ignition" של אר. קלי על כינורו. בזמן שהוא מנגן, אלנה מתחילה לרקוד באופן מרומז, והיא מסתערת על פיליפ ומתחילה לטחון אותו. היא מתחילה לומר לו שהיא תחת הכישוף המולטי שלו ושהיא רוצה להיות בתוכו (22). לאחר מכן היא משתמשת בדילדו כדי לחדור אליו, ושואלת אותו אם הוא אוהב להיות בפוזיציה של אישה.[14] פיליפ עונה שהוא לא בטוח.

לאחר מכן הקהל מתוודע לזוג האחרון באסם של מקגרגור.[12] שם משובץ דסטין, משרת לבן יחד עם גארי. גארי מופקד לפקח על דסטין. בעודו במנוחה, גארי מתחיל להתגרות בדסטין, במיוחד במעמדו כמשרת חוזי. גארי משתעשע בעובדה שהוא, גבר שחור, מופקד על גבר לבן. גארי ודסטין נופלים אחד על השני בערימת כותנה. גארי ממשיך לדרוך על דסטין בדרישה לאבק את מגפו. גארי מתחיל לקרוא לדסטין בכינוי "דסטין מגף" ואומר לדסטין שמשום שהוא משרת, הוא פחות טוב מאנשים לבנים אחרים. השיר "Multi-Love " של Unknown Mortal Orchestra מתחיל לנגן מעל לראשיהם. דסטין נלחם עם גארי לפני שהם מתחילים בפעילות מינית.[2] דסטין מלקק את פניו של גארי, ומתחיל לגשש את גופו גארי. דסטין מנשק בסופו של דבר את גארי, וגארי מבקש ממנו לרדת לקרקע, רומז שהוא מבקש מדסטין לבצע מין אוראלי. כאשר דסטין מוריד את פניו אל מפשעתו של גארי, גארי מניח את מגפו בפיו של דסטין. דסטין מלקק את מגפו של גארי, מה שגורם לגארי לאורגזמה ולפריצה בבכי.

ההצגה עוברת בחזרה לזוגות האחרים, שם פיליפ ממשיך לנגן בכינורו מוזיקה שאלנה לא אוהבת, וקנישה וג'ים עוסקים ביחסי מין בדוגי סטייל.[12] קנישה מתחילה להתקרב לאורגזמה ומבקשת להיקרא "כושית". ג'ים מתחיל לכנות את קנישה כושית, אך לפני האורגזמה של קנישה הוא נעצר. ג'ים אחר כך עובר למבטא בריטי ואומר לקנישה שהוא לא מרגיש בנוח לקרוא לה כושית. ג'ים משתמש במיטת הביטחון,[13] סטארבקס.

פתאום נכנסות לחדר דמויות חדשות בבגדים מודרניים, פטרישה ותיאה (גם הן מגזעים שונים[14]).[12] הן ממליצות לכולם, לכל שש הדמויות, להיפגש בקרוב בבית הראשי. בסוף המערכה, נחשף או נאמר לקהל, כי במציאות הדמויות הן זוגות מודרניים המשתתפים בתרגיל משחק תפקידים שנועד לשפר את האינטימיות בין בני זוג לבנים ושחורים.[13]

מערכה שנייה: "עיבוד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה השנייה, "עיבוד", מוקדשת לסשן הטיפול קבוצתי בהשתתפות שלושת הזוגות. המטפלות מדברים בז'רגון אקדמי ובהצהרות במהלך רוב הפגישה. מתוודע לקהל שזהו היום הרביעי לטיפול. תיאה מצהירה שהטיפול נועד לטפל באנהדוניה, או חוסר היכולת לחוות עונג מיני. יום 4 מתמקד במיוחד במשחק תפקידים. דסטין מתחיל בציון כי גארי גמר (דבר שהוא לא היה מסוגל לעשות לפני כן), אף על פי שגארי מתעמת איתו וטוען שדסטין היה לא נעים בכך שגרם ללובן שלו להיות בולט במיוחד.

אלנה ואז קופצת פנימה ומתחילה לדבר על כך שהיא נהנתה לשחק בתפקיד הפילגש, ושואלת את פיליפ אם הוא גם נהנה מזה.[15] היא מציינת כיצד פיליפ קיבל זקפה כאשר הוא התקשה בעבר. ג'ים ממשיך לקטוע אנשים מצחוק, וטא מבקש ממנו לפרוק את מחשבותיו ורגשותיו, מה גם שהוא זה שאמר את המילה הבטוחה.

ג'ים מבולבל והמום מהטיפול.[15] תיאה מבהירה ומציינת שהטיפול נקרא טיפול בתפקוד מיני בין-גזעי. היא מציינת כיצד הטיפול נועד לעזור לבני זוג שחורים לחוש הנאה שוב עם בני זוגם הלבנים. לג'ים לא נוח לשחק בתפקיד המפקח על השפחה והוא מרגיש שהחוויה טראומטית עבורו ועבור אשתו, מה שמתסכל את קנישה. הוא מתחיל להצביע על איך הוא מרגיש שהוא הורס את מערכת היחסים שלו עם קנישה, אפילו בזמן שהוא ממשיך לדבר על רצונותיה ומשפיל את שאר המשתתפים. קנישה אומרת שהיא חשה נבגדת.

לאחר שפטרישה ותיאה קוראות לקבוצה את הדברים שהם אמרו, אלנה מציינת כיצד בעיקר גברים לבנים מדברים, ודסטין מכריז שהוא לא לבן.[15] דסטין וגארי חוזרים לדיון ישן על כך שדסטין רוצה לעבור לשכונה יותר מעורבת. הדיאלוג שלהם מציג קשרים בין גזעיים בין זוגות הומואים, וכיצד דסטין לא רואה את הלובן שלו, ועל ידי הזדהות עצמית כלא לבן הוא מוחק את גארי.

פיליפ, שלא דיבר הרבה, מגיב שהטיפול נראה לו מזויף.[15] אלנה מתחילה לדבר במקומו, ואומרת שהיא עדיין מוטרדת מכך שג'ים אומר את מילת הביטחון.

פטרישה ותיאה מתחילות להסביר את מקורותיו של טיפול בתפקוד מיני בין-גזעי כשיטה לטיפול באנהדוניה.[15] שתיהן עיצבו אותו כעבודת הגמר שלהם בסמית' וייל. פטרישה, שממשיכה לדבר על תיאה, מספרת על הזוגיות שלהן. הן טוענות כי אנהדוניה נגרמת על ידי טראומה גזעית, שהועברה לאורך ההיסטוריה. הן מסבירות כי בני זוג שחורים שאינם מסוגלים לאורגזמה במין עם בני זוגם הלבנים בעקבות "הפרעת דיכאון גזעית". הן מזכירות כיצד תיאה חוותה אנהדוניה עם פטרישה, ובאמצעות משחק תפקידים היא עבדה על טראומת הגזע שלה. אנו לומדים כי עם הרקע של תיאה בפמיניזם שחור ותאוריה קווירית, והרקע של פטרישה בפסיכולוגיה קוגניטיבית, הן מקדימות את המחקר דרך הרקע האקדמי והחוויות שלהן במערכת היחסים שלהן. הן מזכירות רשימה של תסמינים הקשורים להפרעת דיכאון גזעית, כמו חרדה והפרעת אובססיה מוזיקלית.

פיליפ מעלה כיצד איש מבני זוגו אינו מסוגל לראות אותו כשחור, וכי הוא נאבק בהיותו גזע מעורב.[15] גארי שואל מדוע התנגנה מוזיקה במהלך משחק התפקידים. תיאה מגיבה על כך שהם לא ניגנו מוזיקה במהלך המשחק, וכי עבור אנשים מסוימים יש קשר בין הגזע שלהם לשירים מסוימים. לאחר מכן קנישה מעלה את העובדה שהיא הרגישה בשליטה במהלך משחק התפקידים, ושג'ים הסיר אותה ממנה כשהוא השתמש במילת הביטחון, וגארי מסכים איתה, אם כי פיליפ לא מסכים. מתגלה כי פיליפ ואלנה נפגשו מכיוון שלבעלה לשעבר היה פטיש לנאיפה של אשתו, וכשהוא היה איתה תחת אותן יומרות, הוא חש נרגש מינית מכיוון שנחשבה לשחורה מבחינתו. עכשיו, אף על פי שאלנה כל הזמן אומרת שזה לא קשור לגזע, הוא נמצא בזוגיות עם אלנה ומרגיש שאין לו גזע יותר. אלנה נשברת, וגארי מתעמת עם דסטין ושואל מדוע הוא תמיד אומר שהוא לא לבן. גארי אומר שהוא לא יודע למה הוא שם יותר, והוא ודסטין כמעט נכנסים לקטטה לפני שפטרישה ותיאה מפרידות ביניהם.

ג'ים מתחיל לקרוא משהו שכתב בטלפון שלו.[15] הוא לא מבין מדוע קנישה מסתכלת עליו בגועל, וגם לא יודע מה הוא אמור לעשות בנידון. קנישה מאמתת את דבריו ומכנה אותו "וירוס". היא אומרת לו שהוא לא מקשיב לה, והיא יודעת שהבעיה במערכת היחסים ביניהם אינה נמצאת בה, אלא בגזע של ג'ים. היא מתייחסת במיוחד להשמדת העמים הילידים של אמריקה על ידי קולוניאליסטים אירופאים.[2] היא מתעמתת עם פטרישה ותיאה ואומרת שהן טועות בתאוריות שלהן לגבי התשוקה השחורה.

המערכה מסתיימת בשיר "Work" של ריהאנה שמתנגן שוב.[15]

מערכה שלישית: "גירוש שדים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה השלישית, "גירוש שדים",[11] המיקוד חוזר לג'ים וקנישה. קנישה נראית אורזת בחדר כשג'ים נכנס.[16] ג'ים וקנישה מדברים על רגשותיהם ביחס לטיפול ונזכרים כיצד הם הכירו. יתרה מזאת, קנישה נזכרת בילדותה, במיוחד על הצורך לבקר במטעים כל חייה בטיולים בבית הספר. היא מספרת לו שהתאהבה בו, גבר לבן, מכיוון שהוא לא אמריקני. ג'ים מתחיל ליזום משחק מקדים כאשר קנישה אומרת שמערכת היחסים הדרדרה לפני שלוש שנים (כשהפסיקה לחוש הנאה מינית). רק אז התחילה להבחין בלובן ובכוח של ג'ים, אף על פי שהוא לא. היא טוענת כמה הקריאה על טיפול בתפקוד מיני בין-גזעי גרמה לה לחוש מינית שוב, וג'ים דוחף אותה למיטה. ג'ים חוזר לתפקיד המפקד ומורה לקנישה לקיים עימו יחסי מין, עד שהיא אומרת את מילת הביטחון והם מפסיקים. קנישה מודה לג'ים על ההקשבה.[17]

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק עבדים עוסק בנושאים של גזע, מין, יחסי כוח, טראומה, ויחסים בין-גזעיים.[2][3] לפקזו סנדובל כתב על האופן בו המחזה מעניק מבט אמיתי על גזענות באמריקה, במיוחד כיצד הגזענות נמשכת אף מעבר לביטול העבדות. המחזה מנסה אפוא לחשוף את הגזענות העכשווית דרך עדשת העבדות. איישה האריס כותב כיצד המחזה "מתעמת בבוטות עם טראומות העבדות המתמשכות אצל אמריקאים שחורים."[18] באמצעות השימוש בפסיכואנליזה כמוטיב חוזר במחזה, ג'רמי או האריס מראה כיצד העבדות עדיין משפיעה על מצבים נפשיים וגם על מערכות היחסים של אנשים שחורים בהווה. על ידי הצגת שיחה בין העבדות להווה, המחזה עושה שימוש בנושא הזמן וההיסטוריה כדי לתאר כיצד טראומת העבדות מתמשכת. כפי שכותבת טוניה פינקינס, לגזענות אין מילת ביטחון (safe word) במחזה, ולאורך כל הנרטיב, דמויות לבנות נאלצות להכיר במיקומן ההיסטורי והחברתי ביחס לבן זוגן.[9] לדוגמה, המחזה מתעמק בהשפעה של מחיקה שחורה במערכות יחסים בין-גזעיות.[11] לאורך כל הסיפור, השותפים הלבנים אינם מסוגלים לזהות, או לקרוא בשם לגזע של בן זוגם, זאת בגלל תחושת אשמה או כמגננה. על ידי באמצעות הניגוד בין מין לגזע, דרך הטיפול בתפקוד המיני, המחזה הופך את הלובן והעליונות הלבנה לחשופים ביותר במערכות יחסים בין-גזעיות. סוראיה נדיה מקדונלד מצביעה על איך שהמחזה פועל לחשיפת חפות גזעית.[14] חפות גזעית היא התפיסה שאנשים לבנים חפים מגזע, ולכן הם נייטרליים מבחינה גזעית.[19] על ידי הצבת הדמויות הלבנות בעמדה של המאסטר, הפילגש או משרת החוזי, המחזה הופך את הלובן לנראה לעיניהן של הדמויות הלבנות.

תפקידים ושחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות אוף ברודוויי (2018) ברודוויי (2019)
קנישה טיונה פריס חואקינה קלוקנגו
ג'ים פול אלכסנדר נולן
פיליפ סליבן ג'ונס
אלנה אנני מקנמרה
דסטין ג'יימס קוסאטי-מוייר
גארי אטו בלנקסון-ווד
תה שליה לה טור
פטרישה איירין סופיה לוסיו

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביקורת ל"משחק עבדים" הייתה קוטבית.[3][9] בגלל נושאים שעסקו במיניות ועבדות, מבקרים הגנו על המחזה או ביקרו אותו.[20] בפרט, או האריס מאמין כי הפיכת מחזה לנעים תהיה כניעה לנורמטיביות, ומבקרים כמו טים טיימן וסוראיה נדיה מקדונלד ציינו כיצד אופיו המפורש של משחק עבדים משמש לביקורת על גזענות בארצות הברית.[11][14]

היו עתירות לסגירת ההצגה בגלל הנושאים שלה.[21] בפרט, קהל וכותבים מתחו ביקורת על המחזה על יחסו לדמויות נשים שחורות, והביעו תרעמה על שהוא לא מכבד את ההיסטוריה האלימה של האונס בעבדות. בשנת 2018 נפתחה עתירה שכותרתה "סגרו את משחק עבדים", כאשר העותר תיאר את המחזה כטראומטי ומנצל את זוועות האדם.

למרות המחלוקת, מבקרים רבים שיבחו את המחזה.[9] פיטר מארק מתאר את המחזה כמצחיק וצורב, ושרה הולדן כותבת כיצד האריס מצליח להפוך כל דמות לארכיטיפ ובו בזמן לייצר לה עומק.[22][13] ביקורות חיוביות על המחזה משבחות את משחק עבדים על התמודדות עם גזענות והן על פריקת הניואנסים של מערכות יחסים בין-גזעיות, תוך שמירה על טון קומי ומבדרת. עיישה האריס כתבה על חוויית הצפייה במשחק עבדים כאישה שחורה, כי הנרטיב הלא נוח של המחזה מאפשר מחשבה פורה.[18]

עם זאת, מבקרים אחרים סקרו את המחזה בצורה שלילית. תום גייר סקר את המחזה כמיועד בכוונה להתגרות, ומכנה את המחזה לא אחיד.[2] חואן מייקל פורטר השני, סופר תיאטרון שחור, סקר את המחזה כמורכב מווידויים פשוטים מדי שנועדו להקפיץ את הקהל.[23]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת אוף-ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד תוצאה
2019 פרסי לוסיל לורטל[6] ההצגה הטובה ביותר מועמדות
שחקן משנה טוב ביותר אטו בלנקסון-ווד מועמדות
פרסי דרמה דסק[7] עיצוב תאורה טוב ביותר למחזה ג'יון צ'אנג מועמדות
כוריאוגרפיית קרב טובה ביותר קלייר ורדן זכייה

הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד תוצאה
2020 פרסי ליגת הדרמה ההצגה הטובה ביותר מועמדות
שחקן יוצא מן הכלל אטו בלנקסון-ווד מועמדות
פרסי מעגל המבקרים החיצוני שחקנית טובה ביותר למחזה חואקינה קלוקנגו זכייה
פרס המדיה של GLAAD הפקה מצטיינת בברודוויי מועמדות
פרסי טוני ההצגה הטובה ביותר בהמתנה
בימוי טוב ביותר של מחזה רוברט אוהרה בהמתנה
מוזיקה טובה ביותר לינדזי ג'ונס בהמתנה
עיצוב תפאורה טוב ביותר להצגה קלינט דאמוס בהמתנה
עיצוב תלבושות טוב ביותר להצגה דידי אייט בהמתנה
עיצוב תאורה טוב ביותר להצגה ג'יון צ'אנג בהמתנה
עיצוב סאונד טוב ביותר להצגה לינדזי ג'ונס בהמתנה
שחקנית טובה ביותר בהצגה חואקינה קלוקננגו בהמתנה
שחקנית משנה טובה ביותר בהצגה שליה לה טור בהמתנה
אנני מקנמרה בהמתנה
שחקן משנה טוב ביותר בהצגה אטו בלנקסון-ווד בהמתנה
ג'יימס קוסאטי-מוייר בהמתנה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Megarry, Daniel. “Jeremy O. Harris.” Gay Times (09506101), Mar. 2019, pp. 32–35.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Geier, Thom (2018-12-09). "'Slave Play' Theater Review: A Twisty Play That's One Giant Trigger Warning". The Wrap (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  3. ^ 1 2 3 Lapacazo Sandoval, Contributing Writer. "'Slave Play' by Jeremy O. Harris a Real Look at Racism in America —Opening on Broadway, Oc-Tober 6." Los Angeles Sentinel (CA), 9 Oct. 2019.
  4. ^ Daniels, Karu F. (2019-01-07). "Rising Playwright Jeremy O. Harris Addresses Backlash Over Controversial Slave Play". The Root (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  5. ^ Cuby, Michael (2019-03-08). "For Jeremy O. Harris, Playwriting Is Just the Beginning". them (באנגלית). Condé Nast. נבדק ב-2019-09-30.
  6. ^ 1 2 Gans, Andrew (2019-04-03). "Nominations for 34th Annual Lucille Lortel Awards Announced; Carmen Jones and Rags Parkland Sings the Songs of the Future Lead the Pack". Playbill (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  7. ^ 1 2 Fierberg, Ruthie (2019-07-02). "Tootsie, Hadestown, and The Ferryman Lead 2019 Drama Desk Award Winners". Playbill (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  8. ^ ‘Slave Play’ Defines the 2020 Tony Nominations With an Astonishing 12 Nods, Observer, ‏2020-10-15 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 3 4 PINKINS, TONYA. “Racism Doesn’t Have a Safe Word.” American Theatre, vol. 36, no. 6, July 2019, pp. 40–41.
  10. ^ Harris, Jeremy O. "Slave Play." American Theatre, no. 6, 2019, p. 39-67.
  11. ^ 1 2 3 4 Teeman, Tim (2018-09-12). "What Makes Jeremy O. Harris' 'Slave Play' Such a Powerful Play About Racism". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  12. ^ 1 2 3 4 5 Harris, Jeremy O. "Slave Play." American Theatre, no. 6, 2019, p. 42-50
  13. ^ 1 2 3 4 Holdren, Sara (2018-12-10). "Theater Review: Slave Play Blends the Terrifying and the Tantalizing". Vulture (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  14. ^ 1 2 3 4 McDonald, Soraya Nadia (2018-12-14). "The subversive 'Slave Play' peels back the veneer of racial innocence in Northern whites". The Undefeated (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Harris, Jeremy O. "Slave Play." American Theatre, no. 6, 2019, p. 50-64
  16. ^ Harris, Jeremy O. "Slave Play." American Theatre, no. 6, 2019, p. 64-67
  17. ^ Jung, E. Alex (2019-03-06). "How to Fuck With White Supremacy". Vulture (באנגלית). נבדק ב-2019-09-30.
  18. ^ 1 2 Harris, Aisha (7 באוקטובר 2019). "What It's Like to See 'Slave Play' as a Black Person". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Bernstein, Robin. Racial Innocence.
  20. ^ Street, Mikelle. "No Intermission." Out, vol. 27, no. 4, Nov. 2018, pp. 80–83.
  21. ^ B, Ashley. "Shutdown Slave Play". change.org.
  22. ^ Marks, Peter (6 באוקטובר 2019). "'Slave Play' Is a Funny, Scalding, Walk along the Boundary between Black and White in America". The Washington Post. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Porter II, Juan Michael (15 באוקטובר 2019). "Despite the Hype, I Hated 'Slave Play' [Op-Ed]". COLORLINES. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משחק_עבדים&oldid=37116321"