תמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תמהלטינית: thema; מיוונית עתיקה: θέμα (שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) - לשים במקום) היא רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה ספרותית, אמנותית או אדריכלית, או מוסר השכל הנמצא בבסיס אותה יצירה. לרוב אותו מוסר השכל מתייחס לחברה, למשמעות החיים או לטבע האנושי, ומדובר ברעיון אוניברסלי ועל-זמני, ולא ברעיון השייך לתרבות או חברה מסוימת.

התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה.

ביצירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התמה ניתן להסיק מבחינת השילוב בין העלילה, הרקע ומיקום העלילה, הדמויות (מהותן ואופיין) והקונפליקט ביצירה. התמה מהווה רקע לסיפור, וכולו מתבסס עליה ומשולב בה.

כך, לדוגמה, מחזהו של ויליאם שייקספיר "רומאו ויוליה" המבוסס על ספרו של מטאו בנדלו "היסטוריה הטראגית של רומאו ויוליה" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית".

מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות.

טכניקות ספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר טכניקות ספרותיות המשמשות להדגשת התמה שבבסיס הסיפור:

לייטוורטסטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטוורסטילגרמנית: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או במוטיב החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"אלף לילה ולילה" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת.

מבנה תמטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה תמטיאנגלית: Thematic patterning ) הוא שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיבים החוזרים בסיפורים השונים של "אלף לילה ולילה", כגון המוטיבים של "אומץ" ו"נאמנות". מוטיבים אלה חוזרים בסיפורים השונים ומהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו.

תמות באדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.

לדוגמה: בניין בית המשפט העליון בירושלים, בנוי בסגנון האופייני לתקופת בית המקדש השני, אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של הצדק כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים בתנ"ך, ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות והעיטורים של המבנה, ומשפיעה על מראו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, חומת האבן החוצה את המבנה ובה שערים הבנויים בסגנון תקופת הבית השני מסמלת מחד את חומת ירושלים ואת הכותל המערבי (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם אמת המים בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב מעין הגיחון ואת נקבת חזקיהו (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]