משימת רקיע
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להוסיף את המידע על סיום המשימה ושובם של האסטרונאוטים לכדור הארץ. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להוסיף את המידע על סיום המשימה ושובם של האסטרונאוטים לכדור הארץ. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| מרכז השליטה של משימת רקיע | |
| נתוני משימה | |
|---|---|
| חללית | דרגון אנדוור - Dragon Endeavour |
| שיגור | 8 באפריל 2022 |
| משך המשימה | עשרה ימים |
| נתוני מסלול | |
| תחנת עגינה | תחנת החלל הבינלאומית |
| צוות | |
| אנשי צוות |
מייקל לופז-אלגריה איתן סטיבה לארי קונור מארק פאטי |
משימת רקיע הייתה משימת שיגורו של האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה, כחבר צוות Axiom Mission 1 לתחנת החלל הבינלאומית. משימת רקיע הובלה על ידי קרן רמון ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במסגרת המשימה השלים סטיבה עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות, העביר תכנים חינוכיים, יצר והציג אמנות ישראלית בתחנת החלל.
שם המשימה 'רקיע' נבחר בהצבעה שנערכה על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הישראלי מתוך שלושה שמות אשר הגיעו לקו הגמר: רקיע, אלומה וקדמה[1].
סטיבה המריא לחלל כחבר צוות Ax-1, אשר שהה בתחנת החלל הבינלאומית במשך 200 שעות והיה צוות האסטרונאוטים הפרטיים הראשון. אנשי הצוות היו המפקד, האסטרונאוט האמריקני-ספרדי וסגן נשיא אקסיום ספייס, מייקל לופז-אלגריה, איתן סטיבה, לארי קונור ומארק פאטי. ב-22 בדצמבר 2021, סוכנות החלל נאס"א הודיעה כי ארבעת אנשי הצוות עברו את כל ההערכות הרפואיות הנדרשות וכי הוועדה הרב-לאומית שמאשרת את המשימות לתחנת החלל העניקה את האישור הנדרש לטיסה[2]. המשימה יצאה לדרך ב-8 באפריל 2022[3].
משימה מדעית, חינוכית ואמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשם ביצוע המשימה עבר סטיבה הכשרת אסטרונאוט.
במסגרת החלק המדעי של המשימה, ביצע סטיבה מספר ניסויים שנבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, מנהלת התוכנית המדעית של משימת 'רקיע' ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית[3]. בין הניסויים שהוכרז שיבוצעו במסגרת המשימה:
- ניסוי של חברת החשמל בשיתוף חברת StoreDot שיבחן את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו-כבידה[4].
- ניסוי שפותח במערך האונקולוגי שבמרכז שניידר לרפואת ילדים שאף לאפיין את תנאי מחלת הלוקמיה בתנאי תת-כבידה בנוכחות והעדר כימותרפיה[5].
- ניסוי שפותח על סמך מחקר של פרופסור שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון בחיפה, ובחן אפשרות לייצור בשר מתורבת בחלל בטכנולוגיה של חברת אלף פארמס[6].
- ניסוי שתוכנן ונבנה על ידי חוקרים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בשיתוף פעולה עם חוקרים ממרכז המידע של נאס"א, בחן את היכולת לנצל את תנאי המיקרו-כבידה בחלל לייצור עדשות באיכות גבוהה באמצעות עיצוב נוזלים והקשחתם[6].
- מחקר שכלל בדיקת הפעילות החשמלית במוח (EEG) בתנאי חלל כדי להדגים את ההיתכנות המעשית של מעקב אחר שינויים אורכיים בפעילות המוח ובתפקוד הקוגניטיבי במהלך שהייה מתמשכת בחלל, וכדי לזהות ולכמת את השינויים על מנת לנטר את בריאות המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים. בנוסף, הניסוי ניסה לאפיין שינויים בתפקודים קוגניטיביים מרכזיים ואת הביטוי שלהם בפעילות המוחית[7].
בין הפרויקטים החינוכיים שבוצעו במסגרת המשימה[8]:
- "סיפור מהחלל": הקראת סיפור של סופרים ישראלים בעברית בתחנת החלל, בשיתוף ספריית פיג'מה.
- "הפחמן הדו-חמצני ואני": תוכנית להכרת נושא פליטות גזי חממה (ובפרט פחמן דו-חמצני).
משימת רקיע כללה גם פרויקט בתחום האמנות, בשיתוף המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, ובתמיכה של מועצת הפיס לתרבות[9]. אוצר ומנהל פרויקט האמנות של המשימה, אודי אדלמן, פנה לעשרות אמנים בולטים וליווה אותם בעת שיצרו יצירות ייחודיות עבור משימת 'רקיע' אשר ניצלו את התנאים הפיזיקליים הייחודיים של תחנת החלל הבינלאומית. מטרת פרויקט האמנות היא ליצור צורות, פעולות ומחשבות פורצות דרך העוסקות במהות האנושית, בזמן ובחלל. כ-11 יצירות אמנות נווצרו ויוצגו בתחנת החלל הבינלאומית, חלקן כלל את השתתפותו של איתן סטיבה. בין האמנים המשתתפים: ליאת סגל, יסמין מרוז, דנה יהלומי, אהד פישוף, האלה אבו פריח, רום אל קאדי, נסרה אזברגה, עולה אלקרינאוי, יוסרא אבו כף, עפרי כנעני, נמרוד אסטרחן, ינאי טויסטר, יעל פרנק, מעין צדקה, שחר פרדי כסלו, יזהר כהן ואסד עזי[10]. בין הנושאים בהם עסקו העבודות שהוצגו בתנאי תת-כבידה: הממדים לא אנושיים – האסטרונומי, המולקולרי, הווירטואלי; הגוף האנושי בחלל; פסיכולוגיה של השהות בחלל; סאונד ותקשורת בתחנת החלל; וכן חיבורים למשימות המדעיות והחינוכיות והרחבתן[11].
תרומה למדע הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשימה מנוהלת על ידי עמותה המאפשרת למדינת ישראל לתמוך בה באמצעות מימון יזמים ומדענים ששולחים למשימה ניסויים, לתמוך בפעילות החינוכית שלה ולהיות שותפה מלאה לוועדת ההיגוי. כך, מדינת ישראל שותפה למעשה בכל היבט במשימה ומסייעת בפן החינוכי, הכלכלי, המדעי והטכנולוגי[12].
המחקרים והניסויים שצפויים להתבצע במסגרת משימת רקיע מביאים לידי ביטוי שיתופי פעולה בינלאומיים בין חוקרים, חברות הזנק ומוסדות ישראליים לבין גופים בעולם, ובכך מביאים לידי ביטוי את מעמדם העולמי של הטכנולוגיה, היזמות והמדע הישראליים[13]. המחקרים צפויים לתרום לחיזוק היכולות המדעיות ברמה הלאומית, להבנת תהליכים טכנולוגיים, ולשיפור איכות החיים על פני כדור הארץ ומחוצה לו[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משימת רקיע- משימת רקיע, באתר סוכנות החלל הישראלית
- By RACHEL NOVICK, Making history: Eytan Stibbe shoots for the stars, The Jerusalem Post, 4 באפריל 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "רקיע" זה שם המשימה הנבחר של הישראלי השני בחלל
- ^ חיים איסרוביץ, יש אור ירוק: המשימה בה ישתתף האסטרונאוט הישראלי השני בחלל יוצאת לדרך, באתר מעריב אונליין, 22 בדצמבר 2021
- ^ 1 2 משימת רקיע, באתר משימת רקיע
- ^ טיפול בלוקמיה, טלסקופ חלל, שיחזור ניסוי של אילן רמון – בין הניסויים שיבצוע במשימת רקיע, באתר הידען
- ^ ילדים החולים בסרטן יבצעו ניסוי מדעי בתאים סרטניים בחלל, באתר בי"ח שניידר
- ^ 1 2 שלושה ניסויים מהטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבין-לאומית, באתר הידען
- ^ יניב אביטל, האם המוח שלנו ישרוד את המסע למאדים? סטארטאפ ישראלי יבדוק את זה בשבוע הבא, באתר Geektime, 28 במרץ 2022
- ^ רקיע - פרויקטים חינוכיים, באתר סוכנות החלל הישראלית
- ^ רקיע, באתר מפעל הפיס
- ^ רותי קדוש, יעל פרנק, יזהר כהן ושלל יצירות: האמנות הישראלית מגיעה לחלל החיצון, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2022
- ^ אמנות בתחנת החלל, באתר משימת רקיע
- ^ שמעון יעיש, הנשיא הרצוג נפגש עם איתן סטיבה: "עיניי כל העם נשואות אלייך, אנו גאים בך", באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2021
- ^ משימת "רקיע" יוצאת לדרך: 35 ניסויים ישראליים יבוצעו בתחנת החלל הבינ"ל, באתר חדשות 13
- ^ האסטרונאוט איתן סטיבה ייקח לחלל זרעים של זני בר ממכון וולקני, באתר הפורטל לחקלאות טבע וסביבה