משפחת צנעני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משפחת צנעני
משפחת צנעני.jpg
בימוי: בועז דוידזון
הפקה: מנחם גולן
יורם גלובוס
תסריט: בועז דוידזון
שחקנים ראשיים: גבי עמרני
לבנה פינקלשטיין
חיים בנאי
יוסף שילוח
מוזיקה: יגאל בשן
פולדי שצמן
הקרנת בכורה: 1976
משך הקרנה: 87 דקות
שפת הסרט: עברית
דף הסרט ב-IMDb

משפחת צנעני הוא סרט קומדיה ישראלי מסוגת הבורקס, בבימויו של בועז דוידזון, שיצא לאקרנים בשנת 1976.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא קומדיה סאטירית שמתרחשת בישראל, על יריבות בין מוכר נעליים תימני בשם ציון צנעני, לבין מוכר נעליים פרסי בשם ישראל בן נעים, הגרים בשכנות. היריבות בין המשפחות אינה רק בשל העובדה שלכל אחת מהן חנות נעליים המתחרה ברעותה, אלא גם בשל החשדנות הבסיסית מטבעם של הדמויות. הרצל (בנו של בן נעים), מתחיל עם שמשונה (בתו של ציון), ואילו ציון נחרד מהעובדה שבתו יוצאת עם הרצל. יום הולדתה של ציונה הולך ומתקרב, וציון בעלה, קונה לה טבעת בשווי עצום של עשרים אלף לירות, כדי לכפר על המשבר בחיי הנישואים. באותו זמן גם הוא וגם אשתו של ישראל רוזה חושדים שהם מנהלים רומן מאחורי גבם, דבר שמעקב את הרצון של ציון לחגוג לאשתו את יום הולדתה, ולפני שהוא מספיק להעניק את הטבעת לאשתו, שמשון (נכדם) בולע אותה, ציון מאשים את ישראל בגניבתה דבר המוסיף על היריבות בין שתי המשפחות, המנסות בכל זאת לשמור על שכנות טובה לצד השוני העדתי והחשדות בין הדמויות.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
גבי עמרני ציון צנעני
לבנה פינקלשטיין ציונה צנעני
חיים בנאי חנניה צנעני
יוסף שילוח ישראל בן נעים
אלישבע מיכאלי רוזה בן נעים
דוד מנחם הרצל בן נעים
גאולה נוני הדודה מרגלית
רבקה בכר תקוה צנעני
דורית ארנון יונה צנעני
אלומה שלום שמשונה צנעני
זכריה ווהב מורי יחיא צנעני
רוני רצעני רמי גרינבוים (חבר של יונה)
פולינה וולוך סוניה (העוזרת של צנעני)
ברק באשירי שמשון צנעני (הנכד של צנעני)
דוד כץ סוחר יהלומים
חיים שנער שוטר
נתן וולפוביץ' קונה

קבלת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה ניכרת בקופות ומכר 452,000 כרטיסים בישראל.‏[1] עם השנים הוא צבר פופולריות וזכה למעמד של סרט פולחן, בדומה ל"צ'ארלי וחצי" ול"חגיגה בסנוקר", אף הם מאת דוידזון.

זאב רב-נוף, מבקר "דבר", כתב כי זהו "בורקס, בשלושה הבדלים: א. הנוסח הוא תימני; ב. אין אשכנזים בכלל, את תפקידיהם המסורתיים ממלאים פרסים; ג. המילוי איננו עוד ההווי הרומנטי, אלא התחושות המיניות של הגיבורים... מי יודע, על אף כל הסתייגויותי, מסתמנת כאן ראשית תהליך ליצירת סרט פולקלור ישראלי טוב יותר. אולי, אך הדרך עוד ארוכה מאוד."‏[2]

בסוף הסרט בכתוביות הסיום נכתב "המשך יבוא", דבר שהעיד על רצונו של הבמאי לעשות סרט המשך להצלחתו של הסרט, אך לבסוף רעיון זה לא הבשיל לידי מעשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 246.
  2. ^ לוח שידורי השבוע, דבר, 26 בדצמבר 1976