רבקה בכר
 | |
| לידה |
10 ביולי 1946 (בת 77) מצרים  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1969 |
| עיסוק | שחקנית קולנוע ותיאטרון |
| בן או בת זוג |
מוטי אברבוך |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רבקה בכר (נולדה ב-10 ביולי 1946) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכר נולדה במצרים ועלתה לישראל בשנת 1953. בשנת 1966 החלה ללמוד משחק בסטודיו למשחק של ניסן נתיב. בכר היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה וכן עוסקת בציור[1][2].
קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים השתתפה בכר בסרטי קולנוע ישראלים ובסדרות טלוויזיה. בשנת 1976 שיחקה בסרטה הקולנועי הראשון, "משפחת צנעני" של הבמאי בועז דוידזון, ושיחקה לצידם של גבי עמרני, לבנה פינקלשטיין, יוסף שילוח ואחרים.
בשנת 1986 גילמה את מזל אלמליח בסרט הטלוויזיה "לחם" ששודר בערוץ הראשון[3]. בשנת 1988 שיחקה בסרט הטלוויזיה "לגנוב את השמיים", לצדם של בן קרוס, אתי אנקרי, מיכאל שילה, ראובן בר יותם ועוד. בשנת 1989 גילמה את מסעודה בסרט הקולנוע "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" בבימויה של מיכל בת-אדם.
בשנת 1990 שיחקה בסרט הקולנוע של רוני ניניו "המחצבה", לצדם של אורי גבריאל, ששון גבאי וחנה אזולאי-הספרי. באותה שנה שיחקה בסדרת הטלוויזיה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", בפרק "העגיל", בתור רוכלת זקנה בשוק המציעה עגילים לדוגמנית מפונקת (טל קרסלניק), סירובה לקבל את העגילים גורר תגובה מבהילה ולא צפויה.
בשנת 1993 שיחקה בתפקיד קטן בסרט האמריקאי של הבמאי הישראלי דרור שורף, "המטבע השביעי" בכיכובו של פיטר או'טול. בשנת 1994 שיחקה בסרט הקולנוע של דינה צבי-ריקליס, "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" לצידם של ריטה שוקרון ומשה איבגי.
בשנת 1997 שיחקה בתפקיד אורח בסדרת הדרמה "האישה באפור" ששודרה בערוץ הראשון. ושנה לאחר מכן, בשנת 1998 שיחקה בסרט הקצר "סוסי ים" של הבמאי ניר ברגמן. ושיחקה בסרט הגמר של הבמאי שרון עמרני "ל"ג בעומר".
בשנת 2003 שיחקה בסדרות: "פרנקו וספקטור" (ערוץ 2) של הבמאי יוסף פיצ'חדזה, "ג'וני" (ערוץ 2) של הבמאי איתן ענר, "תיק סגור" (ערוץ 10) של הבמאים שי כנות ונתי אדלר ו"להיות כוכב" בבימויו של ארנון צדןק.
בשנת 2004 שיחקה בסרט הקולנוע "משהו מתוק" שביים דן תורג'מן. וכן, באותה שנה שיחקה בעונה החמישית של סדרת הדרמה "שבתות וחגים" של הבמאי רני בלייר.
בשנת 2006 גילמה את מרסדס בסרט הקולנוע זוכה 6 פרסי אופיר של הבמאי שמי זרחין "אביבה אהובתי" לצידם לבנה פינקלשטיין, רותם אבוהב, אסי לוי ואחרים.
בשנת 2007 שיחקה בסרט הקולנוע "רק כלבים רצים חופשי" בבימויו של ארנון צדוק. שנה לאחר מכן, בשנת 2008 גילמה את דמותה של מרים בדרמה הטלוויזיונית זוכה פרס הדרמה הטובה ביותר באקדמיה לטלוויזיה "מרחב מוגן" ששודרה בערוץ הראשון.
בשנת 2010 שיחקה בסרט הקולנוע "מאיה" בבימויה של מיכל בת-אדם. שנה לאחר מכן, בשנת 2011 שיחקה בתפקיד אורח וגילמה את פורטונה בקומדיית המצבים שיצר גיורא חמיצר, "השועלים" ששודרה בYes. באותה שנה שיחקה בסרט הקולנוע של ניסים נוטריקה, "רסיסי אהבה" שם גילמה את ג'מילה, לצד ריימונד אמסלם, יחזקאל לזרוב ולירית בלבן[4].
בשנת 2014 שיחקה בתפקיד אורח בעונה הרביעית של הקומדיה המצליחה "רמזור" במסגרת שידורי קשת בערוץ 2. בשנת 2015 שיחקה בדרמה הקומית של שירה גפן "בורג".
בשנת 2019 גילמה את סבתא של לירן (רועי אסף) בסרט "בשורות טובות" של ארז תדמור.
בשנת 2022 שיחקה את ציפי, אימו של שימי בסדרה "שנות ה-90". בשנת 2023 שיחקה בסרטה של איילת מנחמי "שבע ברכות", לצד תיקי דיין וריימונד אמסלם.
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים השתתפה בכר בעשרות הצגות בתיאטרון הממסדי וכן בתיאטרון הפרטי. החלה את דרכה בתיאטרון הבימה והשתתפה בין היתר בהצגות "אצבע אלוהים", "אמא קוראז'", "מי תהום", "האוצר", "קערת העץ", "מלך מרוקאי", "השושנה המקועקעת", "חתונת הדמים" ו"החייל האמיץ שוויק". לאחר מכן הופיעה בתיאטרון הקאמרי בהצגות "עלובי החיים" וב"בית ברנרדה אלבה".
בשנת 1987 העלתה בתיאטרון הסימטה הצגת יחיד, "גדולה כמו החדר", מחזה שנכתב במיוחד בשבילה[5]
לאחר מכן היא הצטרפה לתיאטרון בית ליסין ושיחקה במחזה "על המדרכה"[6], וכן שיחקה בכמה הצגות בתיאטרון הנוער כגון: "לואי פסטר"[7], "יום הורים", "סבאים", "האי ברחוב הציפורים" ו"מהיום קוראים לך שרה".
היא שיחקה במחזה "בוזמימה", שהוצג בתיאטרון הוורוד. כמו כן, היא הצטרפה לתיאטרון "בית היוצר" השייך למוטי אברבוך ושם שיחקה בהצגות: "ציפורים בראש", "נגמר הסוכר", "גדולה כמו החדר", "כובע", "כוכב הבכי", "החולה המדומה" ו"אלקטרה". לאחר מכן היא שיחקה בהצגות "שמלה גדולה", "פרגודים" ו"בין החולות" שהוצגו בפסטיבל עכו. כמו כן היא שיחקה במחזות הזמר "קזבלן" ו"זורבה".
בשנת 2006, שיחקה את התפקיד הראשי במחזה "סעדון המשוגע" מאת לנין ארמאלי בתיאטרון הערבי-עברי ביפו[8].
בשנת 2009, השתתפה במחזמר המבוסס על ספרו של בצלאל אלוני "מכתבים לעפרה" אשר שזורים בה 24 שירים המהווים את פסקול חייה של עפרה חזה[9].
החל מתחילת שנות ה-2000 בכר היא שחקנית תיאטרון חיפה, שם השתתפה בהצגות: "תופרות" ב-2002[10], "אנדורה", "גטו", "חצוצרה בוואדי" (בשתי ההפקות של המחזה שעלו בתיאטרון, ב-1998 וב-2016), "אנשים טובים" ו"יש רופא באולם" (קופרודוקציה עם תיאטרון הבימה)[11][12].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכר הייתה נשואה לבמאי והמחזאי מוטי אברבוך, מאוחר יותר השניים התגרשו[13].
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 קיבלה אות הוקרה בפסטיבל לבי במזרח[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבקה בכר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רבקה בכר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רבקה בכר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
רבקה בכר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תערוכת רבקה בכר, קול העם, 13 ביולי 1962
- ^ עכבר העיר, שוברות קירות - אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2016
- ^ דורון רוזנבלום, פיתה, כותרת ראשית, 5 במרץ 1986
- ^ עכבר העיר, רסיסי אהבה, באתר הארץ, 26 בינואר 2012
- ^ ירון פריד, אישה בלי שם, חדשות, 5 במרץ 1987
יוסי עוזרד, רק שחקנית, חדשות, 27 באפריל 1987 - ^ חיים נגיד, אהבה על המדרכה, מעריב, 12 במרץ 1990
- ^ שוש אביגל, תיאטרון מפוסטר, כותרת ראשית, 30 בנובמבר 1983
- ^ מיכאל הנדלזלץ, סיור בארץ לא נודעת, באתר הארץ, 10 במאי 2006
- ^ אייל מלובן, עכבר העיר, פעמיים עפרה: המחזמר על עפרה חזה מגיע בסופ"ש לתל אביב, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009
צומת השרון, לילי עבודי, עפרה חזה: גרסת המחזמר, באתר הארץ, 21 בינואר 2010 - ^ תופרות, באתר הארץ, 9 בפברואר 2002
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, "אנשים טובים" לצפייה ישירה - תיאטרון חיפה, באתר הארץ - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, יש רופא באולם, באתר הארץ - ^ דליה קרפל, הומו ורע לו, באתר הארץ, 8 ביולי 2003
- ^ כרמן אלמקייס, להכיר את התרבות המזרחית מקרוב, באתר "העוקץ", 21 במאי 2013