משתמש:David7031/מבנה בית שני
כיום מה שקיים בויקיפדיה זה פסקה בערך מבנה בית המקדש#מבנה המקדש השני, ופסקה בערך בית המקדש השני#מבנה בית המקדש השני.
כמו כן יש ערך מקדש הורדוס, שאפשר לבנות עליו ולהרחיב. הוא נותן בעיקר את הרקע המחקרי.
המטרה היא ליצוד ערך שיקיף את מבנה המקדש, תוך יצירת הפניות לערכים מורחבים בנושאים הרלוונטיים.
המקורות למבנה בית המקדש השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מבנה בית המקדש השני, ניתן ללמוד משני סוגים של מקורות: מקורות היסטוריים, ומקורות ארכאולוגיים.
- מקורות היסטוריים:
- דברי חז"ל - במשנה במסכת מידות ובמעט ממסכת יומא, בתוספתא במסכת יומא, ובתלמוד הבבלי והירושלמי.
- כתבי יוסף בן מתתיהו - בספריו קדמוניות היהודים ותולדות מלחמת היהודים ברומאים.
- מקורות ארכאולוגיים:
- חקירה של הר הבית וסביבתו ובדיקת הממצאים הפיזיים הקיימים בו כיום
- שימוש בממצאים מתוך פרויקט סינון העפר מהר הבית
התיאור במסכת מידות - מבנה הורדוס או מבנה חשמונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת השאלות הקשות במחקר מבנה בית המקדש היא תיארוך המקורות ההיסטוריים, והניסיון לשייך בינם לבין המציאות הארכאולוגית. על פי המקובל, בית המקדש השני נבנה לראשונה בידי שבי ציון, שופץ בתקופת החשמונאים במהלך מרד החשמונאים, ונבנה מחדש בידי הורדוס במהלך המאה האחרונה לפני הספירה. השאלה החשובה בנושא היא את אילו מגילגוליו של בית המקדש מתארים המקורות ההיסטוריים.
יוסף בן מתיתיהו מתייחס במפורש לבניין בית המקדש בידי הורדוס, ומכך עולה שהתיאורים שלו מתייחסים למבנה כפי שנראה לאחר הבנייה של הורדוס. אולם ביחס למקורות חז"ל השאלה נותרת פתוחה, כיוון שהם לא מתייחסים במפורש לשאלה זו, וייתכן שלפחות חלק ממקורות חז"ל מתארים את מבנה בית המקדש הקדום, טרם הבנייה של הורדוס.[1]
סתירה לדוגמא, המביאה להשערה כי חז"ל אינם מתייחסים למבנה בית המקדש מתקופת הורדוס, היא גודל הר הבית. במשנה, הר הבית מתואר כריבוע בגודל של 500*500 אמה. בעוד שכיום הר הבית הוא מלבן שגודלו כמעט כפול מכך - רוחבו כ־500 אמות אולם אורכו כמעט 1000 אמות.[2][3]
הר הבית ההרודיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הורדוס הרחיב בנה מחדש את בית המקדש, הוא הרחיב את [[הר המוריה הטבעי, ובנה רחבה גדולה שנתמכה על ידי ארבעה כתלים. את השטח בין הכתלים לבין הר המוריה הוא מילא בקשתות מאבן, ומעליהם שפך אדמה, על מנת ליצור רחבה גדולה וישרה.
מידות הר הבית ההרודיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיין בהערה שנמצאת [[כאן
הר הבית ת"ק על ת"ק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזרת הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזרת כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין האולם ולמזבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחורי בית הכפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיכל[עריכת קוד מקור | עריכה]
האולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודש הקודשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב עזריאל הילדסהיימר, מידות בית המקדש של הורדוס, ירושלים תשל"ד
- ^ דעה חריגה מציג יהושע פלג, אשר טוען כי בתחילת המאה השנייה לספירה נתן הקיסר אדריאנוס אישור לבנות מחדש את בית המקדש, וזהו המבנה המתואר במסכת מידות.
- ^ הגודל המדויק כפוף לשאלת אורך האמה. ראו בערך מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
- ^ דיון סכמטי המתייחס לבעיות אלו ראו אצל: [[|ישראל לוין (ארכאולוג)|ישראל לוין]], בית-המקדש בירושלים: תיאורי יוסף בן-מתתיהו ומקורות אחרים, קתדרה 77, ירושלים תשנ"ו