משתמש:H. sapiens/טיוטה מקורות מדעיים

על מי להסתמך ואת מי לצטט בערכי מדע בויקיפדיה?

ויקיפדיה (גם באנגלית) עדיין ממעטת מאוד בהנחיות לגבי האיכות של מקורות מדעיים עליהם יש להסתמך בערכי מדע. הנחיות כלליות מאוד לגבי מקורות ניתן למצוא בויקיפדיה:ביבליוגרפיה. המסמך הנוכחי בא לתקן חוסר זה, והוא כרגע בבחינת הצעה להנחיות, המבוססות על קריטריונים מקובלים בעולם האקדמי.

א. דירוג עדיפות מקורות מדעיים

1. בעדיפות הגבוהה ביותר: מאמרי סקירה ו/או מטא-אנליזה, שפורסמו בכתבי עת מדעיים אשר עברו ביקורת עמיתים, או פרסומים דומים אשר מסכמים מספר גדול של מאמרים מדעיים אחרים. תוצאות במאמרים כאלו עוברות למעשה ביקורת עמיתים כפולה: פעם במאמר המקורי המדווח על כל תוצאה ופעם בסקירת התוצאות. בנוסף, מאמרים כאלו סוקרים תחום שלם או שאלה כללית, ולפיכך נוטים לייצג אותם באופן מאוזן ונייטרלי יותר. מומלץ להסתמך על יותר ממאמר סקירה אחד בערך, בכדי להגדיל את מגוון המקורות ולהקטין עוד יותר את הסיכון להטייה.

2. בעדיפות גבוהה: מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים ומדווחים על תוצאות מחקרים (research papers). מאמרי תוצאות אינם בעדיפות הגבוהה ביותר רק מכיוון שבדרך-כלל הם בודקים שאלה ספציפית במספר קטן של ניסויים או תצפיות, ואינם מחוייבים להציג את התחום כולו באופן מאוזן. לכן מומלץ להסתמך עליהם בשאלות הספציפיות שאותן חקרו, וכן כאשר יש להם חשיבות היסטורית, למשל מאמר שדיווח לראשונה על תגלית מדעית חשובה.

3. בעדיפות גבוהה: הצהרות, דו"חות, ניירות עמדה ומדריכים רשמיים של מוסדות מדעיים ראשיים ברמה ארצית ועולמית, כגון אגודות מדעיות ורפואיות גדולות, חברות מדעיות ואקדמיות לאומיות, תאגידים וסוכנויות מדעיות לאומיות, בתנאי שתחומן רלוונטי לנושא הערך. דוגמה טיפוסית היא ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי מטעם האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה. מסמכים רשמיים כאלו אמינים מכיוון שמדענים רבים עומדים מאחוריהם, אך גם הם עלולים לסבול מהטיות מסויימות. למשל: אגודה מדעית או סוכנות מדעית בארצות הברית עלולה לתת משקל יתר למחקרים ותגליות של מדענים אמריקנים, או לעמדות מדעיות המקובלות בארצות הברית.

4. בעדיפות בינונית: מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים אבל אינם מאמרי סקירה או תוצאות, אלא מציגים תאוריה, השערה, רעיון, מודל או סימולציה אשר לא אושרו די צורכם באופן מדעי אמפירי. בהסתמכות עליהם בערך ויקיפדיה חשוב לציין את מעמדם זה, ואין לתת להם משקל דומה לאלו של תוצאות מבוססות בתצפיות או בניסויים.

5. בעדיפות בינונית: ספרי לימוד מדעיים ברמה אוניברסיטאית, וספרים מדעיים ברמה אוניברסיטאית, שהם לפעמים קבצי מאמרים ממחברים שונים. מקורות כאלו בדרך כלל עוברים ביקורת עמיתים בתוך המוסד בו פורסמו, שנוטה להיות פחות מחמירה מביקורת עמיתים של כתבי-עת מדעיים וקשה לוודא אותה. ספרי לימוד בדרך-כלל משתדלים לכלול רק מידע אמין וממוסמך, אך לא תמיד מייצגים היטב את כל התחום, לעיתים אינם מעודכנים בתוצאות המחקר האחרונות (בפרט כשהם ישנים), ועלולים להיות מוטים לטובת מוסד או מערכת חינוך מסויימים שבשבילם נכתבו. מוטב שלא להסתמך על ספרי לימוד ברמת בית ספר תיכון ומטה.

6. בעדיפות בינונית: ספרי מדע או מדע פופולרי שנכתבו על-ידי מומחים בתחומם. ספרי מדע מקצועיים בהוצאות מדעיות מכובדות לעיתים עוברים ביקורת עמיתים פנימית שקשה לוודא אותה. ספרי מדע פופולרי בדרך כלל אינם עוברים ביקורת עמיתים, ומוטב להציגם בערך ויקיפדיה כעמדת המחברים, אך לעיתים הם מצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים סבוכים לציבור. ספרים באיכות גבוהה תכופות יסתמכו על מקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ואז עדיף לצטט ישירות מקורות אלו, במקום או בנוסף לספר. מוטב שלא להסתמך על ספרי מדע פופולרי מאת עיתונאי מדע, ובמיוחד מאת מחברים החסרים לחלוטין הכשרה מדעית, אלא כאשר יש להם מוניטין של איכות מדעית, ו/או כאשר הם מראיינים ישירות מומחים בנושא.

7. בעדיפות בינונית: סקרי דעת קהל ובייחוד סקרי הקהילה המדעית אשר פורסמו כמאמרים עם ביקורת עמיתים. במצבים בהם יש מחלוקת על עמדות הקהילה המדעית ו/או על עמדות הציבור, למאמרים כאלו יכולה להיות חשיבות רבה לערך. סקרים אשר לא עברו ביקורת עמיתים הם בעדיפות נמוכה עד בלתי-ראויים, בעיקר כתלות במוניטין של המוסד עורך הסקר ומציאות מקור מוסמך לגבי המתודולוגיה שלו, כגון נוסח השאלות שנשאלו, מספר המשתתפים, אחוז המשיבים ושולי הטעות הצפויים.

8. בעדיפות נמוכה: כתבות בעיתונות מדעית, באתרי אינטרנט מדעיים כגון אתרי מוזיאונים, בבלוגים של אנשי מדע, ובערוצי יוטיוב רשמיים של ארגונים מדעיים וחינוכיים כגון PBS. מקורות כאלו אינם עוברים ביקורת עמיתים, אך לעיתים נוצרים על-ידי מומחים, עורכים או עיתונאי מדע המצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים לציבור, והם עשויים להסתייע בתמונות, סרטים, אנימציה ואמצעי המחשה אחרים הנדירים במקורות מדעיים רגילים. במקרים כאלו רצוי להסתמך עליהם בנוסף למקור בעדיפות גבוהה יותר. גם במדורי החדשות של כתבי-עת מדעיים יוקרתיים כמו סיינס ונייצ'ר מופיעים ידיעות חדשותיות, כתבות וראיונות עתונאיים, וטורי דעות העורכים, ויש להתייחס אליהם ככאלו, ולא כאל מאמרים שעברו ביקורת עמיתים בכתב-עת יוקרתי. סימן טוב לכתבה איכותית הוא ציטוט ו/או קישור אינטרנטי למקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ובמקרים כאלו עדיף להסתמך גם על מקורות אלו.

9. בעדיפות נמוכה: הרצאות ומצגות של מומחים ואנשי מדע בשיעורים מוקלטים, בוועידות מדעיות ובארועים רשמיים אחרים. בדרך-כלל אינן עוברות ביקורת עמיתים, ויש להציגן כעמדת המחברים. מוטב להחליפן במקור בעדיפות גבוהה יותר של אותם המדענים, אך יש לשים לב שהם עשויים להתנסח באופן זהיר ומדויק יותר במקור כתוב שעובר ביקורת עמיתים. ראיונות עיתונאיים עם אנשי מדע מוטב להציג רק בקישורים חיצוניים.

10. בעדיפות נמוכה: תזות לדוקטורט ועבודות לתארים דומים. השיפוט שלהן משתנה מאוד במוסדות שונים, ואיננו בגדר ביקורת עמיתים בלתי-תלוייה. עבודות כאלו בדרך-כלל זמינות לקריאה רק בספריית האוניברסיטה שבה נערכו, וקשה להבטיח את אמינותם של עותקים אחרים, למשל קובץ שהועלה לרשת או נשלח על-ידי המחבר. תוכן שהופיע בעבודת דוקטורט תכופות פורסם גם כמאמר בכתב-עת שעבר ביקורת עמיתים, או לעיתים כספר, ומוטב לחפש ולהעדיף מקור כזה. מוטב להימנע מעבודות סמינריוניות ומחומרי לימוד אקדמיים בלתי-רשמיים.

11. מוטב להימנע: הודעות לעיתונות של אוניברסיטאות ומכונים מדעיים. ככלל הודעות כאלו אינן עוברות ביקורת עמיתים, ותכופות הן מנוסחות על ידי אנשי תקשורת ויחסי ציבור שאינם מדענים, במטרה להשיג רייטיניג בתקשורת ולפרסם את השגי האוניברסיטה. ככאלו הן עלולות להיות סנסציוניות, בלתי מדויקות ומוטות. לפעמים הן מקדימות פרסום מאמרים מדעיים על תגליות בעלות עניין חדשותי, בכוונה למשוך את תשומת לב התקשורת, ואז ישנו פיתוי להסתמך עליהן כמקורות בלעדיים לסקופים, אך בויקיפדיה מוטב לעמוד בפיתוי לפרסם סקופ, ולהמתין בסבלנות לפרסום מדעי שעבר ביקורת עמיתים.

12. מוטב להימנע: כתבות בעיתונות הרגילה ובעיתונות אינטרנט: נכתבות על-ידי עיתונאים שבדרך-כלל חסרים ידע או עניין מדעי בתחום הרלוונטי, ונוטות לחוסר דיוק ושטחיות סנסציוניות, בייחוד בכותרת, שבעתונות הכתובה תכופות מנוסחת על ידי עורך שלא כתב את הכתבה עצמה, בכפוף לשיקולי משיכת קוראים, שטח בדף העיתון וכדומה. גם כאשר כתבה עתונאית נכתבת על-ידי מומחה או מראיינת מומחה, יש להציג את הדברים כדעתו בלבד.

13. להתרחק כמו מאש: תוכן אינטרנטי מאת מחברים אנונימיים, או כאשר לא ניתן לבדוק ולאשר את זהותם ומומחיותם, או כאשר ידוע שאינם מומחים לנושא. אנונימיות טיפוסית לתוכן ביוטיוב, בפורומים אינטרנטיים, וברשתות חברתיות. אמינות מקורות אנונימיים חשודה אף יותר מאשר זו של כתבות בעיתונות. המידע בהם תכופות שגוי, מעוות ואף שקרי במתכוון לצורך רייטינג, או על מנת לתמוך באג'נדה כלשהי. בנוסף הם עלולים להפר זכויות יוצרים, נושא שויקיפדיה מקפידה בו.

ב. אילו תכונות להעדיף במקור מדעי

מספר תכונות אפשריות של מקור מדעי הן רצויות, ובמידת האפשר יש להעדיף אותן. בייחוד כאשר ישנה התלבטות בין מקורות עם רמת אמינות ועדיפות דומה (ראו סעיף א), רצוי להעדיף את אלו המבטאים יותר מן התכונות הבאות:

1. רלוונטיות: לכל טענה בערך וויקיפדיה מוטב למצוא את המקור אשר שייך לה ביותר, גם אם לשם כך יש צורך להתפשר על רמת עדיפות מעט נמוכה יותר. באופן המיטבי, הסימוכין לטענה ספציפית בערך יהיה מאמר אשר בדק אותה ישירות, ומכריז על הבדיקה והתוצאה כבר בכותרת ו/או בתקציר. אם למשל הטענה נזכרת כבדרך-אגב בעמוד 27 של המקור, עדיף לחפש מקור רלוונטי יותר. אם בכל-זאת מסתמכים על טענה החבויה בספר או במסמך ארוך אחר, יש לציין בהערת השוליים גם את העמוד ו/או הפרק שבהם נעשתה, כדי לאפשר לקורא למצוא אותה.

2. בהירות: מחברים, מקורות ואתרים מסויימים מצטיינים בהנגשת נושאים סבוכים לציבור הרחב, בשפה בהירה וקולחת, ובאמצעי המחשה ויזואליים עשירים. בויקיפדיה העברית, מקור הכתוב בשפה העברית אף הוא יתרון בהירות. במידת האפשר כדאי להעדיף מקורות כאלו, אך לוודא שהבהירות לא תבוא על חשבון אמינות ודיוק מדעי. ניתן לסמוך טענה על יותר ממקור אחד, אם חלק מן המקורות מצטיינים בדיוק מדעי ואחרים בבהירות.

3. עדכניות: במידת האפשר יש להעדיף מקורות עדכניים יותר מן השנים האחרונות. נושאים מדעיים מסויימים מתחדשים בקצב כה מהיר, שמאמר מדעי מלפני עשרים ואפילו עשר שנים בלבד כבר עלול להיות מיושן. בכל מקרה, בכל הסתמכות על מקור מדעי (או אחר) חיוני לציין את שנת פרסומו.

4. נגישות: במידת האפשר יש להעדיף מקורות שבהם כל התוכן נגיש לקריאה חופשית ברשת. בכמה מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר כיום, גוף המאמר (ולא רק הכותרת ו/או התקציר) חופשי לקריאה, בחלקם לאחר תקופה מסויימת מאז פרסומו. לפעמים גוף המאמר זמין באתר המחברים.

5. יוקרה: גם לפרסומים מדעיים יש צורות שונות של דירוג יוקרה, למשל יוקרת כתב העת, אימפקט פקטור שניתן בדרך-כלל לברר בערך וויקיפדיה או אתר האינטרנט שלו, מחבר או מוסד בעלי-שם בתחומם, ומספר הציטוטים של מאמר שניתן לבדוק למשל בגוגל סקולר. יוקרה אינה מעידה בהכרח על איכות מדעית, אך עשויה להעיד על מידת ההשפעה שהיתה לפרסום על שאר התחום המדעי שלו. לכן לא כדאי להעניק ליוקרה מדעית משקל גדול, אך במקרה של מאמרים דומים בדירוג העדיפות ניתן להעדיף את היוקרתיים יותר.

ג. איך למצוא מקורות איכותיים

1. ככלל, המקומות הטובים ביותר למצוא בהם מקורות איכותיים להסתמכות הם מאמרי סקירה (סעיף א1) עדכניים העוסקים ישירות בנושא ובשאלה הרלוונטיים. מקורות הנזכרים במאמרים כאלו קיבלו בפועל אסמכתא לאמינותם, שייכותם וחשיבותם ממומחים שעברו ביקורת עמיתים על-ידי מומחים אחרים. אך יש לזכור שאפילו הסקירה הטובה ביותר איננה מסוגלת לצטט מקור מאוחר ממנה, ומכאן חשיבות עדכניותה.

2. מסעיף 1 למעלה נובע שהצעד הראשון והחשוב ביותר לכתיבה/שיפור ערך בנושא מדעי הוא איתור מאמרי סקירה עדכניים בנושא הערך. מאמרים כאלו ניתן למצוא במנועי חיפוש ייעודיים למקורות מדעיים דוגמת PubMed וגוגל סקולר. ב-PubMed ניתן להגביל את החיפוש למאמרי סקירה בלבד, ובגוגל סקולר ניתן לשלב את המילים review או meta analysis בחיפוש אחר מונחים. כתבי-עת מדעיים רבים, לעיתים עם המילה review בשמם, מיועדים למאמרי סקירה, ואצל אחרים יש לפעמים מדור המיועד למאמרי סקירה.

3. כמו בחיפוש באמצעות מנועי חיפוש רגילים, כך גם במנועי חיפוש למקורות מדעיים, בכדי להגדיל את הסיכוי למצוא תוצאות רלוונטיות רצוי מאוד להכיר לכל הפחות את המונחים הבסיסיים בנושא, ולהבין את משמעותם.

4. כמעט כל מקור מדעי, ובעיקר מאמרי סקירה, מצטטים מקורות קודמים, שאף בהם ניתן להיעזר, וכן הלאה. במספר מנועי חיפוש מדעיים, וגוגל סקולר בכלל זה, ניתן אף לחפש מאמרים חדשים יותר אשר ציטטו מקור ידוע כלשהו. חיפוש כזה מסוגל לגלות התפתחויות מדעיות עדכניות ומתקדמות יותר בנושא הערך.

ד. מה ואיך לא לצטט

1. יש לזכור שעל עורך ויקיפדיה לקרוא את הכתוב במקור מדעי שציטט, ולא לצטט מקורות מיובאים ממקומות אחרים, כמו ערכי ויקיפדיה אחרים וערכי ויקיפדיה בשפות אחרות, בלי לוודא שהם אכן מביעים את הטענה המצוטטת. הסתמכות שקרית הוא עברה חמורה על כללי ויקיפדיה, ואם היא מודעת או רשלנית עלולה להיות עילה לצעדים נגד העורך, ואף לחסימתו.

2. יש להזהר מן הכשל של ביסוס ערך ויקיפדיה על ליקוט אקראי של מאמרים מדעיים בגוגל סקולר, או במאגרי מאמרים דומים. אפילו גרוע מכך: קטיף דובדבנים מונחה-אג'נדה של מאמרים כאלו. יש לזכור כי אפילו בתחומי מדעים מדוייקים מתפרסמים מאמרים מדעיים רבים אשר בדיעבד מתבררים כתגליות שגויות שלא ניתן לשחזר אותן. כתוצאה מכך ניתן לעיתים קרובות להטות ערך ויקיפדיה ולפגוע בנייטרליות שלו באמצעות חיפוש וציטוט סלקטיבי של מאמרים המדגישים עמדה שאין עליה קונצנזוס מדעי, ואף כזו שמנוגדת לו. בייחוד, אין לתת משקל יתר בערך לתוצאה, תאוריה או מודל דווקא משום שהם מנוגדים לקונצנזוס מדעי או לעמדה המדעית הרווחת, גם אם קיבלו פרסום נרחב בעתונות או בציבור (לעיתים קרובות דווקא בשל היותם יוצאי דופן!). דרך מומלצת להימנע מכשל זה היא לארגן את הערך סביב אחד או יותר מאמרי סקירה יוקרתיים בנושא.

3. כמעט כל מאמר תוצאות, וגם מאמרי סקירה רבים, נפתחים בהצהרה כלשהי לגבי קשיים בתחום, מחסור במחקר ושאלות בלתי-פתורות. הסיבה לכך היא צורך המחברים לנמק, בייחוד למען שופטי המאמר מטעם כתב-העת, מדוע וכיצד מאמרם תורם לשיפור המצב. לכן לא מומלץ לצטט הצהרה כזו בערך ויקיפדיה כעדות לחולשת המחקר בתחום. מבוא כללי לגבי מצב המחקר רצוי לצטט מפרק הדיון או הסיכום של מאמר, ומוטב מתוך מאמר סקירה עדכני, ולא מאמר תוצאות.

4. גם בניסוח תוצאות סקר הקהילה המדעית יש להפעיל את הזהירות הנדרשת לניסוח תוצאה מדעית. למשל, תוצאה של 51% לעמדה א' ו-49% לעמדה ב' מוטב לנסח כ"שוויון" ולא כ"רוב לעמדה א", שכן אחוזים בודדים הם בדרך-כלל מתחת לשולי הטעות הצפויים בסקר שכלל כמה מאות משיבים, אך יתרון של כמה עשרות אחוזים ניתן לפרש כרוב. במחלוקות לגבי קיום קונצנזוס מדעי בקהילה המדעית יש לזכור שאין משמעו בהכרח הסכמה של כל המדענים העוסקים בנושא, ואחוזי תמיכה גבוהים אך פחותים מ- 100% עשויים להיות בסיס לטענת קיומו במאמר שעבר ביקורת עמיתים.

5. אין להציף את הערך במקורות ללא צורך. מספר קטן של מקורות בעדיפות גבוהה ותכונות רצויות רבות הוא אמין וקריא יותר ממספר גדול מאוד של מקורות בעדיפות נמוכה. ברוב המקרים, אם ציטטתם יותר משניים או שלושה מקורות כאסמכתא לקביעה מסויימת, קרוב לוודאי שניתן לצמצם את מספרם.

6. העברת ביקורת מצד עורכי ויקיפדיה על מקור מדעי בעדיפות גבוהה היא סוג של מחקר מקורי. מוטב להימנע מכך, אלא אם אם מדובר בסייגים אשר פורטו במקור עצמו, או לחלופין בביקורת מצד חוקרים אחרים, ואז מוטב להביא את הביקורת בשמם. בדרך-כלל, לעורכי ויקיפדיה שאינם מומחים בתחום אין כלים לחלוק על נקודות ספציפיות במקור מדעי שנכתב ועבר ביקורת עמיתים על-ידי מומחים.

ה. כיצד לנהוג במחלוקות

ציטוטי מקורות בנושאים מדעיים מסויימים בויקיפדיה עלולים להצית מחלוקות חריפות עם עמדות מדעיות מנוגדות, דעות מתנגדות בציבור, אידאולוגיות, דתות ודעות פוליטיות, טענות פסאודו-מדעיות ותאוריות קונספירציה למיניהן. דוגמאות טיפוסיות לנושאים כאלו הן אבולוציה, ארכאולוגיה וביקורת המקרא, התחממות עולמית, נושאי מין, מגדר, וכדומה. אך אפילו נושאים מדעיים תמימים לכאורה עלולים להצית לפעמים מחלוקות קשות, אשר נוטות להתדרדר למלחמות עריכה ולריבים בין עורכים ברמה האישית.

1. במקום להתווכח בדפי השיחה מה "נכון", מהי ה"אמת" ומהן ה"עובדות", מומלץ להיעזר במונח קונצנזוס מדעי. כמעט תמיד ניתן להראות עובדתית באמצעות מקורות אם קיים קונצנזוס כזה בקהילה המדעית בתחום הרלוונטי. בייחוד בנושאים הידועים כמעוררי מחלוקת, בדרך-כלל קיימים כבר ניירות עמדה, הודעות רשמיות, פסקי דין, סקרים ומחקרים אשר מבססים את עמדת הקהילה המדעית. ניתן לחפש מסמכים כאלו בגוגל סקולר על-ידי הצלבת מונחי הנושאים עם "consensus". לאחר קביעת עמדת הקונצנזוס המדעי כבר בראשית הערך, ניתן לתת ביטוי גם לדעות מתנגדות ולביקורות, תוך ביסוס במקורות ברי-סמכא של מעמדן במדע ושכיחותן בציבור.

2. קונצנזוס מדעי נקבע לפי פרסומים שעברו ביקורת עמיתים, ולפי ניירות עמדה רשמיים של מוסדות מדעיים ראשיים. יש לזכור שגם קונצנזוס מדעי לא חייב להיות הסכמה פה-אחד, ולמעשה כמעט תמיד ניתן לאתר מספר קטן של מדענים אשר יביעו התנגדות לעמדה כלשהי בקונצנזוס, בייחוד בפורומים שאינם עוברים ביקורת עמיתים. להתנגדות כזו אין סמכות מדעית.

3. בתחומים מסויימים שבהם יש מחלוקות קשות בציבור עם הקונצנזוס המדעי עלולים להיות גורמים פסאודו מדעיים המתמחים בהעמדת פנים של סמכות מדעית. תכסיסים שגורים הם כריית ציטוטים של אנשי מדע, הצהרות ועצומות של אנשי מדע דוגמת מחלוקת מדעית עם דרוויניזם, הסתמכות על "מומחים" שאינם שייכים לתחום המדעי הרלוונטי, והסתמכות על מאמרים ומסמכים מדעיים שאינם רלוונטיים, אינם עדכניים, או פורסמו בפורומים שלא עוברים ביקורת עמיתים. את מעמדם המדעי של אישים, כתבי-עת, ספרים ומסמכים שונים ניתן במקרים רבים לבדוק בויקיפדיה העברית והאנגלית. במידת האפשר יש לחשוף התחזות כזו ולהתעלם ממנה.

4. במידה ולא קיים קונצנזוס מדעי בשאלה או בנושא מדעי כלשהו, והם אכן נמצאים במחלוקת מדעית, יש לציין זאת במפורש מיד בהצגת הנושא, רצוי תוך הסתמכות על מקור מדעי בעדיפות גבוהה. למרות זאת ניתן לפעמים לבסס עובדתית באמצעות מקורות מהן הדעות והעמדות השונות בקהילה המדעית בתחום. בנושאים המועדים לוויכוח ניתן לפעמים למצוא מאמרי סקרים ודיוני מחלוקת. במקרה של מחלוקת מדעית רצוי להציג את כל העמדות באופן נייטרלי, תוך הענקת משקל פרופורציוני (פחות או יותר) לכל עמדה. ניתן להזכיר אך רצוי להימנע מהענקת משקל גדול בערך לתאוריות ולעמדות נדירות, אלא אם הן נושא הערך.

5. במקרה של ויכוח מסלים, אל תכנסו למלחמות עריכה, דונו בדף השיחה, פנו למפעיל, תייגו עורכים המתמצאים בנושא ובעלי ידע רלוונטי, שמרו על נימוס וקור רוח, והצמדו לעמדות הנתמכות במקורות מדעיים עדיפים לפי הדרוג שלמעלה.