משתמש:Rex~hewiki/מבוא למקרא/כתבי היד של המקרא
כתבי יד של המקרא הם כתבי יד המכילים קטעים מקראיים. אין בכלל זה כתבי יד המכילים ציטוט מקראי המשולב בטקסט לא מקראי (כגון טקסט ליטורגי, מיסטי, פרשני וכדומה).
כתב היד הקדום ביותר המכיל ציטוט מקראי הוא לוחית ברכת כהנים, המתוארך סביב שנת 600 לפנה"ס, אלא שזהו ציטוט מקראי בתוך טקסט לא מקראי, שמטרתו ככל הנראה סגולה וקמע למת.
כתב היד המקראי הקדום ביותר העונה להגדרה לעיל הוא מספר מגילות שנמצאו עם כל מגילות קומראן, המתוארכים למאה השלישית לפני הספירה. (מגילות קומראן מתוארכות למן המאה השלישית לפנה"ס עד לשנת 70 לספירה, שנת החורבן. מגילות מדבר יהודה מתוארכים עד למאה השנייה לספירה, עת פרוץ ודיכוי מרד בר כוכבא).
כתבי היד הקדומים של המקרא שונים בצורתם החיצונית ואף בנוסחם מצורתם המסורתית המוכרת לנו כיום.
- הכתב הוא כתב עברי קדום או כתב ארמי או כתב יהודי בסגנון קדום (חשמונאי/הורידאני), כאשר הכתב המסורתי המשמש לכתיבת ספרי מקרא כיום, כתב סת"ם, הוא פיתוח מאוחר למדי של הכתב העברי ("כתב יהודי"), והוא מתוארך ל<??? (מאה 2 עד מאה 8) ???>.
- ניקוד וטעמי מקרא המשולבים כיום בטקסט המקראי (אם כי לא בספרי מקרא המיועדים לקריאה בציבור) הם פיתוח מאוחר שנעשה בין המאה ה-7 למאה ה-9.
- כללי כתיבת סת"ם חוברו לראשונה בתקופת הגאונים, המאה ה-7 לספירה<?>, <אין במשנה/תלמוד??> ובטקסטים שעד המאה השנייה לספירה אין תאימות לכללים אלו <לבחון לעומק>. (בין המאה השנייה למאה השמינית לא נמצאו טקסטים כמעט (למעט קטע משירת הים למשל <יש עוד?>), מהמאה השמינית - <לבחון את המצב>)
<לבחון ממתי החלו לכתוב ספרי תורה בצורתם המסורתית כיום>
| לוחית ברכת כהנים | כ-600 לפנה"ס, כתף הינום, ירושלים | לוחית כסף | ויראציה של ברכת כהנים |
| מגילות גזר? מגילות ערד? ס"ת שנמצא בעזרה (סירוס)? | |||
| מגילות מדבר יהודה | המאה ה-2 לפנה"ס, ים המלח? ירושלים? | מגילות | חלקים מכל ספרי המקרא למעט 1 או 2 (אסתר ו..) ספרים נוספים (חיצוניים, אפוקלפטיקה) רבים |
| פפירוס נש | המאה ה-2 לספירה, מצרים | פפירוס | ויראציה של עשרת הדברות וקריאת שמע |
| כתר ארם צובא | כ-960 לספירה, טבריה | מצחף | כל התנ"ך (מספר דפים לא שרדו) |
| כתב יד ששון (כתר דמשק) | שלהי המאה ה-10 לספירה, ישראל (כנראה) | חמשה חומשי תורה [1]] | |
| כתב יד לניגרד | 1009 לספירה, קהיר | כל התנ"ך | |
| כתר דמשק | 1260 לספירה | [2] | |
| כתב יד ספרד | 1321 סרגוסה | [3] |
אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תנ"ך קניקוט (the Kennicott Bible) שנכתב בידי הסופר "משה בר-יעקב אבן-זַבַּרָה" מן העיר "לה קוֹרוּנה" (A Coruña(אנ')) במחוז "גליציה" (גליסיה, Galicia) שבצפון מערב ספרד, וצויר בידי הצייר "יוסף בן חיים", לפי הזמנתו של "יצחק די בְּרַגָה". הספר הושלם ביום 24 ביולי 1476, והוא מכיל את כל ספרי המקרא, 24 במניין. הוא נקרא על שם ד"ר בנימין קניקוט (Benjamin Kennicott)(אנ'), שהיה הספרן של אוסף רדקליף (Radcliffe Library)(אנ') באוניברסיטת אוקספורד (אוקספורד, אנגליה), ובהמלצתו נרכש כתב היד וצורף לאוסף בשנת 1771. מידע באתר facsimile editions
מקורות להשלמת הרשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "מקרא" באנציקלופדיה העברית
- תערוכת קבע - ספרי המקרא בספרייה הלאומית
- קטלוגים של ממצאים נדירים ושל תערוכות של הספרייה הלאומית.