ברכת כהנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה, בפסיפס בבית כנסת באנסחדה

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת".

הברכה משמשת כיום במהלך חזרת הש"ץ של תפילת העמידה בין ברכת מודים לברכת שים שלום, אז מקיימים הכהנים את מצוות נשיאת כפיים באמירת הברכה כאשר ידיהם מושטות כלפי הציבור. פסוקי ברכת כהנים משמשים לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.

ברכת כהנים בבית כנסת בעפרה

מקור ברכת הכהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחיות ברכת כהנים שנמצאו בכתף הינום בירושלים, מתוארך לשנת 600 לפנה"ס

המקור לברכה מופיע בספר במדבר:

ויְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֵל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֱמֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמֶרְךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֵּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיַשֵּׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

במדבר ו, כב-כז

ברכת כהנים הינו הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא עד כה. לוחיות כסף ששימשו ככל הנראה כקמעות נמצאו במערת קבורה בכתף הינום בירושלים כשעל אחת מהן רשומים פסוקי ברכת כהנים בנוסח הדומה לנוסח המקרא. הלוחיות מתוארכות לשנת 600 לפנה"ס בקירוב, שלהי תקופת בית ראשון, והן מוצגות כיום במוזיאון ישראל.

מצוות נשיאת כפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה

ט' כֵּיצַד בִּרְכַת כֹּהֲנִים בַּמִּקְדָּשׁ? - הַכֹּהֲנִים עוֹלִין לַדּוּכָן אַחַר שֶׁיַּשְׁלִימוּ עֲבוֹדַת תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וּמַגְבִּיהִין יְדֵיהֶם לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן פְּשׁוּטוֹת, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ; וְאֶחָד מַקְרִיא אוֹתָן, מִלָּה מִלָּה כְּדֶרֶךְ שֶּׁעוֹשִׂין בִּגְבוּלִין, עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ שְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים. וְאֵין הָעָם עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל פָּסוּק, אֶלָּא עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת. וּכְשֶׁיַּשְׁלִימוּ, כָּל הָעָם עוֹנִין: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם."
י' אֵין בִּרְכַת כֹּהֲנִים נֶאֱמֶרֶת בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה תְּבָרְכוּ אֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). כָּךְ לָמְדוּ שׁוֹמְעֵי שְׁמוּעָה מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ: "כֹּה תְּבָרְכוּ" - בַּעֲמִידָה; "כֹּה תְּבָרְכוּ" - בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם; "כֹּה תְּבָרְכוּ" - בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ; "כֹּה תְּבָרְכוּ" - פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים; "כֹּה תְּבָרְכוּ" - בְּקוֹל רָם; "כֹּה תְּבָרְכוּ" - בְּשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ

משנה תורה ספר אהבה, סעיפים ט'-י'

סדר הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הברכה חייבים הכהנים ליטול את ידיהם. לפי מנהג שמקורו בזוהר[1], הלויים שבקהל נוטלים את ידי הכהנים. אם אין לויים, יש נוהגים שהבכורות נוטלים ידיים לכהנים, מפני שלפני חטא העגל הם שמשו כלוויים, ויש נוהגים שהכהנים נוטלים את ידי עצמם.

לאחר מכן הכהנים חולצים את נעליהם, מכסים את ראשם בטליתות, ועולים לבימה שליד ארון הקודש ללא נעלים. הם עומדים עם הגב לקהל, ואומרים את הברכה: "ברוך אתה ה'... אשר קידשנו בקדושתו של אהרן, וציונו לברך את עמו ישראל באהבה". הכהנים פונים אל מול הקהל באמצע הברכה - באמרם 'וציוונו' - או בסופה, כפי המנהגים השונים. אחרי ברכת המצווה, החזן מקריא את שלושת הפסוקים של ברכת כהנים מילה במילה, והכהנים חוזרים אחריו. מטרת ההקראה היא למנוע טעות של הכהנים. לאחר קריאת כל פסוק הקהל עונה "אמן".

במהלך אמירת הפסוקים ידי הכהנים פרושות לפנים כנגד הכתפיים, כאשר אצבעות הידיים מתוות סימן מיוחד. צורת פרישת הידיים ישנם כמה מנהגים. המנהג הנפוץ הוא הצמדת הזרת לקמיצה, והאמה לאצבע, בשתי הידיים, והצמדת אגודלי שתי הידיים זה לזה באמצעם כאשר ראשיהם כפופים זה מזה. מטרת צורה זו היא להותיר חמישה חרכים בין האצבעות, ביניהם השכינה מברכת את הקהל, לזכר הפסוק "מציץ מן החרכים". מנהג אחר הוא פריסה של הידיים כשכל האצבעות מופרדות זו מזו. בדרך כלל מכסות הטליתות גם את הזרועות עד מעבר לכפות הידיים, אך יש הנוהגים להוציאן מחוץ לטלית המכסה אך ורק את פני הכהן המברך.

במהלך הקראת הטקסט נהוג בחלק מהעדות להניע את הידיים הפרושות מצד לצד, בכל מילה המסתיימת באות "ך" (בה הכהנים מדברים ישירות אל הציבור), וכן ב"לך שלום".

נהוג שלא להביט על ידי הכהנים בשעת הברכה, בעקבות דברי חז"ל שכל המסתכל בכהנים בברכתם "עיניו כהות (= ראייתו מתעמעמת)", מפני שהשכינה שורה על ידי הכהנים בשעת הברכה. מטעם זה נהוג שהכהנים מתעטפים בטלית ומכסים פניהם וידיהם. ויש נוהגים שהאבות שבקהל מכסים את בניהם בטלית בשעת הברכה.

דיני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהנים ששתו יין אינם רשאים להשתתף בברכת כהנים, כמו שאינם רשאים לעבוד במקדש. לעומת זאת, כהן בעל מום רשאי לברך ברכת כהנים, ובלבד שמראהו לא יסיח את דעת העם מהברכה. זאת בניגוד לעבודה במקדש האסורה על בעלי מומים. כהן שגרם להריגת אדם, אסור לו להשתתף בטקס זה. נוהגים שכל כהן המנוע מלהשתתף בטקס, יוצא מבית הכנסת בעת קיומו.

נשיאת כפיים במועדים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתי מתקיימת ברכת כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים רגילים, ברכת כהנים מתקיימת רק בתפילות הבוקר, כלומר בשחרית ובתפילת מוסף בימים שבהם יש תפילת מוסף. בימי צום, מקיימים ברכת כהנים גם בתפילת מנחה, מכיוון שאין חשש שהכהנים שתו יין לפני הברכה. עם זאת, ביום כיפור נהוג שלא לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה אלא רק בתפילת נעילה. בתלמוד בבלי מסכת תענית[2] מובאת מחלוקת תנאים בין רבי מאיר הסובר שיש לשאת כפים (כלומר לברך ברכת כהנים) בתפילת מנחה ובתפילת נעילה, רבי יהודה הסובר שאין לשאת כלל ורבי יוסי הסובר שיש לברך רק בנעילה אך לא במנחה. התלמוד עצמו מביא מחלוקת אמוראים האם הלכה (או המנהג) כרבי מאיר או כרבי יוסי. ככל הנראה בארץ ישראל נהגו כרבי מאיר, אך בבבל נהגו כרבי יוסי, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין נושאים כפים, וכן המנהג כיום בכל הקהילות. ברם בשל הדעות החולקות נפסק כי כהן שעלה בטעות לברך ברכת כהנים - נושא כפיו ואין מורידים אותו‏[3].

האשכנזים בחוץ לארץ, והספרדים במערב אירופה (למעט אמסטרדם) וכן למנהג חב"ד[4] - בארץ הקודש נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות. הסיבה שניתנה למנהג זה, המבטלת קיום מצווה, היא שבחוץ לארץ אין שמחה אלא בחגים, ולא ניתן לברך את העם בלא שמחה‏[5]. טעם נוסף שניתן למנהג זה הוא שהכהנים נוהגים לטבול לפני נשיאת כפים ובחוץ לארץ בארצות הקרות לא ניתן לבקש מהכהנים לטבול כל יום ולכן קבעו את ברכת כהנים רק בחגים, ובשבת לא רצו לתקן טבילה בגלל חשש סחיטה. הסבר זה מתרץ את המנהג שמזכיר הרב דוד הלוי סגל[6] ותמה עליו שנהגו שלא לשאת כפיים ביום טוב שחל בשבת. הסבר נוסף למנהג זה הוא שמשום שהכהנים אינם מיוחסים לא התירו להם לשאת כפיהם ורק כדי שלא תשתכח תורת נשיאת כפיים קבעו כמה ימים בשנה בהם ישאו כפיהם‏[7]. מנהג זה גורם לכך שברכת כהנים הוא אירוע מיוחד בקהילות בהן נהוג מנהג זה. ברוב הקהילות הספרדיות בחו"ל (כולל אמסטרדם[8]) נהוגה פשרה בין שני המנהגים: לא מברכים ברכת כהנים ביום חול, אך כן מברכים בשבתות ובחגים. וכן נוהגים בחיפה ובסביבותיה בהרבה קהילות, לברך ברכת כהנים אך ורק בשבתות וחגים או רק בתפילות מוסף. במצרים, תימן ועוד כמה קהילות נהוג לברך כל יום, כמו בארץ ישראל.

כשאין כהנים בקהל; כשכל הקהל כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה בו אין כהנים במקום התפילה, אך התפילה נעשית במניין של עשרה אנשים לפחות, החזן קורא הקדמה קצרה לברכה ולאחר מכן קורא פסוק פסוק את נוסח הברכה, והקהל עונה לאחר כל פסוק "כן יהי רצון". נוהג זה נעשה גם כאשר אין נאמרת ברכת הכהנים מסיבות שונות, כגון בבית האבל או במקומות שלא נהגו לאמרה בכל יום. מעניינת ההלכה האומרת שמניין של עשרה אנשים שכולם כהנים, כולם עולים לדוכן לברך גם אם אין שם איש מלבדם המקבל ברכתם. ו'למי מברכין - לאחיהם שבשדות' (מסכת סוטה דף לח ע"ב).

ברכת כהנים בקריאת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד ברכת כהנים בכותל בסוכות ה'תשס"ט

במשנה במסכת מגילה נאמר שברכת כהנים אינה נקראת בקריאת התורה. אמירה זאת נחשבה תמוהה והביאה לפירושים רבים. על פי התלמוד, הכוונה היא שלא מתרגמים את פסוקי ברכת כהנים לארמית בעת הקריאה בציבור. על פי פירושו של חנוך אלבק, בעת קריאת התורה, היה הקורא מפסיק לקרוא והכהנים היו עומדים ומברכים את העם במקומו. יוסף היינמן כתב שאמירה זאת לא כוונה לקריאה בתורה אלא לכך שבעת קיום נשיאת כפיים הכהנים הורשו לומר את הפסוקים בעל פה. רחמים שר שלום‏[9] טוען שהאיסור על קריאת ברכת כהנים התקיים בעת שהקריאה בתורה לא נעשתה על הסדר, ונועדה למנוע מצב בו כולם קוראים את ברכת כהנים בגלל הפופולריות של הפסוקים.

בחנוכה, בו קבעו חז"ל לקרוא בתורה את פסוקי קורבנות הנשיאים לחנוכת המשכן, נהוג בקהילות רבות להוסיף להן את פסוקי ברכת כהנים, הצמודים לפרשת הנשיאים.

מעמד ברכת כהנים בכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברכת כהנים בכותל המערבי

בשנת תשל"א הונהג על ידי הרב מנחם מנדל גפנר מעמד ברכת כהנים המונית בכותל בחול המועד סוכות ופסח. למעמד נוהרים מאות כהנים, ואלפי יהודים החפצים להתברך.

פסוקי הברכה בתפילות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ברכות התורה, אותן אומר כל יחיד מדי בוקר כהקדמה ללימוד תורה, נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים, כלימוד תורה שיש בו מסר חיובי ומבורך.

לפי מנהג נפוץ, מברכים האבות (ולפי חלק מהקהילות - גם האמהות) את ילדיהם בליל שבת בפסוקי ברכת כהנים. בכמה קהילות השתרש המנהג, שהורים מברכים את בניהם בנוסח ברכת כהנים, לפני צאתם לדרך רחוקה או לפעילות מסוכנת. יש הכותבים פסוקים אלו על קלף, ומחזיקים אותם על גופם כעין קמע.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר כהן טיפוסי בו מתוארת צורת הידיים בעת הברכה

בעת צילום הסדרה מסע בין כוכבים, רצה יוצר הסדרה ג'ין רודנברי שספוק, בדמות הוולקן, בעת שהוא מברך את הברכה הוולקנית "הארך חיים ושגשג" (Live long and prosper) יחווה תנועה בידו. לאונרד נימוי, השחקן היהודי אשר גדל במשפחה אורתודוקסית וגילם את ספוק, הציע את פריסת האצבעות של ברכת הכהנים אותה ראה בילדותו. רודנברי סבר שפריסת האצבעות שונה דייה כדי להוות סממן חיזרי, ואישר לנימוי לעשותה בסדרה כ"הצדעה וולקנית". בעקבות הצלחת הסדרה, הפכה פריסת האצבעות לאחד הסמלים המזוהים ביותר עמה‏[10].

בוב דילן בשירו "צעיר לנצח" מצטט את השורה הראשונה של הברכה. ליאונרד כהן סיים את הופעתו ברמת גן ב-24 בספטמבר 2009 בברכת כהנים‏[11]. הברכה מוזכרת גם בסרט הקולנוע "Deep Impact" בה מורגן פרימן, המגלם את נשיא ארצות הברית קורא את הברכה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפט הלויים א' - נטילת ידיים לכהנים מידי הלויים, אליעזר שופט, ירושלים תשע"ג[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרשת נשא דף קמו עמוד ב.
  2. ^ דף כ"ו עמוד ב'
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ב סעיף ד'
  4. ^ תורת מנחם חלק כ"ט עמוד 40 ואילך.
  5. ^ כך פסק בעל התניא והשולחן ערוך בסידורו.
  6. ^ או"ח, קכח
  7. ^ חודש בחודשו, ניסן תשנ"ח, עמוד 2
  8. ^ באמסטרדם נהגו בעבר לברך רק בחגים כמו יתר הקהילות הספרדיות של מערב אירופה. מקור המנהג לברך בכל שבת באמסטרדם הוא בהנהגות שהתקבלו בקהילה בימי התנועה השבתאית ובהשפעתה. לאחר נפילתה רצו חכמים כר' יעקב ששפורטש להחזיר את המנהג לברך רק בחגים - אך למעשה הושאר המנהג לברך בשבתות.
  9. ^ "ברכת כהנים לברכה ניתנה - לא לקריאה", רחמים שר שלום, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, צט-קב.
  10. ^ ליאונרד נימוי מסביר על המקור היהודי של פריסת האצבעות
  11. ^ ליאונרד כהן מסיים את הופעתו בישראל בברכת כהנים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.