משתמש:Rex~hewiki/ממלכת יהודה וממלכת ישראל

רשימת ערים

ממלכה דרומית (יהודה)	ממלכה צפונית (ישראל)	פלשתים	כנעניים/פיניקיים
מאה ה-8 לפנה"ס ירושלים * תל א-נצבה (מצפה) * בית שמש לכיש * תל בית מרסים באר שבע מאה ה-7 לפנה"ס עין גדי תל עירא ערוער	שומרון חצור כנרות (תל אל-עורימה) תל א-סעידיה תרצה (תל אל-פארעה (צפון)) שכם שקמונה מגידו דן יקנעם גזר עין גב אפק (אנטיפטריס)	תל צאפי/גת

ממצאים אפיגראפיים

ביבליוגרפיה:

• י' נוה, ראשית תולדותיו של האלפבית - מבוא לאפיגרפיה ולפליאוגרפיה שמית-מערבית
• שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות

מבוא:

• הקבוצות האתניות: יהודים, ישראלים, עמונים, מואבים, אדומים, פלשתים.
• יהודה וישראל: הבדלים בניב בין יהודה לישראל (הדו-תנועה ai לא נשתמרה בפיניקיה, ישראל ומואב. ונשתמרה רק ביהודה), והבדלים בניב גם בתוכם עצמם (ב/פ במכתבי ערד, שיבולת/סילבות על פי המקרא).
• הפלשתים מדברים בשפה שמית מערבית, וכותבים בכתב אלפביתי שמי, הדומה בחלקו לפניקית ובחלקו לעברית. (2 אוסטריקונים מתל ג'מה, ועוד חותם שלא ידוע מהיכן הוא, ואסטרקון מתל צאפי/גת עם שם הודו-אירופאי)
  • נ' נאמן, הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה, קתדרה 42 תשמז, עמ' 9-10 (הע' 12).
  • נ' נאמן, שינויי אוכלוסיה בא"י בעקבות ההגליות האשוריות, קתדרה 54 תשנ עמ' 51-53
  • j. naveh, writing and scripts in seventh-century BCE Philistia: the new evidence from tell jemmeh IEJ 35 1985 pp11-15
  • Nadav Na'aman and Ran Zadok Sargon II's Deportations to Israel and Philistia (716-708 B.C.)
  • A. Bergman, Two Hebrew Seals of the 'Ebed Class
• מואבים: שונה. ו מצביעים על חדירת יסודות ארמיים לכתב.
• אדומים: שונה (כמו אצל המואבים). צורות ארמיות מובהקות.
• עמונים: כתב עצמאי שהסתעף מהארמי במאה ה-ח

ברזל I - אוגריתית

(אוגריתית, מאות 14-13 לפנה"ס ואילך)

• תל חצור - לוחות טין באוגריתית, התכתתבוית עם מארי - מאה 18
• אוגריתית, או דמוי אוגריתית: תענך, נחל תבור ובית שמש.

ברזל I - פרוטו-כנעני

(פרוטו-כנעני, מאות 17-16 עד 12 (תחילת 10?) לפנה"ס)

• חר' רדנה (ליד אל בירה) ברזל I (סוף מאה 13 -ומאה 11) - ידית קנקן עליה 3 אותיות פרוטו-כנעניות
• עיזבת צירטה (מאה 13 - מאה 10) - אוסטרקון פרוטו-כנעני (התגלה במגורה 605, ככל הנראה לא שייך לשכבה II) 5 שורות, כ-80 אותיות חרוטות. 4 שורות עליונות ככל הנראה תרגיל כתיבה, שורה אחרונה מופיע הא"ב המלא משמאל לימין.

תחילה הוצע לתארך למאה 12 (על סמך הכתב, לא היה ידוע שימוש בתקופות לאחר מכן). בעקבות אוסטרקון ח' קייאפה, שאותיותיו דומות, שתוארך על בדיקות רדיומטריות (פחמן 14 - מזתים שמצאו בשכבה) הציע משגב לתארך את אוסטריקון עיבזבת צרטה אף הוא לתחילת המאה ה-10.

ברזל II - פיניקי

מאה 10

• מבצר האלה (פרוטו-כנעני, השפה: עברית)
• לוח גזר (פיניקי, זהה לכתובות הפיניקיות בני אותה התקופה מגבל.
• אבן תל זית פיניקי-עברי

מאה 9

• מצבת מישע מלך מואב (פיניקי-עברי, לא מואבי)
• כונתילת עגרוד (800 לפנה"ס)

מאה 8

• חרסי שומרון (ישראל, מאות ט?-ח)
• טביעות למלך (יהודה, המאה ה-ח)

מאה 7

• פלשתים, תל ג'מה (סוף מאה ח תחילת מאה ז, 2 אוסטריקונים)
• מכתבי לכיש (יהודה, המאה ה-ז)
• מכתבי ערד (יהודה, המאה ה-ז)
• רשימה מחורבת עוזה ומתל עירא (יהודה, המאה ה-ז)
• שריד דל של מכתב שנמצא במערה בבקעת ים המלח

ממצאים לא עבריים (כנענים/פיניקיים)

• תל הדר (שכבה I-II - מאה ה-ח, כתובות ארמיות. גם בעין גב ובבית ציידא הסמוכות, קשר לגשור הארמית?)
• שכיחות עצמות חזיר בארץ ישראל:

עצמות חזיר מהוות 1.5% מכלל עצמות בעלי החיים שהתגלו בשכבות מתקופת הברזל (מה השיעור על תקופות קודם לכן?). הם נמצאים במקום השלישי מבחינת שכיחות לאחר עצמות כבשות ועיזים, ועצמות בקר.

שכיחות באתרים ישראלים (איך נקבע שהם ישראלים? לא מעגלי? עיין ערך חירבת קיאאפה) הוא על פי רוב 0%-0.1% (אחוז ממה? מכלל הממצא החומרי? הזואולוגי?) במקרים מסוימים הוא גדול יותר (0.4%) אך לעולם הוא פחות מאחוז אחד.

עצמות חזיר בתל קירי - 1.5% מכלל עצמות בעלי החיים שהתגלו שכבות מתקופת הברזל. (בתל קסילה, אף הוא לא אתר ישראלי - 1%) (אחוז נמוך יחסית בהשוואה לאתרים פלישתיים, ואפילו ביחס לכמה אתרים מתקופת הברונזה, אבל גבוה מהממצא באתרי ההתנחלויות)

הימנעות מאכילת חזירים במקומות אחרים במזרח הקדום: הסה וופניש, שרידי חזירים. פאוסט, ראשית. (בקרב ישראלים: פינקלשטיין, אתניות)

עצמות חזיר ב"תקופה הכנענית" - ברונזה תיכונה ומאוחרת, לא חד משמעית.

• ריכוז גבוה
  • נחל רפאים (ברונזה תיכונה) 8%
  • שילה (ברונזה תיכונה) 3.5%
  • תל מיכל (ברונזה תיכונה) 6.3%
• לעומת
  • שילה (ברונזה מאוחרת) 0.17%
• פלשתים: תל צאפי/גת - יש עצמות חזיר (אוסטרקון, עם שם הודו-אירופאי)

כנענים

התרבות הכנענית באיזור השפלה, ובמיוחד העיר המרכזית בלכיש, נהרסה כבר בסביבות 1170-1150 לפנה"ס. אין תופעות של שכבות כנעניות בשפלה במאות 12-11 לפנה"ס כמו שיש בעמק יזרעאל, במגידו, יוקנעם או בית שאן. הכנענים אינם גורם משמעותי באיזור השפלה (ועמק האלה) בתחילת המאה העשירית.

ממלכת יהודה, לעומת זאת, שולטת בשפלה ובלכיש במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס. תוצאות החפירה בחירבת קייאפה מעידות שנסיון לנוכחות כזאת החל כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס. היישוב לא החזיק מעמד זמן רב ונהרס. אולי על ידי הפלשתים באחת הפלישות שלהם כלפי מזרח.

אין טסי אפיה באתרים פלשתיים. אין חומות סוגרים בפלשת. בהיקף העיר (בח' קייאפה) כל בית משלב כחדר אחורי סוגר מהחומה. זהו תיכנון עיר יהודאי במוכר בעוד ארבעה אתרים: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע (אין בפלשת תפיסה עירונית כזאת)

• גיוון אתני יש בישראל, אין ביהודה (למעט לכיש שיש בו ממצאים יוצאי דופן מבחינה ארכיטקטונית)
• הכנענים-פיניקים של ברזל II הם במעמד חברתי נמוך (אליטות השתלבו עם השיראלים). ואינם זוהים לכנענים של התקופות הקודמות, שהיו חברה שלמה.

עבריים (דרומיים וצפוניים)

• בית ארבעת המרחבים (בעיקר ברזל I)
• קנקן פיתס שפת צווארון
• מיעוט עצמות חזיר
• (ממצא אפיגראפי עברי)
• חומת סוגרים
• טסי אפיה

בחירבת קייאפה חומת המגורים משולבת בבתי מגורים, וכל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. זוהי תפיסה עירונית המוכרת רק בעוד ארבעה אתרים אחרים: בית שמש, תל נצבה (ליד רמאללה), תל בית מרסים (ליד הקיבוצים דביר ולהב) ובאר שבע.