לוח גזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל)

לוח גזר הוא לוח אבן גיר (מידותיו 11.1X7.2 ס"מ) שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הבריטי רוברט מקאליסטר. לאחר גילויו נלקח על ידי הטורקים למוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול.

תיאור הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הלוח חרוטה בניב שמי צפוני-מערבי כלשהו כתובת בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. הכתובת מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, ועד לגילויה של הכתובת בתל זית, נחשבה לכתובת העברית העתיקה ביותר. בטקסט אין הפרדה למילים אבל מצוין קו המפריד בין יחידות, כמו כן, כמנהג אותה תקופה הכתיב הוא עיצורי לגמרי, וכמעט שאין שימוש באמות קריאה לציון התנועות (אותיות אהו"י מופיעות רק כשהן מסמנות עיצורים).

הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירחואספ.ירחוז
רע.ירחולקש
ירחעצדפשת
ירחקצרשערמ
ירחקצרוכל
ירחוזמר
ירחקצ

אבי
ירחואספ|ירחוז
רע|ירחולקש
ירחעצדפשת
ירחקצרשערמ
ירחקצרוכל
ירחוזמר
ירחקצ
אבי (ה)

פירוש הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתק של לוח גזר בתל גזר.

הכתיב "ירחו" בכתובת הוא מופע חריג בשפה העברית המקראית כמו גם בשפתנו היום. בעיה נוספת שהתעוררה היא שהלוח מונה רק שמונה עונות, ובהנחה שכל עונה היא ירח-חודש אחד הרי שחסרים ארבעה חדשים למניין של שנה שלמה. סיבות אלו הביאו את החוקרים לשער שהכתיב "ירחו" המופיע רק בחצי מהמקרים - מכוון לשני חודשים, כך שמתקבל ארבע עונות בת חודשיים כל אחת, וארבע עונות של חודש אחד, ובסך הכל שנים-עשר חודש.

הערה: הניקוד להלן נועד להקל על הקריאה ואינו משקף בהכרח את אופן הגיית המילים בזמן שנכתבו. הדבר נכון במיוחד לגבי מילים במשקל סגולי (זרע, לקש, זמר וכדומה).

  • יַרְחו אָסִ(י)ף - שני חודשי אסיף - תשרי וחשוון.
  • יַרְחו זֶרַע - הזריעה בכסלו וטבת.
  • יַרְחו לֶקֶשׁ - שני חודשי זריעה מאוחרת - שבט ואדר.
  • יֶרַח עֲצַד פִּשְׁתָ(ה) - חודש עקירת הפשתה - חודש ניסן.
  • יֶרַח קְצִ(י)ר שְׂע (וֹ)רִם - חודש קציר השעורים - חודש אייר.
  • יֶרַח קָצ (וֹ)ר וְכַלֵּ(ה) - חודש סוף הקציר וכנראה קציר החיטה - חודש סיוון.
  • יַרְחו זֶמֶר - שני חודשים של בציר - תמוז ואב.
  • יֶרַח קֵץ - חודש הקיץ, קטיפת פירות הקיץ, למשל תאנים - חודש אלול.

בנוסף מופיעה התחלה של שם "אבי (ה)-", ככל הנראה שמו של הכותב.

הלוח מלמד כי השנה בתקופה העתיקה הייתה שנה חקלאית, שהתחילה בחודש תשרי ונגמרה בחודש אלול.

הכתובת נראית כתרגיל בכתיבה, משום שאף אדם לא הזדקק לתזכורת כזאת באותה תקופה. חוקרים מסיקים מכך שבאותה תקופה היה ככל הנראה ידע מסוים בכתיבה גם בקרב המון העם שבכפרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נפתלי הרץ טור-סיני, להבנתו של לוח גזר. בתוך: הלשון והספר, כרך הלשון. ירושלים, תשי"ד. עמ' 44-52.
  • שמריהו טלמון, לוח גזר ומחזור העונות בכנען הקדומה, בית מקרא כ"ט, תשכ"ז. עמ' 3-17
  • Albright, W.F. The Gezer Calendar in "Bulletin of the American Schools of Oriental Research" (BASOR). 1943. Volume 92:16-26.

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוח גזר בוויקישיתוף
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב