תל קסילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקומו של תל קסילה (בחום), במרכזו של מוזיאון ארץ ישראל. בהגדלת התמונה נראית הסככה המרובעת שמעל לרובע המקדשים ורובע המגורים מעליה. המפה מודרמת
מבט לעבר התל ממזרח - מימין הסככה שניצבת מעל מתחם המקדשים ורובע המגורים משמאל לה
שני אוסטרקונים - הממצא הראשון בתל
תרשים רובע המקדשים בתל

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו.

גילוי התל והחפירות במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התל התגלה באקראי כאשר בשנות ה-40 נמצאו על פני הקרקע במקום שני אוסטרקונים כתובים עברית מתקופת בית הראשון. שני האוסטרקונים היו תעודות משלוח, האחת מאזכרת משקל שלושים שקל זהב אופיר הנשלח לבית חורון ועל השני אלף ומאה יחידות של שמן הנשלחות למלך. הכתובת השנייה הייתה חתומה, אך כל שהשתמר משם השולח הן האותיות "חיהו"[1]. באוקטובר 1948 החל החוקר בנימין מייזלר מהאוניברסיטה העברית לחקור את התל‏‏. הוא עמד בראשה של משלחת מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומוזיאון תל אביב, וזו הייתה החפירה הארכאולוגית הראשונה שבוצעה במדינת ישראל לאחר קבלת עצמאותה. החפירות נמשכו בשנים 1950, 1951 וב-1959. חפירות נוספות התקיימו בין השנים 1971-1974 ובין 1982 ועד ראשית שנות ה-90, בראשותו של עמיחי מזר ובאלה נחשף אזור המקדשים ביישוב הפלישתי הקדום.

תולדות התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסוד היישוב עד הכיבוש הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הברונזה התיכונה II א' היה במקום יישוב ארעי, שנשתמרו ממנו רק חרסים מועטים. תחילת יישוב הקבע בתל קסילה מקבילה להגעת הפלשתים לארץ ישראל במאה ה-12 לפנה"ס. קודם לכן לא היה התל נושב, והיישוב הכנעני הקדום יותר, ששכן בתל גריסה הסמוך ("תל נפוליאון"), שקע בתקופה זו וחשיבותו ירדה. הפלשתים בחרו להתבסס בתל קסילה המהווה חלק מרכס הכורכר המקביל לחופי הים התיכון, ואשר היה מוקף אותה עת בביצות. ביחס לתל גריסה שוכן תל קסילה קרוב יותר לשפך הירקון אל הים, כשני קילומטרים בלבד. בתקופה זו עבר אפיק הירקון מעט צפונה מהתוואי הנוכחי שלו, ככל הנראה במקום בו עוברות כיום שדרות רוקח, ועל כן הנמל הפנימי שהקימו הפלשתים על גדות הנחל, שכן בסמוך לתל. בתי היישוב הפלישתי הוקמו על המדרון המערבי של התל הפונה אל הים. ליישוב היה גרעין צפוף ובו שכן המרכז הפולחני, וסביבו השתרע שטח פתוח שבו הוקמו בתי מגורים. המקדש במרכז היישוב היה מבנה קטן עשוי מאולם בודד, שניצב במרכזה של חצר גדולה. בתוך המבנה היו ספסלים שנועדו להנחת המנחות, ובמה מדורגת במרכזו נועדה ככל הנראה לצלם האליל.

היישוב בתל קסילה גדל בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, ותחת המקדש הראשון הוקם מבנה גדול מעט יותר, שהתאפיין בקירות אבן עבים וחזקים יותר. עם זאת צורתו של המקדש החדש נותרה זהה לזו של קודמו. בתקופה זו נחפר בחצר המקדש בור, ובו הונחו חפצי פולחן שונים. בחפירות התגלו בבור כמאה כלי חרס, וידוע במיוחד כלי קיבול בצורת אישה שבשני שדיה פתחים לשפיכת נוזל. ייתכן שהכלי נועד לחלב וייצג את אלת הפריון (הכלי מוצג במוזיאון). שיאו של היישוב בתל היה במחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס, ובתקופה זו שוב הוגדל מבנה המקדש (ראו 1 בתרשים) ונוספה לו מבואה גדולה. תקרת המקדש נתמכה בשני עמודי עץ ארז הלבנון שניצבו על בסיסי אבן עגולים. בחלקו המערבי של המקדש הוקם חדרון ששימש לאיחסון אוצרות הפולחן ובכניסה אליו נבנתה במה מוגבהת. החצר סביב המקדש תוכננה גם היא מחדש וחומת מגן הוקמה סביבה. בחצר נבנו מזבח (ראו 2 בתרשים) ומבני עזר (ראו 4 ו-5 בתרשים). על משמעות התפתחותו של המקדש במקום נאמר כי:

"במקום נתגלו שרידי שלושה מקדשים שנבנו האחד על גבי השני, וכל אחד מהם היווה הרחבה של קודמו, דבר המעיד כנראה על גידול במספר התושבים בעיר".‏‏[2]

ממערב למקדש העיקרי הוקם מקדש משני קטן יותר שנבנה לפי עקרונות תכנוניים זהים (ראו 3 בתרשים). ייתכן שמקדש זה שימש לפולחנו של אל משני, או שהיה בית תפילה פרטי של שליט העיר.

מדרום למקדשים השתרע רובע המגורים שרחובותיו בנויים בתבנית שתי וערב ובתיו מסודרים בגושים. הבתים עצמם נבנו לפי תוכנית אחידה של ארבעה מרחבים - שני חדרים וחצר שמחולקת לשטח מקורה ולשטח פתוח. שטחו של כל בית עמד על כמאה מ"ר, ובשל חלוקתו הפנימית הוא זכה לכינוי "בית ארבעת המרחבים" המאפיין את תקופת הברזל בארץ ישראל. בתל התגלו ממצאים רבים שכללו כלי פולחן במקדשים, קנקני חרס לשמן וליין, חותמות וכלים מארד. הממצאים בתל מעידים על אורחות חייהם של תושביו ועל כך שעמדו בקשרי מסחר עם צור, צידון, מצרים העתיקה ועם קפריסין. עוד מדגימים הממצאים כיצד התמזגה ההשפעה האגאית שהביאו עימם הפלשתים מארץ מולדתם, עם השפעה כנענית מקומית. בתל התגלה בית מלאכה ליציקת כלי ארד, ואחד הבתים ברובע המגורים שוחזר למלוא גובהו. על משמעותם של הממצאים בעיר נכתב כי:

"התרבות הפלשתית, כפי שהיא מתגלה לעינינו מן החפירות בתל קסילה ובאתרים פלשתיים אחרים, היא תרבות עירונית מפותחת. בתל קסילה ניתן להבחין בסימני תכנון עירוני מדוקדק... תרבות מפותחת זו התקיימה בתקופה שבה רבות מערי כנען, כמו חצור בגליל ולכיש בשפלה, עמדו בחורבנן, ושבטי ישראל חיו באזורי ההר והשפלה הפנימית בכפרים חקלאיים ובמסגרת שבטית, קודם להקמת המלוכה".‏‏[3]

סוף תקופת השיא של העיר בא לה בשנת 990 לפנה"ס לערך, עת נכבשה בידי דוד וחרבה בשריפה.

לאחר השלטון הפלישתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ממלכת ישראל המאוחדת קם יישוב קטן על התל, ובשל שיקומו של המקדש במקום, מאמינים החוקרים כי הדבר נעשה בידי תושבים פלשתים. בסוף המאה ה-10 לפנה"ס ננטש התל לחלוטין, אולי בשל מסעו של שישק הראשון לארץ ישראל. היישוב במקום התחדש בסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ולפי הממצאים קשור זה ככל הנראה להתפשטות ממלכת יהודה מערבה בתקופת יאשיהו. שני האוסטרקונים שנמצאו בתל בשנות ה-40 הם ככל הנראה מתקופה זו. התיישבות זו הייתה קצרת ימים וייתכן שהסתכמה במצודה ותו לא. לאחר חורבן בית המקדש הראשון התקיים יישוב רק בפסגת התל, ושטח העיר שסביבו לא נבנה עוד. על הממצאים המאוחרים בתל קסילה נמנים מבנה מסוף המאה ה-6 לפנה"ס (תקופת שיבת ציון) ולידו באר רבועה בעומק של 12 מטר; מטבע מתקופת אלכסנדר מוקדון ומספר שרידים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית, מועד בו פעל מרכז מסחרי בתל. ממזרח לתל התגלה צמד גתות מהתקופה הרומית, ואלה נותרו באתרם.

בתקופה הביזנטית שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, ועל התל עצמו ניצב בית מרחץ. צפונית-מזרחית לתל שכן בית כנסת שומרוני מהמאה ה-6. רצפת הפסיפס של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. ברצפה קבועות שלוש כתובות, אחת בשומרונית ושתיים ביוונית. שתיים מהן מציינות שמות תורמים ונוסח השלישית הוא:

"ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן".‏‏[4]

המבנה המאוחר ביותר שידוע כי ניצב על התל הוא החאן ששכן במקום בתקופה הערבית. לאחר שזה נהרס לא יושב התל שוב, למעט בזמן מלחמת העולם הראשונה, עת שימש התל נדבך בחלקו המערבי של קו שתי העוג'ות לאורכו התחפרו כוחות הצבא העות'מאני שנערכו מול חיל המשלוח המצרי שחנה מדרום לירקון. הטורקים חפרו תעלות בתל, וכן התגלו בו רסיסי פגזים בריטים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל קסילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]