תל מיכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל מיכל
מיקום תל מיכל
תל מיכל
תל מיכל
תצפית מהתל לכיוון דרום
התל ומרינה הרצליה מהאוויר

תל מיכל הוא אתר ארכאולוגי ובית גידול ים תיכוני הנמצא על רכס הכורכר החופי, מול מרינה הרצליה בדרום-מערבה של הרצליה. באתר חמש גבעות, ארבע מהן צמודות זו לזו, והוא מתנשא לגובה מרבי של 30 מטרים מעל פני הים בפינתו הדרום-מערבית. שמו הקדום של האתר אינו ידוע. בערבית הוא כונה בשם "מכמיש", ונראה כי מקור שמו הנוכחי בהצעה משנות ה-20 של המאה ה-20 אשר ייחסה את השם הערבי לאל הפיניקי רשף שהיה ידוע גם בשם "מקאל". בשנים 1980-1977 בוצעו בתל חפירות ארכיאולוגיות בניהולו של פרופ' זאב הרצוג מאוניברסיטת תל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת האדם הקדמון אך הסימנים הראשונים להתיישבות במקום הם מתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-4,000 שנים, כאשר התל שימש כתחנת מסחר עם המדינות הסובבות. היישוב סחר במוצרים שונים כגון כלי בהט עם ממלכת החיקסוס במצרים וכלי חרס עם קפריסין. במאה ה-12 לפנה"ס המסחר העולמי הצטמצם ואיתו גם היקף היישוב. כעבור כ-200 שנה, במאה ה-10 לפנה"ס, החלו להתפתח קשרי מסחר בין ממלכת ישראל המאוחדת לממלכה הפיניקית בצור, ולפי ממצאים פולחניים באתר נראה כי הפיניקים היו מעורבים בהקמת היישוב. עם פילוג ממלכת ישראל המאוחדת שב ודעך היישוב, וחזר וגדל מאוד עם הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל. במאה ה-5 ובמאה ה-4 לפנה"ס הגיע תל מיכל לשיאו.

בתקופה ההלניסטית גדלה חשיבותו הצבאית של האתר והוקמו בו מצודה רבועה שאורך כל אחד מקירותיה הוא 25 מטרים, גתות ומרכז פולחני. בתקופה הרומאית, באמצע המאה ה-1 לפנה"ס נבנתה מצודה גדולה על ראש התל אשר השקיפה על הים. המצודה שגודלה 31X38 מטרים הוקמה סביב חצר פנימית. מאוחר יותר החליפה אפולוניה שמצפון את תל מיכל והיישוב באזור דעך. בתקופה הערבית הקימו העבאסים מגדל שמירה כחלק ממערך התרעה נגד ספינות אויב צלבניות. במאה ה-13 נמצאו על התל כמה קברים בודדים שהם העדויות האחרונות לקיומו של יישוב במקום. לאחר מכן התל ננטש וכוסה בחול. ב-1917 שימש תל סמוך, תל א-רקיה, כעמדה הטורקית המערבית בקו שתי העוג'ות אל מול הכוחות הבריטיים שנפרסו מדרום לנחל הירקון.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניה המסיבית לאורך קו החוף בישראל פגעה קשה בבתי גידול חופיים, ומאז התל הוא סביבה חופית הנמצאת בסכנת הכחדה. במהלך הקמת מרינה הרצליה, נהרס חלקו המערבי של התל ותחתיו נסלל כביש. באזור צמחי חוף: חבצלת החוף, נר-הלילה החופי, רותם המדבר, לענה חד זרעית, מתנן שעיר ועוד. כמו כן מצויים בו בעלי חיים כגון שועל מצוי, ארנבת מצויה, כרוון מצוי, צב יבשה מצוי, זוחלים רבים ועופות האופיניים לאזורים חוליים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל מיכל בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרצוג זאב‫, תל מיכל - תחנת-מסחר לחוף הים, קדמוניות י"ד (55-56), 1981, עמ' 96-103.
  • Ze'ev Herzog, Tel Michal-A Coastal Site in the Sharon Plain, Expedition Volume 20, Number 4 Summer 1978, pp. 44-49
  • Ze'ev Herzog, Archaeology and history at Tel Michal, Mediterranean Historical Review, Volume 3, Issue 1 1988 , pp. 87 - 102
  • Ze'Ev Herzog, George Rapp, George Robert Rapp (eds.), Excavations at Tel Michal, Publications of the Institute of Archaeology, No 8, (1989)
  • Herzog, Zeev; Negbi, Ora; Moshkovitz, Shmuel, Excavations at Tel Michal, 1977, Tel Aviv, Volume 5, Numbers 3-4, September 1978, pp. 99-130(32)
  • Bakler, Nathan, Geology of Tel Michal and the Herzliya Coast, Tel Aviv, Volume 5, Numbers 3-4, September 1978, pp. 131-135(5)
  • Schulman, Alan R., Two Scarab Impressions from Tel Michal, Tel Aviv, Volume 5, Numbers 3-4, September 1978, pp. 148-151(4)
  • Mozel, Ilana, A Note on the Flint Implements from Tel Michal and Nahal Poleg, Tel Aviv, Volume 5, Numbers 3-4, September 1978, pp. 152-158(7)
  • Kindler, Arie, A Ptolemaic Coin Hoard from Tel Michal, Tel Aviv, Volume 5, Numbers 3-4, September 1978, pp. 159-169(11)
  • * Amir Gorzalczany, The 1996 Excavations along the Northern Hill at Tel Mikhal (Tel Michal), Atiqot 62, 2006, pp. 1-20

קואורדינטות: 32°09′33″N 34°47′52″E / 32.15917°N 34.79778°E / 32.15917; 34.79778