גשור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גשור
אין תמונה חופשית
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎347‏ מטר
תאריך ייסוד 1976
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 233 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.1%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום גשור
גשור
גשור

32°49′08″N 35°43′01″E / 32.818903065166°N 35.7170158841234°E / 32.818903065166; 35.7170158841234קואורדינטות: 32°49′08″N 35°43′01″E / 32.818903065166°N 35.7170158841234°E / 32.818903065166; 35.7170158841234

גְּשׁוּר הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי הממוקם בדרום רמת הגולן, בגובה של 345 מטרים מעל פני הים, בסמוך לנחל סמך. היישוב קרוי על שם הממלכה ההיסטורית - ממלכת גשור ששכנה באזור הגולן בתקופה המקרא.

נח"ל גשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאחזות נח"ל גשור הוקמה ב-8 באפריל 1968[1] על ידי שני גרעינים של השומר הצעיר מדרום להר פרס ליד צומת רפיד, והיה אז נקודת היישוב המזרחית ביותר בישראל. טקס רשמי לציון הקמת ההיאחזות התקיים לאחר חצי שני באוקטובר 1968‏[2]. ההיאחזות שכנה באופן ארעי בבסיס של חיל האספקה הסורי עד לסיום הקמת נקודת הקבע שלה‏[3]. במקום היו מבנה גדול ושני צריפים שהיוו את כל ההיאחזות. במרץ 1970 כבר הייתה ההיאחזות בנקודת הקבע שלה למרגלות תל פארס‏[4]. בינואר 1970 חוברה ההיאחזות לרשת הטלפון‏[5].

ההיאחזות סבלה מהפגזות ויריות מסוריה‏[6][7]. ביוני 1970 נהרגה אחת מחיילות ההיאחזות מהפגזה פתאומית שגם גרמה נזק כבד לבתי היישוב‏[8]. בעקבות ההפגזה נחפרו תעלות בתוך היישוב ונבנו מבנים חדשים במקום אלו שניזוקו קשות‏[9]. בניית המבנים הושלמה בפברואר 1971‏[10].

אזרוח היישוב נדחה על ידי תנועת הקיבוץ הארצי בגלל אי רצונה להקים יישובי קבע בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים[11]. חברי הגרעין במקום התווכחו ביניהם האם ראוי לאזרח את המקום‏[12]. במרץ 1973 הוחלט לאזרח את היאחזות גשור‏[13] ובמאי 1973 הוקצה שטח להקמת היישוב האזרחי במקומו הנוכחי, צפונית מזרחית לקיבוץ אפיק, בשנת 1975‏[14]. באוקטובר 1973 הבטיח שר השיכון שבניית מבני הקבע של היישוב יוחל עוד באותה שנה תקציבית‏[15]. עם פרוץ המלחמה פונתה ההיאחזות‏[16] ובחודשים שלאחר מכן שימשה את חיילי צה"ל שנערכו ברמה‏[17]. חיילי הנח"ל לא שבו אל ההיאחזות לאור הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, על פיה נכלל צומת רפיד בשטח המפורז. אולם התוכניות להקים את יישוב הקבע גשור נמשכו‏[18]. ב-30 ביוני 1974 אישרה מועצת הקיבוץ הארצי להתיישב בגשור במיקומו החדש‏[19].

קיבוץ גשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין של מקימי היישוב האזרחי גשור התיישב במחנה פיק ב־15 באפריל 1975, ועבר למקומו הנוכחי ב־22 בנובמבר 1976. שבשנת 1979 יצא הקיבוץ למסע פרסום לגיוס חברים נוספים‏[20]

כלכלת היישוב מבוססת על חקלאות שלחין (ענבים לייצור יין, אבוקדו, תפוחים), כותנה וכן גידול בקר לבשר ולולי עופות לפיטום. חלק מחברי הקיבוץ עובדים במפעל בת של טל-דור (בשיתוף עם קיבוץ עין דור) המייצר כבלי חשמל למטוסים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן בר, ההתיישבות בארץ־ישראל מאז מלחמת ששת הימים: יהודה ושומרון, עמ' 48
  2. ^ היאחזות נח"ל גשור התנחלה ברמת הגולן, דבר, 11 באוקטובר 1968
  3. ^ אלעד ולפיד - שני גרעיני נח"ל התנחלו אתמול במרכז הרמה, מעריב, 11 באוקטובר 1968
  4. ^ דב גולדשטייןגשור בגבול הסורי, מעריב, 20 במרץ 1970
  5. ^ ישובי הגולן חוברו לרשת הטלפון הארצית, דבר, 25 בינואר 1970
  6. ^ בסיסי ח"א תקפו בסיס חבלנים בירדן, מעריב, 13 באוקטובר 1969
  7. ^ הסורים הפגיזו ישובים ברמת הגולן, דבר, 12 בפברואר 1974
  8. ^ הסורים פתחו בהפגזה פתאומית, מעריב, 9 ביוני 1970
  9. ^ צבי מגןמשקי רמת הגולן מגדלים זרעים משובחים לייצוא, דבר, 14 באוגוסט 1970
  10. ^ נח"ל גשור למגורי קבע, דבר, 3 בפברואר 1971
    נחל גשור למגורי קבע, דבר, 19 בפברואר 1971
  11. ^ מנחם רהט, מי בולם את ההתיישבות בגולן?, מעריב, 25 באוגוסט 1969
  12. ^ נחל גשור - נלהבים ומתלבטים, דבר, 2 ביוני 1972
  13. ^ השומר הצעיר מתאזרח ברמת הגולן, מעריב, 13 במרץ 1973
  14. ^ אותר שטח בגולן, מעריב, 22 במאי 1973
  15. ^ 14 מתוך 17 יישובי רמת הגולן נכנסו למגורי קבע, דבר, 5 באוקטובר 1973
  16. ^ דוד שליו, מפוני רמת הגולן מחכים לרגע שיורשו לשוב לבתיהם, דבר, 8 באוקטובר 1973
  17. ^ מ"מהטלפון נותק בהיאחזות, דבר, 17 בינואר 1974
  18. ^ עוד השנה: 4 ישובים חדשים יוקמו בגולן, דבר, 4 ביוני 1974
  19. ^ הקיבוץ הארצי: התיישבות בגשור, דבר, 1 ביולי 1974
  20. ^ קיבוץ גשור, מעריב, 29 במאי 1979