מתקן התפלה אילת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מתקן התפלה  |
| שימוש | התפלת מים |
| מיקום | מזרחית לאילות, צפונית לאילת |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | חברת מקורות |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1965–1964 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1964 |
| מידע טכני | |
| מידע נוסף |
תפוקה: |
| קואורדינטות | 29°34′44″N 34°58′18″E / 29.578777777778°N 34.971722222222°E |
 | |
  | |
מתקן התפלה אילת (או "אתר סבחה") הוא מפעל התפלת מים המסחרי הראשון שהוקם בישראל. באתר פועלים שלושה מתקני התפלה, שניים מתפילים מי קידוחים מליחים והשלישי מתפיל את מי ים סוף. המים המותפלים מסופקים לעיר אילת.
המתקן ממוקם כ-2 קילומטרים צפונית לאילת, מול קיבוץ אילות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר אילת סבלה ממחסור במקורות מים מקומיים מאז הקמתה. בנוסף, עקב הריחוק הרב ממרכז הארץ העיר לא חוברה למערכת המים הארצית[1], כך שעלה הצורך לפתח פתרונות מקומיים לאספקת מים. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 מתקן התפלה אילת מספק את כל תצרוכת המים לעיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן פינה למתקן התפלה הראשון באילת, שהוקם על פי שיטת אלכסנדר זרחין, הונחה במרץ 1961 באילת[2][3]. בתחילת 1964 הופעל המתקן באופן חלקי[4] ואז התברר שהמים שהוא מייצר יקרים והשיטה אינה כלכלית. זרחין טען שהסיבה לכך היא שלא בנו את המתקן על פי הוראותיו[5] ודרש חצי מיליון לירות למימוש מתקן בקנה מידה מסחרי שיוקם על פי הוראותיו[6]. ביוני 1964 הוחל בהזרמת מים מהמתקן של זרחין לתושבי אילת[7]. המתקן באילת פעל במשך כשלוש שנים אך נסגר בגלל חוסר הצדקה כלכלית להפעלתו[8]. במקום מתקן זרחין נרכשו שני מתקנים, אחד בארצות הברית ב-1965 והשני מבריטניה שהחל לפעול ב-1971[9]. מתקן שלישי, הפועל בשיטת זיקוק באידוי רב שלבי, נרכש מחברת הנדסת התפלה בשנת 1971 והחל לפעול באפריל 1974[10].
בשנת 1975, החלה חברת מקורות בהקמת מתקן להתפלת מי תהום מליחים בשיטת אוסמוזה הפוכה[9], ומאז 1997 עבר המתקן לעבוד באופן מלא בשיטה זו.
בספטמבר 2021, החלו העבודות להכפלת הספק המתקן ל–30 מיליון קוב מים בשנה, בעלות של חצי מיליארד שקל[11].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מערכת המים הארצית באתר הרשות הממשלתית למים ולביוב
- ^ יעקב העליון, שתו לחיים במי זרחין, מעריב, 30 במרץ 1961
- ^ יעקב העליון, עבודות הכנה למתקן זרחין, מעריב, 11 באפריל 1962
- ^ מיתקן התפלת המים, חרות, 25 בפברואר 1964
- ^ זרחין: סילפו את המצאתי, מעריב, 15 ביוני 1964
- ^ יאיר שפרינצק, ייעשה הנסיון וייתם הוויכוח, דבר, 31 במאי 1964
המרכז החקלאי יגול מאתנו חרפת זרחין, דבר, 5 ביוני 1964 - ^ מים ממיתקן זרחין לשימוש תושבי אילת, דבר, 7 ביוני 1964
יעקב ארז, מים מומתקים הוזרמו באילת, מעריב, 9 ביוני 1964 - ^ רפאל אלדור, הפעלת מתקן ההתפלה באילת אינה דאית", מעריב, 3 באוקטובר 1967
- ^ 1 2 דוד מושיוב, אוסמוזה הפוכה - תהווה להמתקת מים זולה, דבר, 30 ביוני 1975
- ^ מיתקן המתקה חדיש שיפיק 3,700 ממ"ע ביממה יוקם באילת, דבר, 14 באוקטובר 1971
- ^
ישראל פישר, החלו העבודות להכפלת מתקן ההתפלה באילת בעלות של חצי מיליארד שקל, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2021
