עקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עקבה
العقبة
Aerial photographs of Eilat IMG 2054.JPG
מראה העיר עקבה מן האוויר מכיוון צפון-מערב
מדינה / טריטוריה Flag of Jordan.svg ירדן
מחוז מחוז עקבה
נפה נפת עקבה
שטח 375 קמ"ר
תאריך ייסוד 4000 לפני הספירה לערך
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

103,100‏  (נכון ל-2009)
קואורדינטות 29°31′N 35°0′E / 29.517°N 35.000°E / 29.517; 35.000קואורדינטות: 29°31′N 35°0′E / 29.517°N 35.000°E / 29.517; 35.000
אזור זמן UTC +2
http://www.aqaba.jo
מיקומה של ההתיישבות בעקבה לאורך התקופות
מסוף המכולות של נמל עקבה
מרכז העיר
מראה בעיר

עַקַבַה (ערבית العقبة; תעתיק - "אל-עקבה") היא עיר בדרום-מערב ירדן, השוכנת לחופו של מפרץ אילת, סמוך ממזרח לעיר אילת שבישראל. בשנת 2009 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-103,000 תושבים. עקבה משמשת כמרכז תיירותי, בעיקר לצלילה. נמלה הוא היחיד במדינה, ודרכו עובר רובו המכריע של הסחר הבינלאומי של ירדן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו שוכנת עקבה נודע בשם אילת בעברית (וככל הנראה, גם בשפתם של האדומים) בימי קדם. באזור שכן יישוב כבר בשנת 4000 לפני הספירה לערך, ובתל חליפה, כ-4 ק"מ מערבית למרכז העיר, סמוך לגבול הבינלאומי עם ישראל, נחשפו שרידיו של מרכז עיבוד נחושת אשר פעל בין המאה ה-10 למאה ה-5 לפנה"ס. מטבעות אקסומיים וקרמיקה מסין מעידים על כך שהעיר שמשה כמרכז מסחרי בינלאומי, אשר היה מקושר באמצעות דרך המלך אל פטרה ודמשק בצפון, ואל מצרים במערב. העיר הייתה מרכז אדומי ולאחר מכן שימשה את הנבטים. בתקופת בית תלמי כונה המקום בשם "ברניס", ובפי הרומאים "איילה" ו"אאלאנה". בתקופה הרומית העיר ונמלה פרחו, והקיסר טריאנוס חידש את דרך המלך, אשר זכתה לשם "ויה טריאנה נובה". בתקופתו של הקיסר דיוקלטיאנוס הועבר הלגיון העשירי פרטנסיס מירושלים אל איילה, ובעיר נחשפה כנסייה ביזנטית המתוארכת לסוף המאה ה-3.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 650 נכבש האזור על ידי עות'מאן בן עפאן, אשר הקים בעקבה את העיר המוסלמית איילה מדרום ליישוב הרומי-ביזנטי. העיר שאורכה הגיע ל-175 מטרים ורוחבה עמד על 145 מטרים, הוקפה בחומה בעובי של 2.6 מטרים ובגובה של 4.5 מטרים, ונקבעו בה 24 מגדלים. איילה שגשגה תחת שלטונם של בית אומיה, בית עבאס והפאטימים; אך בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 החלה לשקוע בעקבות התקפות הבדואים והצלבנים ובשל רעידת אדמה שפקדה אותה ב-1068. ב-1116 כבש בלדווין הראשון מלך ירושלים את העיר ללא התנגדות, והקים עיר חדשה כחצי קילומטר מדרום לעיר המוסלמית. בעיר החדשה הוקמה מצודה, ובמקביל בוצר אי האלמוגים השוכן מולה, לחופי סיני. ב-1170 לכל המאוחר, כבש צלאח א-דין את העיר מידי הצלבנים, וב-1250 היא נכבשה בידי הממלוכים. לקראת סוף השלטון הממלוכי הקים הסולטאן אל-מלכ אל-אשרף קאנסוה אל-ע'ורי (1501-1516) מצודה במקום בו שכנה המצודה הצלבנית, אך הדבר לא מנע את כיבוש העיר בידי האימפריה העות'מאנית. חשיבותה של עקבה ירדה והיא הייתה לכפר דייגים קטן.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סלילת מסילת הרכבת החיג'זית בתחילת המאה ה-20 עלתה חשיבותו של נמל עקבה. במלחמת העולם הראשונה נסוגו העות'מאנים מעקבה, והיא נכבשה בהנהגתם של השריף חוסיין והאמיר פייסל במסגרת קרב עקבה בשנת 1917. העיר הפכה לחלק מממלכת חיג'ז עד שהועברה לידי המנדט הבריטי של עבר הירדן בשנת 1925.

בשנת 1965, כדי לסייע לעקבה ולממלכה הירדנית, נחתם חוזה החלפת שטחים בין ירדן לערב הסעודית. ירדן הגדילה את המוצא שלה לים על ידי תוספת של 12 קילומטרים של חוף. בתמורה העניקה לממלכה הסעודית שטח מדברי של 6,000 קמ"ר. כיום, נמצאות הממלכות במשא ומתן לגבי עסקה נוספת שתגדיל עוד יותר את המוצא הימי היחיד של ירדן.

עקבה הייתה השער העיקרי ליבוא מוצרים לעיראק בשנות השמונים של המאה ה-20, כאשר המוצא הימי של עיראק אל המפרץ הפרסי היה מוגבל בשל מלחמת איראן-עיראק, ועד פרוץ מלחמת המפרץ בשנת 1991.

כלכלה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2001 מוכרזת עקבה כאזור כלכלי מיוחד המנוהל על ידי "רשות האזור הכלכלי המיוחד של עקבה" (Aqaba Special Economic Zone Authority או ASEZA). כלכלת העיר מתבססת על התיירות ועל פעילות נמלה, ושיעור הצמיחה הכלכלית שלה גדול מהממוצע הלאומי. בעיר הנהנית מהקלות מיסוי מסוימות, הולכים ומוקמים מספר פרויקטים נדלניים רחבי היקף, בעיקר בתי מלון, דוגמת "מפרץ טטלה", "סריאת אל-עקבה" ו"איילה אואזיס". פרויקט רחב היקף נוסף הוא "מארסה זאייד" שיכלול מרינה ובה מקום עגינה לכ-300 סירות, מסוף לאוניות תענוגות ומספר בתי מלון.

מאחר שנמל עקבה הוא הנמל היחיד בירדן, כמעט כל הסחר הבינלאומי של המדינה עובר דרכו, ובכלל זה ייצוא הפוספטים של המדינה. לצד הנמל התפתחה תעשייה כבדה והוא משמש גם כמרכז לוגיסטי של מספר חברות בינלאומיות. מסוף הפוספטים והתפזורת שוכן מייד מדרום לעיר, בעוד שנמל המכולות ורציף המעבורת לסיני שוכנים כשבעה ק"מ דרומית למרכז העיר. נמל צבאי ומסוף דלק פועלים בדרומה של רצועת החוף הירדנית. קיימות תוכניות להקים נמל חדש סמוך לגבול הסעודי, ולחסל את הנמל הקיים.

סמוך לגבול הסעודי פועלת תחנת הכוח הגדולה בירדן. תחנת הכוח מורכבת מחמש יחידות ייצור תרמיות בהספק של 130 מגה ואט כל אחת, ומשתי יחידות הידראוליות בהספק של 3 מגה ואט כל אחת. בסך הכל מייצרת התחנה חשמל בהספק כולל של 656 מגה ואט‏[1], השקולים ל-43 אחוזים מיכולת ייצור החשמל של הממלכה‏[2]. התחנה נחנכה בשנת 1985 והורחבה בשנת 1996. תחילה הונעה תחנת הכוח בנפט, אך לאחר הנחת צינור הגז הערבי היא הותאמה לפעילות בגז טבעי.

התיירות היא אחד מענפי הכלכלה החשובים בעיר, ולצד חופי העיר והספורט הימי המשגשג בה, היא משמשת כנקודת מוצא לתיירים המבקרים בפטרה ובוואדי ראם. עקבה נבחרה כעיר התיירות הערבית לשנת 2011‏‏[3].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איילה - חלק קטן משרידיה של העיר המוסלמית איילה, אשר נוסדה בשנת 650 בידי עות'מאן בן עפאן, שוכן לחופו של מפרץ אילת, כחצי ק"מ צפונית-מערבית למרכז העיר. איילה שגשגה עד סוף המאה ה-12 וננטשה.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילה בוויקישיתוף
  • מצודת עקבה - שרידיה של מצודה ממלוכית מראשית המאה ה-16, שקמה על שרידיה של מצודה צלבנית מהמאה ה-13. המצודה הממלוכית הוקמה בידי הסולטאן אל-מלכ אל-אשרף קאנסוה אל-ע'ורי (1501-1516), ועל כך מעידה כתובת בצידו הפנימי של שער המצודה. כתובת נוספת במצודה מעידה על כך שעות'מאנים שיפצו אותה ב-1587 ושוב ב-1628. במהלך התקופה העות'מאנית שימשה המצודה כחאן בדרך עולי הרגל למכה. היא נהרסה באופן חלקי במלחמת העולם הראשונה, בעת כיבוש עקבה בידי הצבא הבריטי בשנת 1917, ושופצה בחלקה. אורך כל אחת מצלעותיה הוא כ-50 מטרים, וחדריה ערוכים סביב חצר מרכזית. בארבע פינותיה של המצודה הוקמו מגדלים עגולים ומבנה השער אליה מוקם בצידה הצפוני.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת עקבה בוויקישיתוף
  • הכנסייה הביזנטית - שרידיה של כנסייה ביזנטית מסוף המאה ה-3, אשר התגלו ונחשפו בשנת 1998 בצפונה של העיר, הנחשבת לאחת הכנסיות הביזנטיות העתיקות ביותר הידועות כיום.
  • שמורת הטבע הימית של עקבה - שמורת טבע ימית שהוכרזה בשנת 1997, והמשתרעת לאורך 8.5 ק"מ מדרום לעיר. השמורה מכסה רצועה ברוחב של 350 מטרים מקו החוף אל תוך הים, וכ-50 מטרים מרוחבו של החוף עצמו. תנועות סירות וספינות כמו גם דיג אסורים בתחום השמורה, והיא מאפשרת פעילות צלילה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקבה והרי אדום מאילת
Magnify-clip.png
עקבה והרי אדום מאילת
מראה במרכז העיר
Magnify-clip.png
מראה במרכז העיר
אחד ממיזמי התיירות החדשים בעיר
Magnify-clip.png
אחד ממיזמי התיירות החדשים בעיר