נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 16
מידע כללי
כינוי נבחרת נערים ב',
נערים ב', נערים עד גיל 16
התאחדות ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות אופ"א (אירופה)
מאמן ישראלישראל איתי מרדכי
מירב השערים יניב קטן (11)
מירב ההופעות ראובן עובד (23)
אצטדיון ביתי בית הנבחרות, שפיים
תלבושת
תלבושת בית
משחק בינלאומי ראשון
ישראלישראל ישראל (עד 16) 0 - 1 שווייץשווייץ שווייץ (עד 16)
(ישראל; 22 באוקטובר 1986)
הניצחון הכי גדול
ישראלישראל ישראל (עד 16) 7 - 0 פיג'יפיג'י פיג'י (עד 16)
(ישראל; 3 במאי 2019)
ההפסד הכי גדול
ישראלישראל ישראל (עד 16) 0 - 5 גרמניהגרמניה גרמניה (עד 16)
(המכביה ה-18, ישראל; 15 ביולי 2009)
אליפות אירופה לנערים עד גיל 16
הופעות 7 (הראשונה ב-1987)
ההישג הטוב מקום שלישי (1996)

נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 16 (נקראת על ידי ההתאחדות גם בשם נבחרת נערים ב'[1]) מייצגת את ישראל בטורנירי כדורגל בינלאומיים לשחקנים עד גיל 16. הנבחרת מנוהלת על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל שמשתייכת לאופ"א ולפיפ"א. עד 2001 הייתה הנבחרת מכונה "נבחרת הנערים" של ישראל והייתה משתתפת בטורנירים בינלאומיים בכירים שהיו קיימים עבור שכבת הגיל הזו. מ-2002 הפכו הטורנירים הבכירים להיות עבור שכבת "עד גיל 17", ומאז נבחרת הנערים של ישראל היא עד גיל 17.

לאורך שנותיה השתתפה הנבחרת שבע פעמים בטורניר הגמר של אליפות אירופה. והישג השיא של הנבחרת היה ב-1996, כאשר זכתה במקום השלישי באליפות אירופה עד גיל 16 שנערכה באוסטריה (אנ').

כיום הנבחרת עד גיל 16 משחקת בעיקר משחקי ידידות, טורנירי פיתוח, טורנירי ידידות וטורנירי חורף לשכבת הגיל, ומשתתפת גם בין היתר במכביה לשכבת הגיל הזו, ובעיקר מהווה נבחרת מעבר לנבחרת עד גיל 17 שמתחרה בטורנירים הבינלאומיים הבכירים. מאמן הנבחרת ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל השתתפה לראשונה בטורניר המוקדמות של אליפות אירופה עד גיל 16 באליפות של 1987. היא פגשה את נבחרת בלגיה לשני משחקים בשיטת בית-חוץ, והעפילה לראשונה בתולדותיה לטורניר הגמר, לאחר ניצחון 0–1 במשחק הראשון ו-0–2 בגומלין. בטורניר הגמר, שנערך באיטליה, היא הוגרלה בשלב הבתים יחד עם נבחרות טורקיה, יוון ודנמרק, וסיימה במקום האחרון בביתה עם שתי תוצאות תיקו והפסד.

הפעם הבאה שבה ישראל השתתפה בטורניר המוקדמות הייתה כעבור שנתיים, באליפות של 1989. הפעם היא לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר, לאחר תיקו 1-1 במשחק הראשון מול הולנד, והפסד 2-0 במשחק הגומלין.

במוקדמות האליפות של 1991 היא הוגרלה לבית בין שלוש נבחרות, יחד עם ברית המועצות והונגריה, וסיימה במקום השני בבית, שוב ללא הצלחה להעפיל לאליפות.

אליפות אירופה לנערים של 1992, שנערכה בגרמניה, הייתה הפעם השנייה שבה ישראל הצליחה להעפיל לטורניר הגמר. בסיבוב המוקדמות, מול טורקיה, היא הפסידה 1-0 במשחק הראשון, אך ניצחה 0–2 במשחק הגומלין. במשחק הראשון בשלב הבתים של האליפות, מול הונגריה, השיגה ישראל ניצחון בתוצאה 2–3, שהיה הניצחון הראשון בהיסטוריית השתתפויותיה בטורנירי הגמר. עם זאת, היא לא הצליחה להעפיל לחצי גמר האליפות לאחר שסיימה במקום השלישי בלבד בביתה.

באליפות של 1993 ישראל לא הצליחה לעבור את המוקדמות, בשל הפסד לצ'כוסלובקיה. במוקדמות של 1994 היא הוגרלה לבית בין שלוש נבחרות, שכלל גם את ספרד ושוודיה, ולא הצליחה להעפיל לאחר שסיימה במקום האחרון. החל מ-1995 כל בתי המוקדמות כללו שלוש נבחרות, וגם בפעם זו ישראל לא הצליחה להעפיל.

אליפות אירופה לנערים 1996, שנערכה באוסטריה, הייתה המוצלחת ביותר בתולדות הנבחרת. בטורניר המוקדמות היא הוגרלה יחד עם הונגריה ואיטליה, ולאחר שסיימה במקום הראשון בבית, העפילה בפעם השלישית שלה לטורניר הגמר. בשלב הבתים של טורניר הגמר, בו היא הוגרלה נגד אנגליה, טורקיה וסלובקיה, היא סיימה במקום הראשון בביתה עם מאזן של שני ניצחונות והפסד, כשההיא מקדימה את אנגליה. בעקבות כך, עברה הנבחרת לראשונה את שלב הבתים. ברבע הגמר, מול גרמניה, ישראל ניצחה בתוצאה 2–3 לאחר הארכה. היא המשיכה לחצי גמר האליפות, שם הפסידה 1-0 לנבחרתה של צרפת. במשחק על המקום השלישי ניצחה ישראל את יוון 2-3. נבחרת הנערים של ישראל מעולם לא הצליחה לשוב על הישג זה.

בטורניר המוקדמות של האליפות של 1997, הביסה ישראל במשחקה הראשון את יוגוסלביה בתוצאה 1–5. במשחקה השני היא ניצחה 0–1 את אלבניה והעפילה בפעם השנייה ברציפות לטורניר הגמר, אך הפעם סיימה בו במקום האחרון בשלב הבתים. באליפות של 1998 היא העפילה שוב לטורניר הגמר וגם עברה את שלב הבתים לאחר שסיימה במקום הראשון בביתה, מעל קרואטיה, אוקראינה ורוסיה, אך ברבע הגמר הפסידה 4-1 לפורטוגל.

בטורניר המוקדמות של אליפות אירופה 1999 גברה ישראל על נבחרותיהן של טורקיה ואירלנד, והשיגה העפלה רביעית ברציפות לאליפות. בשלב הבתים של הטורניר היא סיימה במקום השני והעפילה לרבע הגמר, שם הפסידה בתוצאה גבוהה של 5-1 לספרד.

בשנת 2000 התקיימה לראשונה אליפות אירופה לנערים בישראל, ומשום כך השתתפה הנבחרת אוטומטית בטורניר הגמר. בשלב הבתים של הטורניר היא הוגרלה מול נבחרות גרמניה, הולנד והונגריה, וסיימה במקום האחרון עם נקודה אחת. ב-2001 ישראל לא הצליחה כלל להעפיל לאליפות.

בהמשך בעקבות הקמת נבחרת ישראל עד גיל 17 והפיכתה ל"נבחרת הנערים", הפסיקה נבחרת זו את פעילותה לתקופה מסוימת. בהמשך השתתפה הנבחרת במשחקי ידידות ב-2008 ובטורניר "אירופה מאוחדת" ובמכביה ה-18 בשנת 2009. ב-2010 ו-2011 השתתפה בטורניר החורף עד גיל 16. בהמשך השתתפה במספר טורנירי פיתוח קטנים, טורנירי ידידות, ובמשחקי ידידות, בהם היא מתמודדת עד היום.

שחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן עמדה הופעות שנים בנבחרת
1 ראובן עובד קשר 23 1998 - 2000
4 איתן עזריה מגן ימני 22 1999 - 2000
יניב עזרן חלוץ 22 1999 - 2000
איציק כהן בלם 22 1999 - 2000
8 אסף אברהמי קשר 21 1999 - 2000
מור גולן חלוץ 21 1999 - 2000
רוביל סרסור חלוץ 21 1999 - 2000
שי סיבוני קשר 21 1999 - 2000
10 זאב חיימוביץ' בלם 19 1998 - 2000
משה אוחיון קשר 19 1999 - 2000

שיאני השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן עמדה שערים שנים בנבחרת
1 יניב קטן קשר 11 1997 - 1998
לירוי גבאי חלוץ 11 2018 - 2019
3 אלי ביטון חלוץ 9 1997 - 1999
5 יניב עזרן חלוץ 8 1999 - 2000
עמית זנטי קשר 8 2012 - 2013
6 אופק עובדיה קשר 7 2016 - 2017
אנס מחאמיד חלוץ 7 2013 - 2014
בר נוהי חלוץ 7 2018 - 2019
סהר סעדון ברמי קשר 7 2015 - 2016
10 יוסי בניון קשר 6 1996
שי אבוטבול קשר 6 1999 - 2000

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]