יוסי בניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי בניון
Yossibenayounch.jpg
בניון במדי צ'לסי, 2010
מידע אישי
שם מלא יוסף שי בניון
תאריך לידה 5 במאי 1980
מקום לידה דימונה שבישראל
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1989 - 1992
1992 - 1995
1995 - 1996
1996 - 1997
הפועל דימונה
הפועל באר שבע
אייאקס אמסטרדם
הפועל באר שבע
מועדונים מקצועיים*
1997 - 1998
1998 - 2002
2002 - 2005
2005 - 2007
2007 - 2010
2010 - 2013
2011 - 2012
2012
2013 - 2014
2014 -
הפועל באר שבע
מכבי חיפה
ראסינג סנטאנדר
וסטהאם יונייטד
ליברפול
צ'לסי
ארסנל
וסטהאם יונייטד
קווינס פארק ריינג'רס
מכבי חיפה
25 (15)
130 (55)
101 (21)
63 (8)
92 (18)
14 (1)
19 (4)
6 (0)
16 (3)
0 (0)
נבחרת לאומית**
1998 - ישראל 96 (24)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 7 ביוני 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
7 ביוני 2014

יוסף שי (יוסי) בניון (נולד ב-5 במאי 1980) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי במכבי חיפה ובנבחרת ישראל, בה הוא משמש כקפטן. בניון נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים בישראל‏[1], והוא שיאן ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים. בתקשורת הישראלית זכה בניון בין היתר לכינויים "הילד" ו"היהלום".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניון גדל והתחנך בעיר דימונה. בצעירותו שיחק בקבוצת הילדים והנוער של הפועל באר שבע. בגיל 15 הצטרף לאקדמיית הכדורגל של מועדון אייאקס אמסטרדם שבהולנד ושם שיחק עד גיל 17. הוא שב לישראל בעקבות הבדידות והגעגועים שחש למשפחתו.

בגיל 17 עלה לקבוצת הבוגרים של הפועל באר שבע, אך לא הצליח להציל אותה מירידה לליגה הלאומית. משחקו האחרון במדי הפועל באר שבע היה נגד מכבי חיפה, בו ניצחה באר שבע 1-0 כאשר בניון בעט פנדל מכריע בדקה ה-90, שנהדף על ידי ניר דוידוביץ', אך השער הובקע בריבאונד (כדור חוזר). למרות זאת, הניצחון לא מנע את ירידתה של באר שבע, ותמונתו של בניון ממרר בבכי בעקבות זאת הפכה למפורסמת.

בסיום אותה עונה עבר בניון למכבי חיפה, כאשר הייתה הבנה בין נשיא מכבי חיפה יעקב שחר לנשיא הפועל באר שבע אלי ז'ינו שבניון יושבח בחיפה ושתי הקבוצות יתחלקו ברווחים על מכירת כרטיסו לאירופה.

מכבי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998, תחת הדרכתם של דושאן אוהרין ודניאל בריילובסקי, סייע בניון למכבי חיפה להעפיל לרבע גמר גביע המחזיקות באירופה, כאשר כבש את שער השוויון נגד פריס סן ז'רמן וכן כבש נגד ריד האוסטרית. שנה אחר כך, הציג עונה אישית גדולה (19 שערים ו-16 בישולים) במדי חיפה, אך היא כללה גם עימות עם המאמן אלי כהן, שבו בניון לכאורה סירב להתחלף במהלך משחק. אירוע זה, בנוסף לשורת הפסדים, גרם להתפטרותו של כהן ולאכזבה במכבי חיפה.

בעונת 2000/2001, תחת הדרכתו של אברהם גרנט, הוביל בניון את מכבי חיפה לאליפות ראשונה אחרי 7 שנים ונבחר לשחקן העונה, כאשר הוא מסיים את העונה הן כמלך השערים של הקבוצה והן ה"מבשל" המצטיין שלה (13 שערים ו-13 בישולים).

בניון היה פצוע בתחילת עונת 2001/2002, אך כשהחלים תרם רבות למשחקה של מכבי חיפה, שכללה בתקופה זו גם את השחקנים ג'ובאני רוסו, איגביני יעקובו וריימונדאס ז'וטאוטאס, וזכה עם הקבוצה באליפות שנייה ברציפות. בניון סיים את העונה עם 7 שערים ו-11 בישולים, ובסך הכל שיחק במכבי חיפה במשך ארבע עונות וכבש במדיה 55 שערים, כולל שני משחקים שבהם כבש שלושער.

ראסינג סנטאנדר ווסטהאם יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה שלאחר מכן עבר בניון לשחק בראסינג סנטאנדר בליגה הספרדית ונחשב לאחד מכוכבי המועדון. לאחר 3 עונות מוצלחות, שבהן היה ידוע בעיקר בשעריו מול ריאל מדריד, הוצע כרטיסו של בניון למכירה. ראסינג קבעה מחיר גבוה מאוד והיחידה שעמדה במחיר היא הקבוצה הרוסית פ.צ. מוסקבה, שבה סירב בניון לשחק. לאחר הורדת המחיר עלתה ההתעניינות גם מקבוצות אירופאיות נוספות.

ביולי 2005 חתם בניון בקבוצת וסטהאם יונייטד האנגלית‏[2], אחרי מרוץ צמוד שניהלו עליו וסטהאם ובולטון וונדררס. הופעת הבכורה שלו במדי וסטהאם בליגה האנגלית הייתה הצלחה. בניון בישל שני שערים בניצחון 3-1 על בלקבורן רוברס במחזור הראשון. את שערו הראשון במדי הקבוצה כבש באפטון פארק בניצחון הביתי 4-0 מול אסטון וילה. ב-13 במאי 2006 שיחק בגמר גביע ה-FA, נגד ליברפול, שהתקיים באצטדיון המילניום שבקארדיף, ובכך הפך לשחקן הישראלי הראשון במעמד.

בניון במדי ליברפול, 2009
בניון במדי ארסנל, 2011

ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביולי 2007 עבר בניון מווסטהאם לליברפול, ששילמה עבורו 5 מיליון ליש"ט. הוא השתכר בליברפול כ-45 אלף פאונד לשבוע (כמיליון וחצי שקל בחודש)‏[3]. בעקבות המעבר, בניון הפך להיות השחקן הישראלי השלישי בליברפול בעשורים האחרונים, אחרי אבי כהן ורוני רוזנטל. בעונתו הראשונה בליברפול לבש בניון את חולצה מספר 11.

ב-25 בספטמבר 2007 הבקיע את שער הבכורה שלו במדי ליברפול, במסגרת גביע ה-FA. ב-29 בספטמבר כבש שער בכורה במדי ליברפול בליגה‏[4].

ב-6 בנובמבר 2007 הבקיע בניון את שעריו הראשונים בליגת האלופות כאשר כבש שלושער, שהראשון שבהם הוא השער ה-500 של ליברפול באירופה, והוסיף 2 בישולים בניצחון 8-0 על בשיקטאש הטורקית. זה היה גם הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה כלשהי במסגרת ליגת האלופות. בסוף המשחק נבחר בניון לשחקן המצטיין של המשחק, ובאופ"א קבעו כי הוא השחקן המצטיין של המחזור במפעל‏[5][6]. ב-22 באפריל 2008 רשם בניון הופעה בחצי גמר ליגת האלופות נגד צ'לסי, שמאמנה אז היה אברהם גרנט. ב-30 באפריל 2008 פתח בגומלין חצי הגמר, ואף בישל שער לפרננדו טורס.

עם עזיבתו של פיטר קראוץ' בקיץ שקדם לעונת 2008/2009, שב בניון ללבוש את חולצה מספר 15, איתה שיחק בקבוצות קודמות.

שנת 2009 הייתה שנת הפריצה של בניון בליברפול ובעקבותיה נבחר לספורטאי השנה של מעריב. ב-25 בפברואר כבש את שער הניצחון במשחק שמינית גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו. הייתה זו הפעם השנייה בלבד בה קבוצה אנגלית מנצחת את ריאל באצטדיונה. בהמשך העונה כבש בניון שערים חשובים נוספים ונבחר למצטיין בכמה משחקים. את עונת 2008/2009 סיים בניון עם 8 שערים בליגה (ו-9 שערים בכל המסגרות) ו-6 בישולים. בעקבות ביצועיו במהלך שנת 2009, הוארך חוזהו של בניון בליברפול לשנתיים נוספות (עד 2013).

ב-12 בספטמבר 2009 כבש בניון שלושער במשחק ליגה, ובכך הפך לשחקן היחידי שכבש שלושער גם בליגה, גם בגביע האנגלי וגם בליגת האלופות‏[7].

עונת 2009/10 הייתה עונה לא טובה עבור ליברפול. היחסים בין בניון למנג'ר רפא בניטז התקררו, ובניון שיחק פחות בהרכב הפותח.

צ'לסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עונת 2009/2010 דלת ההישגים של ליברפול ובעקבות המשבר הכלכלי שאליו נקלעה הקבוצה, נמכר כרטיסו של בניון למועדון הצמרת האנגלי צ'לסי תמורת 6 מיליון ליש"ט. בניון חתם על החוזה בצ'לסי ל-4 שנים ב-1 ביולי 2010[8], וערך את הופעת הבכורה שלו במדיה (חולצה מספר 10) במשחק במסגרת מגן הקהילה. במחזור ה-2 בעונת 2010/2011 כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה וקבע את תוצאת הסיום - 6:0 לצ'לסי. ב-22 בספטמבר סבל בניון מקריעה בגיד אכילס וב-18 באוקטובר עבר ניתוח בשבדיה, בעקבותיו נעדר לפרק זמן של כמעט חמישה חודשים, באפריל 2011 חזר ליטול חלק במשחקים רשמיים של הקבוצה. ביולי 2011 השתתף בניון במשחק ידידות של הקבוצה במלזיה, והקהל הפנה לעברו קריאות גזעניות. בעקבות תלונה רשמית של צ'לסי, התנצלה ההתאחדות המלזית בפני בניון והקבוצה. לאחר עונה שבה מיעט לשחק, ובעיקר בשל החתמתו של חואן מאטה בצ'לסי, החליטו בניון והנהלת המועדון לשחררו כדי שיוכל לעבור לקבוצה אחרת‏[9].

ארסנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר הושאל בניון לארסנל למשך עונה אחת, לאחר שיחה עם מאמנה, ארסן ונגר. בניון שיחק במדי ארסנל בפעם הראשונה ב-10 בספטמבר, אז השלים 28 דקות, וסייע לארסנל לנצח 1:0 את סוונסי. את שערו הראשון בניון כבש מול שרוסברי בגביע הליגה, וסייע לארסנל לנצח 3 - 1 בסיום. ב-6 בדצמבר כבש בניון שער מצמק בהפסדה של ארסנל בליגת האלופות, 3:1 לאולימפיאקוס בפיראוס - היה זה שערו הראשון של השחקן במפעל זה במדי התותחנים. ב-22 בדצמבר 2011 עלה בניון כמחליף בדקה ה-81 של משחק החוץ מול אסטון וילה, וכעבור 5 דקות הבקיע את שער הליגה הראשון שלו במדי ארסנל, שהיה גם שער הניצחון של ארסנל במשחק‏[10]. במחזור שאחריו פתח בניון בהרכב ובישל במשחק 1-1 מול וולבס. בחודשים ינואר ופברואר מיעט בניון לשחק במדי ארסנל וישב הרבה זמן על הספסל, כשלעתים קרובות אף לא שולב כמחליף. בסוף פברואר 2012 חזר להרכב של ארסנל, ועזר לה לסיים במקום השלישי תוך כדי הבקעת 3 שערים.

סוף התקופה באנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 2012 הושאל בניון לווסטהאם יונייטד, בה החל בניון את הקריירה שלו בפרמייר ליג[11]. ב-1 בינואר 2013 סיים את תקופת ההשאלה שלו בווסטהאם לאחר ששותף ב-6 משחקי ליגה בלבד, וחזר לצ'לסי. באותה עונה שותף בחמישה משחקים במסגרת הליגה האירופית, ובתום העונה זכה בתואר זה עם צ'לסי, על אף שלא שותף במשחק הגמר מול בנפיקה ליסבון, אך עם סיום חוזהו שוחרר מהמועדון.

ב-10 בדצמבר 2013 חתם בניון בקווינס פארק ריינג'רס מהצ'מפיונשיפ עד תום עונת 2013/2014 וקיבל את המספר 35‏[12]. ב-21 בדצמבר 2013, ערך בניון את הופעת הבכורה שלו בק.פ.ר כשעלה כמחליף בדקה ה-68 בהפסד קבוצתו 1-0 ללסטר סיטי. ב-22 במרץ 2014, אחרי שנתיים של בצורת, כבש בניון שער בניצחון של ק.פ.ר 1-3 על מידלסבורו[13]. בסך הכל הבקיע עד סוף העונה שלושה שערים ב-16 הופעות, וסייע להעפלתה של הקבוצה לפרמייר ליג.

החזרה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביוני 2014 סיכם בניון את תנאיו לשנתיים במכבי חיפה, בהן ירוויח 500 אלף דולר לעונה, ובתום חוזהו יתמנה לתפקיד המנג'ר במועדון.

הנבחרת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניון ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל ב-18 בנובמבר 1998, במשחק ידידות מול נבחרת פורטוגל. את שער הבכורה בנבחרת כבש ב-5 בספטמבר 1999 מול נבחרת קפריסין, במסגרת מוקדמות יורו 2000.

בניון כבש פעמיים שלושער במדי הנבחרת: ב-8 בספטמבר 1999 מול נבחרת סן מרינו, וב-2 בספטמבר 2010 מול נבחרת מלטה.

במוקדמות מונדיאל 2006 הפך בניון לשחקן בולט בנבחרת, והרבה לכבוש שערים. בין השאר ראויים לציון הצמד אשר כבש בניון נגד נבחרת שווייץ, בתיקו 2-2 בינה לבין ישראל. למרות זאת, הנבחרת לא הצליחה להעפיל למונדיאל. ב-7 באוגוסט 2006 מונה בניון על ידי מאמן הנבחרת, דרור קשטן, לקפטן הנבחרת.

ב-11 בפברואר 2009 הבקיע בניון את שער הניצחון במשחק הידידות מול נבחרת הונגריה, שערו ה-23 בנבחרת, והעפיל למקום השישי בטבלת כובשי השערים של הנבחרת בכל הזמנים.

ב-5 בספטמבר 2009 במהלך המשחק המכריע נגד נבחרת לטביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, הוחלף בניון בדקה ה-67 על ידי המאמן דרור קשטן. בניון מחה על החילוף וסינן קללה, בתגובה קילל אותו עוזר המאמן משה סיני, והשניים התעמתו עד ששחקני הספסל הפרידו ביניהם. התקרית גרמה לרוב האוהדים לעזוב את המגרש 20 דקות לפני סיום המשחק ולקרוא לקשטן להתפטר. מאוחר יותר, יישבו בניון, קשטן וסיני את ההדורים ביניהם ובניון פתח במשחק נגד נבחרת לוקסמבורג.

ב-2 בספטמבר 2010 הבקיע יוסי בניון שלושער בניצחון הנבחרת 1-3 על נבחרת מלטה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל 2012 ועלה למקום השלישי בטבלת כובשי השערים של נבחרת ישראל בכל הזמנים בצוותא עם רונן חרזי, כשבמאזנו 23 שערים.

ב-4 ביוני 2011 הבקיע שער נגד נבחרת לטביה, ועלה למקום השני בטבלת כובשי השערים של נבחרת ישראל בכל הזמנים, בצוותא עם שייע פייגנבוים, כשבמאזנו 24 שערים.

ב-29 במאי 2014 שבר את שיא ההופעות של אריק בנאדו, כשערך את הופעתו ה-95 במדי הנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת מקסיקו.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז ילדותו בניון נחשב לעילוי ושחקן וירטואוזי. הוא משחק בחלק ההתקפי של המגרש בעמדות שונות שנעות דרך קשר התקפי מרכזי, עבור בקשר התקפי ימני/שמאלי וכלה בחלוץ מקשר. לעתים הוא משחק כ"שחקן חופשי" בחלק ההתקפי, שלא כבול לעמדה או מקום מסוימים על המגרש. בניון ידוע ביצירתיות שלו ומצטיין הן בהבקעת שערים והן בבישול שערים. בנוסף, בניון הוא בעל יכולות כדרור (דריבל) ואחד-על-אחד מצוינות.

ב-12 ביולי 2011 במהלך משחק ידידות של צ'לסי יוסי בניון הקפיץ את הכדור על העקב שלוש פעמים ואז עוד פעם אחת מעל השוער והכדור נכנס‏[14]. שער זה נחשב בעיני רבים לשער היפה בקריירה שלו.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 22 התחתן בניון עם מירית, שהייתה חברתו מזה 7 שנים, אותה הכיר בתיכון בו למדו יחדיו בעיר דימונה. לזוג ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי חיפה
צ'לסי
תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בניון נבחר בפרויקט מיוחד שערך ידיעות אחרונות לנבחרת ישראל של כל הזמנים‏
  2. ^ יוסי בניון בחר בווסטהאם, בולטון מאוכזבת, באתר nrg מעריב, 15 ביולי 2005‏
  3. ^ יעקב זיו, "בניטס לחץ עלינו, אני מאושר שהעסקה נסגרה"‏, באתר nrg מעריב,‏ 11 ביולי 2007
  4. ^ שער ניצחון מבריק לבניון, רק תיקו לגרנט, באתר nrg מעריב,‏ 29 בספטמבר 2007
  5. ^ שלושער ושני בישולים לבניון ב - 8-0 של ליברפול‏, באתר nrg מעריב,‏ 7 בנובמבר 2007
  6. ^ העיתונות האנגלית בטירוף: יוסי שולט‏, באתר nrg מעריב,‏ 7 בנובמבר 2007
  7. ^ אנגליה: שלושער לבניון, שער לתמיר כהן, באתר nrg מעריב,‏ 12 בספטמבר 2009
  8. ^ יונתן הללי, רשמית: יוסי בניון חתם בצ'לסי, באתר nrg מעריב, 2 ביולי 2010
  9. ^ נדב צנציפר, יוסי בניון הודיע סופית: "אני עוזב את צ'לסי", באתר ynet‏, 29 באוגוסט 2011
  10. ^ שער ניצחון ליוסי בניון ב-1:2 של ארסנל על וילה, באתר ONE‏, 22 בדצמבר 2011
  11. ^ ‏מוטי פשכצקי, שוב פטיש. בניון עבר לווסטהאם: "מאושר לחזור, זה מועדון אדיר", באתר ערוץ הספורט, ‏ 1 בספטמבר 2012‏
  12. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏יוסי בניון חתם בק.פ.ר: אני כבר לא יכול לחכות, באתר ספורט 5, ‏10 בדצמבר 2013
  13. ^ ידיעה באתר ספורט 5, 22 במרץ 2014
  14. ^ קליפ היום: השער הגדול של יוסי בניון - וואלה! ספורט, באתר וואלה!, 13 ביולי 2011


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר