נורד 2501 נוראטלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורד 2501 נוראטלס
Airforce Museum Berlin-Gatow 395.JPG

מטוס נורד במוזיאון אווירי גרמני
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה
ארץ ייצור Flag of France.svg צרפת
יצרן נורד אוויאיישן
טיסת בכורה 10 בספטמבר 1949
תקופת שירות 1955 – 1978
(בחיל האוויר הישראלי)
ממדים
אורך 21.95 מטר
גובה 6 מטר
מוטת כנפיים 32.48 מטר
משקל ריק 13.3 טון
משקל טעון 22 טון
ביצועים
מהירות שיוט 320 קמ"ש
מהירות מרבית 440 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 2,500 ק"מ
סייג רום כ-7.1 ק"מ
הנעה
שני מנועי "סנאקמה-בריסטול" הרקולס 758 בעלי הספק של 400 כ"ס כל-אחד.

נורד 2501 נוראטלס, הידוע בישראל בכינויו נורד, הוא מטוס תובלה דו-מנועי מתוצרת חברת נורד אוויאיישן הצרפתית.

מטוס הנורד פותח בצרפת בסוף שנות הארבעים כמטוס תובלה בינוני שיתאים גם להצנחה.

הנורד בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות חיפשה ישראל מקורות לרכישת מטוסים שיחליפו את המטוסים המיושנים שנרכשו ערב המלחמה ובמהלכה כחלק מבניית חיל אוויר מודרני. בספטמבר 1955, במהלך משא ומתן לרכישת מטוסי אוראגן, התנו הצרפתים את העסקה בכך שישראל תרכוש גם שלושה מטוסי נורד. בסוף אותו החודש נחתם הסכם הרכישה וב- 1 בנובמבר הגיע מטוס ה"נורד" הראשון, כאשר הזוג הנוסף הצטרף אליו בינואר 1956. במהלך מלחמת סיני נחתו בישראל 26 מטוסי נורד שהביאו איתם חיל משלוח צרפתי. במהלך המלחמה הופעלו הנורדים למטרות אספקה לכוחות בסיני והצנחה של לוחמים במיתלה ובא-טור (מלחמה זו הייתה היחידה שבה נעשית צניחה מבצעית). למרות שנקלט בחיל האוויר בחוסר רצון, התברר כי מטוסי הנורד שיפרו את היכולות הישראליות בתחום הובלת המטען האווירית שנסמכה עד אז בעיקר על מטוס הדקוטה ולפיכך הוחלט בשנת 1959 לרכוש שלושה מטוסי נורד נוספים.

במלחמת ששת הימים היו ברשות חיל האוויר 23 מטוסי נורד והם שימשו לביצוע טיסות סיור, אספקה לכוחות הלוחמים ופינוי נפגעים.

במלחמת ההתשה מלבד משימות של אספקה ופינוי נעשה שימוש מיוחד במטוס והוא נשלח למבצע הפצצה לילי בעומק מצרים לשם הטלת פצצות מיוחדות שנבנו במיוחד לשם הטלה על מטרה אסטרטגית. חלק מהגיחות היו מוצלחות ובאחת מהן נפגע אחד המטוסים באש נ"מ וחזר לישראל מבלי להטיל את הפצצה. במלחמת יום הכיפורים ביצעו הנורדים משימות רבות של הובלת כוחות לוחמים, אספקה ופינוי פצועים. בשנת 1978 יצא הנורד משירות חיל האוויר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]