סבטלנה דרוז'ינינה

סבטלנה דרוז'ינינה
Светлана Дружинина

לידה	16 בדצמבר 1935 (בת 88) מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	1955–1970 (כשחקנית) 1974 – הווה (כבמאית)
מקום לימודים	המכון לקולנוע על שם גרסימוב (1960) המכון לקולנוע על שם גרסימוב (1969)
בן או בת זוג	אנטולי מוקסיי
צאצאים	מיכאיל מוקסיי
פרסים והוקרה	אמן העם של הפדרציה הרוסית
http://sdruzhinina.ru/
פרופיל ב-IMDb

סבטלנה דרוז'ינינה (ברוסית: Светлана Дружинина; נולדה ב-16 בדצמבר 1935) היא שחקנית, במאית ותסריטאית סובייטית ורוסייה.

קורות חייה

סבטלנה דרוז'ינינה נולדה בשנת 1935 במוסקבה. משפחתה התגוררה ברובע מרינה רושצ'ה. אביה, סרגיי דרוז'ינין, נהג במקצועו, נהרג ליד העיר סמולנסק במלחמת העולם השנייה. אמה, אנה מיזניקובה (1910–1990), שנולדה במשפחת קוזאקים באזור הדון, הייתה גננת.

ב-1946 דרוז'ינינה החלה ללמוד בבית הספר לקרקס, ובמשך שנה התאמנה בהצלחה בקבוצת לוליינים. בשנת 1947 עברה אל בית הספר לכוריאוגרפיה של התיאטרון המוזיקלי של מוסקבה על-שם ק"ס סטניסלבסקי וו"א נמירוביץ'-דנצ'נקו.

דרוז'ינינה המשיכה בלימודי הריקוד בבית הספר לכוריאוגרפיה של תיאטרון בולשוי במוסקבה, שאותו סיימה ב-1955. היא למדה שם עם רקדני הבלט המפורסמים לעתיד – מריס ליאפה ונטליה קסטקינה. דרוז'ינינה הייתה מהתלמידים המצטיינים במוסד, אך חלומה להיות רקדנית לא התגשם בגלל פציעתה הקשה.

בשנים 1955–1965 דרז'ינינה הייתה שחקנית באולפני הקולנוע על-שם גורקי שבמוסקבה. הופעת הבכורה שלה בקולנוע הייתה ב-1955, בתפקיד מוכרת בסרטו של סמסון סמסונוב "מעבר לחלון הראווה של חנות הכלבו".

בשנת 1957 דרוז'ינינה שיחקה בתפקידה הבולט ביותר על המסך. היה זה בסרטו של סטניסלב רוסטוצקי "זה קרה בפנקובו". היא גילמה את דמותה של לריסה, בתה של יו"ר הקולחוז בכפרה, שמתחתנת עם צעיר פרוע למרות התנגדות אביה. חיי הנישואים השלווים שלהם מופרים, אחרי שאל הכפר מגיעה טוניה מלנינגרד, כדי לעבוד בתחום התרבות. הצעירה העירונית מקימה בכפר מועדון תרבות. היא ובעלה של לריסה (בגילומו של ויאצ'סלב טיכונוב) נמשכים זה אל זה. הסרט זכה ב-30.5 מיליון צופים בבתי הקולנוע (מקום 13 מבין הסרטים שהוקרנו ב-1958 בברית המועצות). בסך הכול, דרוז'ינינה הופיעה ב-18 סרטי קולנוע (האחרון שבהם בשנת 1970).

ב-1960 דרוז'ינינה סיימה את הפקולטה למשחק ב-VGIK (המכון הכלל-סובייטי הממלכתי לקולנוע שבמוסקבה). בזמן הלימודים הכירה את בעלה לעתיד, מיכאיל מוקסיי, שלמד צילום קולנוע באותו מוסד. שניהם שיחקו כדורעף – היא הייתה קפטנית נבחרת הנשים של המכון, והוא קפטן נבחרת הגברים. (לאחר שדרוז'ינינה נהפכה לבמאית, מוקסיי היה הצלם כמעט בכל סרטיה). בשנת 1969 דרוז'ינינה סיימה גם את הפקולטה לבימוי ב-VGIK. סרט הגמר שלה היה "זינקה". באותה שנה היא החלה לעבוד כבמאית באולפני "מוספילם". עד שנת 1982 ביימה חמישה סרטי קולנוע (לשלושה מהם, גם כתבה את התסריט).

משנת 1987 דרוז'ינינה החלה לביים סדרות של סרטי טלוויזיה באורך מלא. עד כה ביימה ארבעה סרטים לפי הרומן של נינה סורוטוקינה "השלושה מבית הספר לניווט" (בסדרת סרטים שנקראה "צוערי הצי" וכוללת את "צוערי הצי, קדימה!", "לחיי צוערי הצי!", "צוערי הצי 3", "צוערי הצי 4" ו"צוערי הצי 5"), ושמונה סרטים בסדרה "סודות הפיכות החצר. המאה ה-18" (האחרון שבהם ב-2013). היא הייתה שותפה בכתיבת תסריטים לכל סרטי הטלוויזיה שביימה.

דרוז'ינינה היא גיבורת שני הסרטים התיעודיים שהוקדשו לה: "סבטלנה דרוז'ינינה, מלכת הפיכות החצר" (2010) ו"מהומת הנישואים, סבטלנה דרוז'ינינה ואנטולי מוקסיי" (2013, לכבוד 55 שנות זוגיותה עם בעלה).

משפחה

• דרוז'ינינה נשואה לצלם הקולנוע אנטולי מוקסיי, הצעיר ממנה בשלוש שנים. הוא בנם של זוג מרגלים סובייטיים, שפעלו בתקופת מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה. היא הכירה את מוקסיי בסוף שנות ה-50 – בזמן לימודיהם ב-VGIK, אותו ייצגו כשחקני נבחרות הכדורעף.
• ב-1958 נולד בנם הבכור של בני הזוג – שנקרא כמו אביו אנטולי מוקסיי. הוא היה צייר מבטיח, שהתמכר לסמים, נגמל, והתחתן עם השחיינית הצורנית אירינה מורביובה. מנישואים אלה, בפברואר 1978 נולד נכדה הבכור של דרוז'ינינה – דניל. אנטולי מוקסיי התאבד באותה שנה על ידי קפיצה ממרפסת ביתו, בגלל קשיים נפשיים אחרי הגמילה. דרוז'ינינה ובעלה היו שותפים לגידולו של נכדם דניל – יחד עם אמו, שנפטרה לפני גיל 40. בבגרותו, דניל מוקסיי עוסק בעריכה באמצעות מחשב. הוא עורך גם את הסרטים שסבתו מביימת.
• ב-1966 נולד בנם הצעיר של בני הזוג – מיכאיל מוקסיי. כמו אביו, הוא בוגר הפקולטה לצילום קולנוע ב-VGIK. בשנות ה-90 הצליח כצלם וידאו קליפים בעבור זמרים רוסים. ב-2010 הפיק סרט קולנוע יחד עם אביו. בשנת 2012 התחתן עם שחקנית הכדורעף יקטרינה גאמובה. מנישואים אלה, לדרוז'ינינה נולדו שני נכדים נוספים – מקסים ואליזבטה.

פרסים ותארים

• פעילת אמנות נכבדה של רוסיה הסובייטית (1989)
• אמן העם של הפדרציה הרוסית (2001)
• פרס "אולימפיה" (2002, מוענק על ידי הארגון הציבורי "האקדמיה הרוסית לעסקים" לציון ההכרה הציבורית בהישגיהן של נשות רוסיה)
• אות הכבוד (רוסיה) (2006)
• אות הידידות (2012)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סבטלנה דרוז'ינינה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סבטלנה דרוז'ינינה

• סבטלנה דרוז'ינינה, ברשת החברתית פייסבוק
• סבטלנה דרוז'ינינה, ביישום טלגרם
• סבטלנה דרוז'ינינה, ברשת החברתית אינסטגרם
• סבטלנה דרוז'ינינה, ברשת החברתית טיקטוק
• סבטלנה דרוז'ינינה, ברשת החברתית VK
• סבטלנה דרוז'ינינה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• סבטלנה דרוז'ינינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סבטלנה דרוז'ינינה, באתר AllMovie (באנגלית)
• סבטלנה דרוז'ינינה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ביוגרפיה (ברוסית)