סייפרס היל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סייפרס היל
Cypress Hill.jpg
מידע כללי
מקור סאות' גייט, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1986-היום
סוגה היפ הופ, ראפ לטיני, הארדקור ראפ, ראפקור
חברת תקליטים Columbia Records, Ruffhouse Records, Sony music
אתר אינטרנט CypressHill.com
חברים
בי-ריאל, סן דוג, די-ג'יי מאגז, אריק בובו
חברים לשעבר
מלו מאן אייס

סייפרס היל (אנגלית: Cypress Hill) היא להקת היפ-הופ מסאות' גייט, קליפורניה שבארצות הברית שנוסדה ב-1986. סייפרס היל היא להקת הלטינית הראשונה שזכתה אלבום פלטינה ומולטי-פלטינה. שמה המקורי של הלהקה היה DVX אך הוא שונה אחרי שמלו מאן אייס עזב את הלהקה בשנת 1988.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הראשון של הלהקה הנושא את שמה יצא בשנת 1991. הסינגל העיקרי של אלבום זה היה השיר "Phuncky Fell One" אולם דווקא שיר הבי-סייד "How I Could Just Kill a Man" היה זה שזכה לזמן האוויר הרב ביותר בתחנות הרדיו העירוניות והאוניברסיטאיות. בעקבות הצלחת הסינגל ויתר השירים באלבום נמכרו שני מיליון עותקים מאלבום זה בארצות הברית. לאור ההצלחה הפיק די-ג'יי מאגז את האלבום הראשון של להקת האוס אוף פיין במקביל לעבודתו במיזמים שונים בעולם המוזיקה. הלהקה הופיעה לראשונה על במת צד בפסטיבל המוזיקה האמריקאי לולפלוזה בשנת 1992.

האלבום השני של הלהקה, "Black Sunday" (יום ראשון השחור) הגיע למקום הראשון ברשימת בילבורד 200 בשנת 1993 ומכר יותר מכל אלבום ראפ אחר עד אותה עת. כמו כן, סייפרס היל הייתה ללהקת הראפ הראשונה שלה שני אלבומים בין עשרת האלבומים הראשונים בראש מצעד הבילבורד 200 בו זמנית. האלבום מכר כ-3.25 מיליון עותקים בארצות הברית. הלהקה הופיעה בשנה זאת בתוכנית סאטרדיי נייט לייב אך סולקה מהבמה לאחר עישון קנביס לעיני הקהל וריסוק כלי הנגינה שלה על הבמה. בהמשך השנה שיתפה הלהקה פעולה עם להקות כמו האוס אוף פיין, רייג' אגיינסט דה מאשין, פאנקדובייסט וסבן יר ביץ'. לסייפרס היל היו גם שני שירים בפסקול הסרט ליל הדין בשיתוף עם הלהקות פרל ג'אם וסוניק יות'.

הלהקה הופיעה בפסטיבל וודסטוק ב-1994 אז הציגה את חבר הלהקה החדש אריק בובו שהיה מתופף לשעבר בלהקת ביסטי בויז. באותה השנה בחר ירחון רולינג סטון את סייפרס היל ללהקת הראפ הטובה ביותר בטקס חלוקת פרסי המוזיקה של הירחון. סייפרס היל הופיעו שנתיים ברציפות בפסטיבל המוזיקה לולפלוזה וחזרו להופעה נוספת בפסטיבל בשנת 1995. בעקבות ההופעה בפסיטבל כיכבה הלהקה בתוכנית הסימפסונס בפרק שכונה "הומרפלוזה" (משחק מילים בין שם כוכב הסדרה הומר סימפסון לשם הפסטיבל).

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1996 ו-1997 התמקדו חברי הלהקה בקריירות היחיד שלהם ושיתפו פעולה עם ענקים אחרים בעולם הראפ והרית'ם אנד בלוז. די-ג'יי מאגז הוציא את האלבום Muggs Presents...The Soul Assassins שבו שיתף פעולה עם חברי וו-טאנג קלאן ועם אמנים נוספים כמו ד"ר דרה ווייקליף ז'אן. בי-ריאל הופיע עם באסטה ריימס, קוליו, אל אל קול ג'יי ומת'וד מן בשיר Hit Them High מפסקול הסרט ספייס ג'אם ובפרויקטים נוספים. על אף שב-1997 התמקדו חברי הלהקה בקריירה עצמאית הם הופיעו יחד בסיבוב סמוקינג גרובז עם אריקה באדו.

ב-1998 הוציאה הלהקה את האלבום VI שעל אף הביקורת השלילית שזכה לה הפך לאלבום זהב בארצות הברית. ב-1999 הוציאה הלהקה את אלבום מיטב הלהיטים שלה בספרדית Los grandes éxitos en español. בשנת 2000 הוציאה הלהקה אלבום כפול בשם Skull & Bones שהיווה מעין שילוב בין שתי הסוגות של הלהקה, האלבום הראשון Skull היה אלבום ראפ בעיקרו בעוד האלבום השני Bones היה אלבום שאופיין בשירים עם נגיעות של רוק. האלבום הכפול נחל הצלחה מסחררת והגיע למקום החמישי ברשימת בילבורד 200 בארצות הברית. באותה שנה הוציאה הלהקה אלבום נוסף שהוקלט בהופעה החיה בפילמור שבסן פרנסיסקו בשנת 2000. הלהקה המשיכה ברוק האקספירמנטלי באלבומה Stoned Riders משנת 2001 אך מכירות האלבום היו מאכזבות והוא אף לא נמנה עם רשימת 50 האלבומים המובילים בבילבורד 200. ב-2002 הוציאה הלהקה אלבום רמיקסים בשם Stash שספג ביקורת קשה בשל התוכן המילולי הגס והבוטה שאפיין אותו.

לאחר תקופה שקטה יחסית הוציאה הלהקה בשנת 2004 את האלבום Till Death Do Us Part שבו ערכה ניסיונות עם מוזיקת רגאיי. האלבום החזיר את הלהקה לראש רשימת המצעדים אולם הוא בישר בין השאר על התרחוקתה מהאופי המוזיקלי המקורי אשר שויך לה. באלבום זה שיתפה הלהקה פעולה עם אמנים כמו דמיאן מארלי, בנו של בוב מארלי ולהקת פרודיג'י.

ב-2005 יצא אלבום עם מיטב הלהיטים של הלהקה: Greatest Hits From the Bong ובו תשעה להיטים מאלבומים קודמים ושני שירים חדשים. בשנת 2007 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות. היא סיימה את החוזה שלה עם חברת התקליטים של סוני ואמורה להוציא אלבום חדש בשנת 2008 תחת לייבל אחר.

ב-30 ביוני 2008 הלהקה הופיעה במופע יחיד בגני התערוכה בתל אביב.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם RIAA מיקום ב-Billbord 200
1991 Cypress Hill X4 פלטינה #31
1993 Black Sunday X4 פלטינה #1
1995 III: Temples of the Boom X2 פלטינה #31
1996 Unreleased and Revamped אלבום זהב #21
1998 IV אלבום זהב #11
1999 Los Grandos Exitos en Espagnol אלבום זהב -
2000 Skull and Bones X3 פלטינה #5
2000 Live at Fillmore - #119
2001 Stoned Raiders אלבום זהב #64
2002 Stash - -
2004 Till Death Do Us Part אלבום זהב #21
2005 Greatest Hits from the Bong - #30

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותרת מקום במצעדים אלבום
100 החמים בארצות הברית R&B/היפ הופ סינגלים החמים שירי ראפ חמים בארצות הברית מצעד להיטי רוק מודרני מצעד סינגלים באנגליה
1992 "How I Could Just Kill a Man" #77 - #1 #26 - Cypress Hill
1992 "The Phuncky Feel One" #77 - #1 - - Cypress Hill
1992 "Latin Lingo" - - #12 - - Cypress Hill
1992 "Hand on the Pump" #83 - #2 #62 - Cypress Hill
1993 "Insane in the Brain" #19 #27 #1 - #32 Black Sunday
1993 "When The Shit Goes Down" - - - - #19 Black Sunday
1993 "I Ain't Goin Out Like That" #65 #85 #21 - #15 Black Sunday
1993 "Insane in the Brain" (reissue) - - - #17 #21 Black Sunday
1994 "Lick A Shot" - - - - #20 Black Sunday
1995 "Throw Your Set in the Air" #45 #60 #11 - #15 Cypress Hill III: Temples of the Boom
1996 "Illusions" - #87 #31 - #23 Cypress Hill III: Temples of the Boom
1996 "Boom Biddy Bye Bye" #87 #73 #19 - - Cypress Hill III: Temples of the Boom
1998 "Dr. Greenthumb" #70 #57 #14 - #34 IV
1998 "Tequila Sunrise" #81 #63 #19 - #23 IV
2000 "Rap Superstar" - #87 #43 - #13 Skull & Bones
2000 "Rock Superstar" - - - #18 #13 Skull & Bones
2000 "Highlife" - - - - #35 Skull & Bones
2001 "Lowrider" - #88 #34 - #33 Stoned Raiders
2001 "Trouble" - #88 #34 - #33 Stoned Raiders
2004 "What's Your Number" - - - #23 #44 Till Death Do Us Part
2004 "Latin Thugs" - #93 #66 - - Till Death Do Us Part

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]