סיסי מקדונלד

סיסי מקדונלד
	מקדונלד מדברת באירוע יום הזיכרון לחברות הקהילה הטרנסג'נדרית במרכז גאה בסן פרנסיסקו, נובמבר 2015
לידה	פברואר 1989 (בת 35); שיקגו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית

צ'רישון ריד "סיסי" מקדונלס (באנגלית: Chrishaun Reed "CeCe" McDonald; נולדה ב-1989) היא אישה אפרו-אמריקאית, אשר נשפטה ביוני 2012 ונשלחה ל-41 חודשי מאסר בעוון דקירה למוות של האדם, שתקף אותה ואת חבריה, בעיר מיניאפוליס שבמינסוטה. המשפט וגזר הדין עוררו סערה ציבורית, ובין השאר עורר הדים גם בקהילה הלהט"בית האמריקאית ותומכיה, בשל חייה האישיים של מקדונלד, שהיא טרנסג'נדרית^[1].

השתלשלות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה, מקדונלד, המגיעה במקור מדרום שיקגו, למדה עיצוב אופנה בקולג' הקהילתי של מיניאפוליס. מקדונלד נולדה כזכר ועברה תהליך התאמה מגדרית, ועובדת היותה טרנסג'נדרית לקחה חלק חשוב במהלך חקירת פרשת מקדונלד.

ב-5 ביוני 2011, בסביבות השעה 23:30, יצאה מקדונלד מדירתה עם שותפתה לדירה לטאביה טיילור וחבריהן לארי טייריז תומאס, זבון סמית' ורוניל האריס. בדומה למקדונלד, כל חברי הקבוצה היו ממוצא אפרו-אמריקאי. החבורה יצאה לחנות אוכל קובני, במרחק כ-800 מטר מדירתן של מקדונלד וטיילור, כדי לקנות מצרכים. בדרכם עצרה אותם מכונית משטרה והקצין תשאל אותם, ולאחר מכן עקב אחריהם מעט והמשיך לדרכו^[2].

במשפטה סיפרה מקדונלד כי היא וחברותיה הותקפו מחוץ לחנות על ידי אדם בשם דין שמיץ ואנשים נוספים. על פי כתב האישום, האירוע התרחש מעט אחרי חצות. שמיץ, בת זוגו ג'ני ת'ורסון ה מולי פלהרטי והאקסית שלו, דיוק יצאו מהבר כדי לעשן סיגריה. מקדונלד סיפרה כי השלושה צעקו דברים גזעניים כלפי כל החבורה ומשפטים טרנספוביים מעליבים כלפי מקדונלד, בשל זהותה המגדרית. בין הדברים שנאמרו שם על פי העדויות של מקדונלד וחברותיה: "הו מתרוממים שכמותכם, אוהבי כושים, אתם פשוט חבורה של תינוקות כושים", "תסתכלו על הקוקסינלית הזו (הכוונה למקדונלד)" ו"תסתכלו על הבחור שלבוש כמו בחורה ומסתיר את הזין שלו (שוב, הכוונה למקדונלד)".

על פי מקדונלד, היא וחברותיה ניסו להתרחק מהמקום ולסגור את הסיפור בשקט, אבל הניסיון נכשל לאחר שפלהרטי פתחה במריבה אלימה שבמהלכה ניפצה ופצעה את פניה של מקדונלד באמצעות כוס זכוכית עם משקה. מקדונלד נזקקה ל-11 תפרים. בתגובה למעשה של פלהרטי, מספר חברות של מקדונלד התנפלו עליה, אולם בן זוגה דייוויד קרנדל משך אותה מן החבורה כדי שלא תסבך את עצמה יותר.

גרי גילברט, אחד מהמאבטחים בבר, הצהיר כי ראה את שמיץ מרחיק באלימות את מקדונלד מפלהרטי וכי הוא ומקדונלד עברו אל הכביש. ההגנה במשפט טענה כי מקדונלד ביקשה להתרחק מן המהומה והאזור הלא בטוח כדי לא להיות מעורבת, והוסיפה כי שמיץ בכל זאת עקב אחריה. גילברט טען כי ראה את מקדונלד מחזיקה סכין, בעוד שמיץ מאגרף ידיו ואומר לה "את הולכת לדקור אותי, כלבה?". מיד לאחר מכן מקדונלד דקרה את שמיץ בחזהו. הוא כרע, אחז בחולצתו הספוגה בדם וקרא לה חלושות "דקרת אותי!", ומקדונלד ענתה לו "זה נכון". שמיץ נדקר בחזהו באמצעות סכין ומספריים חדים מאוד. מקדונלד אמרה לשוטרים כי שמיץ זינק לתקוף אותה כשהוא רץ אל המספריים בהם אחזה ושהדקירה שביצעה בו היא אקט של הגנה עצמית. לאחר שהנוכחים ראו כי שמיץ מדמם, הלחימה נפסקה. מקדונלד ותומאס רצו לחנות המזון הקובני, וחלק מחברותיהן לקחו משם אוטובוס. הפצע של שמיץ היה עמוק מאוד (יותר משלושה אינצ'ים) וחדר אל תוך החדר הימני של ליבו. אנתוני סטונבורג, אדם שהיה בשכונה בביקור משפחתי, לקח את שמיץ לאמבולנס וניסה לעצור את הדימום, אך זמן קצר לאחר מכן נפטר שמיץ מפצעיו.

מקדונלד ראתה מהחניה של חנות המזון את ניידת המשטרה מחפשת אותה, ונופפה לקצינים כדי שיתחקרו אותה. אמנם היא נעצרה והודתה שאכן היא דקרה אותו, אולם במכתבה מכלא הנפין היא כתבה שהיא מתחרטת על צעד זה, וכי ההודאה הייתה טעות. לפי המכתב, היא ניסתה לחפות על חבר אחר אשר עשה זאת כדי להגן עליה, חבר שהיא אינה יודעת בדיוק מי הוא. גם תומאס וסמית' אמרו כי חבר אחר, אשר ברח מזירת האירוע, הודה בפניהם שהוא בעל המספריים שדקר את שמיץ.

בעקבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע עורר סערה תקשורתית גדולה כשפורסם. לאחר הרצח, דיברה משפחתו של שמיץ בערוץ חדשות 9 של FOX. בנו של שמיץ, ג'רמי ויליאמס, אמר על אביו: "תמיד נהג לסטות מדרכו על מנת לעזור לאנשים, היה מוותר על חולצתו שלעורו כדי לעזור לאנשים, מעל הכל - היה אדם גדול". במכתבה מכלא הנפין, כתבה מקדונלד כי "דבר מכל המהומה הזו לא היה קורה לולא הקורבן וחבורתו היו גסי רוח וחסרי כבוד כלפי אנשים שמעולם לא הכירו". כלומר, שאף אחד מהצדדים לא היה מגיע למצב הזה אילו שמיץ, ת'ורסון ופלהרטי לא היו תוקפים אותה ואת חבריה.

בשל השלכת כוס הזכוכית על פניה של מקדונלד, פלהרטי הואשמה במאי 2012 בתקיפה מדרגה שנייה עם נשק קטלני, ותקיפה מדרגה שלישית תוך גרימת נזק גופני משמעותי. המקרה שלה הופנה למחוז וושינגטון במשרד התובע הכללי על מנת להימנע מניגוד עניינים^{[דרושה הבהרה]}. באפריל 2013, נשלחה פלהרטי לשישה חודשי מאסר ומאסר על תנאי, לאחר שהודתה בתקיפה מדרגה שנייה ובכך שפצעה את מקדונלד. מתוכם נוכו לה 135 מימי מעצרה.

ההליך המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים שלאחר הדקירה, הוצגו בפני מיכאל פרימן ממשרד התובע הכללי של מחוז הנפין, ראיות הכוללות את הודאתה המוקלטת של מקדונלד, זאת לפני שגיבש את ההמלצה להאשים אותה ברצח ממדרגה שנייה. הרש אייזק מהמרכז לזכויות משפטיות (ארגון ללא מטרות רווח המציע תמיכה משפטית) ייצג את מקדונלד. אייזק לא הכחיש כי אכן מקדונלד דקרה את שמיץ וגרמה למותו, אולם הוא ביקש לחפות עליה בטענה שמעשיה של מקדונלד נעשו מתוך הגנה עצמית: "היא דקרה אותו, אבל פעולותיה היו הגיוניות כיוון שעמדה מול אפשרות ממשית של פציעה גופנית או אפילו מוות, זו העבירה שמתבקשת על פי ההנחיות הניתנות למושבעים". אייזק הדגיש כי העובדה שמקדונלד נפצעה ודיממה בפניה כתוצאה מכוס הזכוכית שפלהרטי השליכה עליה, היא סיבה מספקת לסבור שמקדונלד עשתה צעד נכון ושהייתה סכנה לחייה. לעומתו, טען פרימן כי אין ראיות לכך ששמיץ היווה איום על חייה של מקדונלד, ושהיא כשלה במימוש "החובה לסגת" ולמעשה אין צידוק למעשיה. "הראיות כאן אינן משקפות הגנה עצמית. היא שלפה נשק כלפי מישהו שלא תקף אותה... איני מכיר כל ראיה לכך ששמיץ אחז בנשק כלשהו, או שעשה דבר מה למקדונלד מלבד היותו חלק מאותה החבורה, שממנה נשמעו קריאות כמעט מכולם".

פרימן גם ציין כי גרסתה של מקדונלד השתנתה בין התקרית למשפט. על אף שבאותו הלילה היא הודתה כי היא זו שדקרה את שמיץ, מאוחר יותר טענה מקדונלד כי מישהו אחר עשה זאת בשמה.

ההגנה ביקשה גם להביא בפני בית המשפט פרטים קשים אודות שמיץ, ובהם:

בעברו היה שמיץ מעורב בלמעלה מ-12 מעשי פשיעה מאז עבר את גיל 18.
המקרים כללו תקיפה מדרגה חמישית ואלימות במשפחתו.
בנתיחה שלאחר המוות נמצאו בגופתו שרידי הסמים מתאמפטמין ובנזוילקגונין, אשר השילוב ביניהם קטלני ועשוי להוביל להתנהגות בלתי צפויה ואלימה.
על חזהו של שמיץ היה קעקוע של צלב קרס - עובדה המוכיחה שכנראה המניע לתקיפתה של מקדונלד מצד שמיץ אכן היה גזענות.

פרימן ראה בכתובת הקעקע כפרט בלתי רלוונטי, שכן מקדונלד לא יכלה לראות אותה בעת ההתרחשות (ייתכן שמקדונלד דקרה את חזהו של שמיץ באזור בו הופיע הקעקוע).

ביום הראשון של הדיונים המקדימים קבע השופט דניאל מורנו כי הקעקוע ועברו הפלילי של שמיץ אינם קבילים כראיה לאופיו האלים של הקורבן, מכמה סיבות ובהן:

תומכיה של מקדונלד לא הורשו להופיע באולם בית המשפט עם חולצות ועליהן הכיתוב "Free CeCe" (שחררו את סיסי).
מומחה רעלים יוכל להעיד על השפעת הסמים שנמצאו בגופתו של שמיץ באופן כללי, אולם לא על השפעתם הספציפית על הקורבן בלילה המדובר.
מורנו אישר לתביעה לכלול בראיותיה הצהרות שנלקחו מהבלוג ומדף הפייסבוק של מקדונלד, ולנסות "לקעקע את אמינותה" (מונח זה נקרא באנגלית "witness impeachment"), על רקע הרשעה קודמת שלה בעבירת כספים.

עסקת הטיעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ימים לפני המשפט הציע השופט מורנו עסקת טיעון, שבמסגרתה תורשע מקדונלד דווקא בהריגה מדרגה שנייה במקום ברצח מדרגה זו. לפי עסקת הטיעון היה על מקדונלד להודות ברשלנות פושעת. ב-2 במאי 2012, הסכימו ההגנה והתביעה על עונש של 41 חודשים, שהוא העונש המינימלי לעברת הריגה מדרגה שנייה, כפשרה בין מקדונלד והצדדים המעורבים. בקבלת עסקת הטיעון נאלצה מקדונלד לוותר על טיעון ההגנה העצמית שלה ועל משפט בפני מושבעים. היא אמרה כי קיבלה את עסקת הטיעון רק למען יקיריה, חבריה והאנשים החשובים לה מכל, וכי העדיפה להשתחרר בתוך זמן קצר מאשר לסבך את עצמה עוד יותר ולהיכלא למשך 10 שנים. ב-4 ביוני 2012 דן אותה מורנו ל-41 חודשי מאסר, מתוכם נוכו לה 245 ימי המעצר. בנוסף לכך ובניגוד לרצונה, מקדונלד נקנסה ב-6410 דולר למען כיסוי הוצאות הלווייתו של שמיץ.

התקשורת, תשומת הלב הציבורית והיחס כלפי מקדונלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2012, דיברה הסופרת קייט בורנשטיין על מקדונלד בתוכנית הפוליטית של מליסה האריס-פרי, והשוותה בין המקרה שלה לבין פרשת ג'ורג' צימרמן, אדם לבן אשר ירה למוות בטרייוון מרטין, צעיר אפרו-אמריקאי חף מפשע, וזוכה בטענה של הגנה עצמית, כאשר בורנשטיין הדגישה את תמיכתה במקדונלד (גם סיפור חייה של בורנשטיין דומה לזה של מקדונלד בשל העובדה ששתיהן טרנסקסואליות).

בשל היותה של מקדונלד טרנסג'נדרית, המשפט תפס את תשומת לבם של פעילי זכויות להט"ב (בנוסף לבורנשטיין), ביניהם הסופרת לסלי פיינברג שכתבה: "הזכות להגנה עצמית מפני כל צורות הדיכוי - רוח סטונוול - היא בלב הדרישה לשחרר את מקדונלד". קם גורדון, חבר מועצת העיר מיניאפוליס, הצהיר גם הוא על תמיכתן במקדונלד וכינה את התקרית "דוגמה נוספת כיצד נשים טרנסג'נדריות שחורות הופכות מטרה לשנאה ולאלימות על בסיס זהותן". סוזאן אלן, חברת בית המחוקקים של מינסוטה, קראה לפרימן לשקול את "הנסיבות המקלות" במקרה. במאי 2013, המאמר של מרק למונט היל באתר Ebony.com תחת הכותרת "למה איננו נלחמים עבור סיסי מקדונלד?", זכה בפרס GLAAD Media על "מאמר עיתונאי דיגיטלי מצטיין".

תומכיה של מקדונלד, הן מקהילת הלהט"ב והן מחוצה לה, קיימו מחוץ לכלא הנפין הפגנות ומסיבות ריקודים לכבודה, ולמעלה מ-18,000 אנשים חתמו על עצומה הקוראת לפרימן לבטל את כתב האישום נגדה ולשחררה. ביוני 2012, קבוצת להט"ב שכינתה עצמה "פלוגת ההתקפה הקווירית" החליטה, כזכר לאירוע התקיפה של מקדונלד מצד פלהרטי, לקחת אחריות על השלכת בקבוק תבערה דרך חלון בנק וולס פרגו בעיר פורטלנד שבאורגון, זאת כמעשה סולידריות עם מקדונלד. עם זאת, קייטי ברג'ס, מנכ"לית רשת התמיכה לנוער טרנסג'נדרי, אמרה כי לקבוצה זו אין כל קשר לתומכיה של מקדונלד במיניאפוליס. ברג'ס אמרה כי התמיכה הגבוהה שמקדונלד זוכה לה היא בשל התפיסה כי מקדונלד עומדת למשפט "על היותה שורדת של פשע שנאה".

מאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שחיכתה למשפטה הוחזקה מקדונלד במקביל במעצר מופרד ובמעצר בית. במאי 2012, אמר מיכאל פרידמן מהמרכז לזכויות משפטיות, כי אין סיכוי שמקדונלד תשלח לבית כלא לנשים בשל זהותה המינית. ברג'ס אמרה בתגובה ש"אנשים נוטים לחשוב על האופן שבו סיסי מזהה עצמה כאישה ולומר כי יש לאפשר לה ללכת למתקן לנשים... אבל למעשה אין היסטוריה של כליאת אנשים טרנסג'נדרים לפי הזהות המגדרית שלהם. לכן כאשר תגיע סיסי לכלא הקבוע שלה, היא תבדוק ותחליט האם היא מרגישה שם בטוחה. אם לא, היא תגיש תביעה אזרחית כנגד מחלקת הכליאה על מנת להיות מוצבת מחדש במקום בטוח יותר, שיכול להיות, ויכול גם לא להיות - בית כלא לנשים". לאחר מאסרה אמרה מקדונלד כי "עמדה בפני דברים גרועים מהכלא בחייה", ושזה לא משנה עבורה אם תישלח לבית כלא של גברים או נשים. בעקבות הרשעתה, פרסמה דוברת מחלקת הכליאה של מינסוטה כי מקדונלד תמוקם במתקן סנט קלאוד המיועד לגברים בוגרים. את מלוא מאסרה ריצתה מקדונלד עם גברים, אולם עצומה הביאה לכך שתמשיך לקבל שם את הטיפול ההורמונלי שלה מבלי שיפריעו לה לבסס, להגדיר ולפתח את זהותה המינית.

שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדונלד שוחררה בבוקר ה-13 בינואר 2014, לאחר שריצתה 19 חודשי מאסר בפועל. מקדונלד נשארה תחת מעקב עד להשלמת 41 החודשים שנגזרו עליה^[3]. סרט דוקומנטרי המבוסס על חייה של מקדונלד ועל הפרשה יצא בדצמבר 2013 ונקרא "FREE CeCe". בסרט מככבים השחקנים לברן קוקס וג'ק גרס.