הריגה
המונח "הרג" מפנה לכאן. לערך העוסק באחת משיטות הענישה ביהדות, ראו ארבע מיתות בית דין.
בלשון המשפטית, הריגה היא גרימה למותו של יצור חי במעשה או במחדל. הריגה שונה מרצח ביסוד הנפשי הדרוש להוכחה משפטית. על מנת להאשים בהריגה יש להוכיח מודעות בפועל או עצימת עיניים, אך לא כוונה תחילה. הריגה בכוונה תחילה מכונה רצח. תקופת מאסר מרבית בגין הריגה בישראל היא 20 שנה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
הריגה גם נבדלת מגרימת מוות ברשלנות.
מחוץ להקשר המשפטי, המונח הריגה מתייחס באופן כללי לגרימת מותו של יצור חי, לרבות בעלי חיים. עם זאת – חקיקה (שבצדה ענישה) קיימת בארצות מסוימות אף בנוגע להמתת חיות מסוימות, ובעיקר חיות מחמד. בישראל מתייחסים כיום בתי המשפט בחומרה לגרימת מוות לחיות בנסיבות שלא כדין[1]. בשנת 1994 עבר חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), המגן על זכויות בעלי חיים, אולם מסייג ופוטר מהוראתו המתה במסגרת של ניסויים ולצורך מאכל.
המינוח להריגת חיות כפרוצדורה רפואית הינו "הרדמה".
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דריסה למוות כהריגה: המקרה הפלילי של טל מור
