סיפור לפני השינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אב מקריא לבתו מהספר דירה להשכיר, מאת לאה גולדברג
סיפור לפני השינה במאה ה-19. ציור מאת הצייר הגרמני פליקס שלזינגר
קריקטורה על סיפורים לפני השינה המבוססת על הסיפור "שלושה חזירונים קטנים". תרגום:"היה היו שלושה חזרזירונים, אז אכלתי אותם. סוף הסיפור. עכשיו לך לישון!"

סיפור לפני השינה הוא פרקטיקה של סיפור סיפורים לילדים בשעת השינה שלהם כדי להכינם לישון. בדרך כלל נהוג לספר סיפורים לפני השינה לילדים מגיל ינקות ולאורך גיל הילדות‏[1], כאשר עם התבגרותו של הילד הולכים ומתמעטים המקרים שבהם מספרים לו סיפור לפני השינה.

טכניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המקריאים סיפורים לפני השינה מתוך ספר, ויש הממציאים ומאלתרים סיפורים בדיוניים. אורכו של סיפור הוא לרוב קצר למדי, כמספר דקות, ולרוב יש לסיפור סוף טוב. צורה אחרת של קריאה לפני השינה היא באמצעות סיפורים ארוכים יותר, תוך חלוקתם למספר חלקים, כך שהילדים יכולים לצפות להמשך הסיפור בלילה הבא.

לרוב, ההורה או הדמות המטפלת הם אלו שמספרים את הסיפור לפני השינה. כיום קיימים גם ערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו שמשדרות סיפור לפני השינה, אך נראה כי שמיעת סיפורים בדרך זו משפיעה פחות על הילד בהיבט הרגשי, מכיוון שבתשדירים אלו אין קשר אישי בין המספר לילד.

קריאת סיפור לילדים היא נוהג קבוע בקרב משפחות רבות כיום.‏[2] במחקרים וסקרים שונים עולים נתונים מגוונים לגבי אחוז ההורים הקוראים בערב לילדיהם. באופן כללי נמצא כי מעל מחציתם עושים זאת עד גיל 4, והאחוז יורד לאורך שנות בית הספר היסודי, אז הורים רבים חשים כי הילדים כבר יכולים לקרוא בעצמם.‏[3]

תועלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסיפורים לפני השינה יש יתרונות רבים, להורים ולילדים כאחד. לשגרה קבועה של סיפורים לפני השינה, בשעת השינה, יש השפעה מרגיעה, וקולו המרגיע של אדם המספר סיפור מסייע לילד להירדם בקלות רבה יותר. בהיבט הרגשי, הקראת סיפור תורמת לחיזוק הקשר בין הדמות המטפלת לבין הילד.

במחקרים נמצא שהקראה קבועה של סיפורים לילדים לפני השינה בפרט, ולאורך היום בכלל, היא בעלת תרומה משמעותית לחשיפה של הילד לאוריינות מגיל צעיר, להקניית מודל הורי לקריאה, ולפיכך להקניית מוטיבציה של הילד לקריאה בעצמו.‏[1] הקראה זו אף תורמת לשיפור מיומנויות הקריאה ולהישגים טובים יותר של הילד בתחום זה בבית הספר.‏[3][4] הקראת סיפור לפני השינה, בדומה לפעילויות משותפות רבות נוספות של ההורים עם הילדים, היא בעלת משמעות רבה להתפתחותם של הילדים.‏[5]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "סיפור לפני השינה" (באנגלית: "Bedtime story") נטבע על ידי סופרת הילדים והעיתונאית הגרמנייה ממוצא יהודי יֶלה לפמן (Jella Lepman;‏ 1891-‏1970), שפתחה את ספריית הילדים הבינלאומית הגדולה בעולם בגרמניה, ופרסמה מספר כרכים של סיפורים לפני השינה שאספה לאורך השנים. השימוש במונח זה נפוץ מאז שנות ה-50.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיפור לפני השינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]