סירופ מייפל

ערך זה עוסק בתרכיז נוזלי מתוק המופק משיפת עץ האדר. אם התכוונתם למחלה נוירולוגית תורשתית, ראו מחלת סירופ מייפל.

בקבוק סירופ מייפל אשר מיוצר בקוויבק

סירופ מייפל הוא סירופ ממתיק המיוצר באופן מסורתי מלשד השיפה של עץ האֶדֶר (מייפל). מקובל להשתמש בו כתוספת לחביתיות, ופלים או פרנץ' טוסט. לעתים משמש באפייה, בייצור ממתקים וכתוספת לקינוחים.

ייצור [עריכה]

סירופ המייפל מיוצר באופן מסורתי בצפון אמריקה. אף שנהוג לייחסו בעיקר לחבל קוויבק בקנדה ולמדינת ורמונט בארצות הברית ניתן, למעשה, לייצרו בכל מקום שבו מתאפשרת צמיחת עצי מייפל. קנדה אחראית ליותר מ-80% מן הייצור העולמי של סירופ מייפל, כלומר - 7 מיליון גלונים בשנה (נתוני 2005). רוב הייצור, כ-75% מהייצור העולמי, מתבצע בחבל קוויבק. כמויות קטנות יותר מיוצרות באונטריו, נובה סקושה וניו ברנזוויק. בארצות הברית מתבצע עיקר הייצור במדינת ורמונט (בהיקף של 410,000 גלונים לשנה). כמויות קטנות יותר מיוצרות במיין, ניו יורק, אוהיו וכמה מדינות אחרות.

איסוף הנוזל באמצעות מערכת צינורות

העצים שבלשד שלהם נעשה שימוש בתהליך הייצור הם לרוב מייפל סוכר (Acer saccharum) ומייפל שחור (Acer nigrum), בשל תכולת הסוכר הגבוהה שלהם. באופן מסורתי נרדה סירופ מייפל על ידי ביצוע חתך בעץ מייפל וניקוז הנוזל לדלי. כיום מקובל לבצע את האיסוף באמצעות צינורות פלסטיק, הגם שיש המשתמשים עדיין בשיטות המסורתיות. לא מתבצע חתך בעץ שגילו פחות מ-40 שנה וקוטרו קטן מ-25 סנטימטרים. עומקו של החתך הוא בערך 25-38 מילימטרים.

הייצור מתרכז בחודשים פברואר, מרץ, ואפריל, בהתאם לתנאי מזג האוויר. לילות מקפיאים וימים חמימים נחוצים לעידוד זרימת נוזל השיפה. מעבר מטמפרטורה גבוהה מנקודת הקפאון לטמפרטורה נמוכה מנקודה זו גורם לספיגת מים מן האדמה, ומעבר טמפרטורה הפוך גורם להתפתחות לחץ פנימי, אשר בסיוע כוח המשיכה מוביל לזרימת הנוזל דרך החתכים בגזע העץ ובענפיו. צינורות המוחדרים לעץ משמשים לאיסוף הנוזל והובלתו לדליים או למערכת צינורות חיצונית. שימוש במערכת צינורות מודרנית תוך יצירה מלאכותית של ריק מגביר את התפוקה. בכל שנה נקדח חור בנקודה אחרת על מנת לאפשר החלמה של גזע העץ.

בשיטה המסורתית הועבר הנוזל שנאסף בדלי למקום עיבודו, הקרוי "בית סוכר" (או "בקתת סוכר"). כיום ההעברה ל"בית הסוכר" מתבצעת באמצעות צינורות. בבית הסוכר מוזרם הלשד באיטיות למשטח אידוי שבו הוא מורתח עד הפיכתו לסירופ. התהליך איטי בשל כמות המים שיש לאדות לשם יצירת הסירופ. לצורך ייצור ליטר אחד של סירופ דרושים 40 ליטרים של לשד (במילים אחרות, יש לאדות 39 ליטרים של מים). עץ מייפל בוגר מניב כ-40 ליטרים של לשד בעונה.