סכנה מבפנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סכנה מבפנים
Inside
מבוסס על À l'intérieur
בבימוי ז'וליאן מורי ואלכסנדר בוסטיו
בימוי מיגל אנחל ויואס
הופק בידי אדריאן גורה
נוריה ולס
תסריט ז'אומה בלאגרו
עריכה לואיס דה לה מדריד
שחקנים ראשיים רייצ'ל ניקולס
לורה הרינג
מוזיקה ויקטור רֶיֶס
צילום חוסו אינצ'אוסטגי
מדינה ספרדארצות הברית
חברת הפקה סרטי נוסטרומוס
חברה מפיצה ורטיקל אנטרטיינמנט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 באוקטובר 2016 (סיטג'ס)
28 ביולי 2017 (ספרד)
12 בינואר 2018 (ארצות הברית)
משך הקרנה 100 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה אימהמתחמסתוריןפלישה לבית
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סכנה מבפניםאנגלית: Inside) הוא סרט אימה ופלישה לבית ספרדי-אמריקאי משנת 2016. ביים מיגל אנחל ויוואס לפי תסריט שכתבו ז'אומה בלאגרו ומאנו דיאס.[1] את הדמויות הראשיות מגלמות רייצ'ל ניקולס ולורה הרינג. בתפקידי משנה עיקריים משחקים קרייג סטיבנסון וסטאני קופט.[1]

זהו רימייק לסרט הגור הצרפתי "À l'intérieur" (אנ') משנת 2007, שביימו ז'וליאן מורי ואלכסנדר בוסטיו. (אנ')

הסרט יצא לאקרנים ב-28 ביולי 2017 בספרד בהפצת ורטיקל אנטרטיינמנט[1] וקיבל ביקורות שליליות בדרך כלל, בעיקר לאור ההשוואה לסרט המקור הצרפתי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הסרט, ניתן לראות את שרה קלארק ההריונית (רייצ'ל ניקולס) ואת בעלה נוסעים במכונית שלהם. באמצע הנסיעה, בועט התינוק של שרה בבטנה והשניים מתרגשים ולא שמים לב כי ניצבת מכונית לפניהם. עקב כך מתרחשת תאונת דרכים בה נהרג בעלה של שרה ואילו שמיעתה של שרה נפגעת. לאחר זמן מה, שרה חיה בדירה קטנה בשכונה שקטה. באחד הלילות דופקת בדלתה אישה (לורה הרינג) המבקשת ממנה לפתוח את הדלת במטרה לתת לה להתקשר למוסכניק. שרה מפחדת לפתוח לה את הדלת והיא מבקשת מהגברת לעבור לדירה ממול. האישה מתחילה להתרגז ולדפוק בחוזקה על הדלת ושרה מדליקה את מנורת הכניסה ומופתעת לגלות כי זו אינה פועלת. באותה הסצנה אומרת שרה לאישה כי היא לא רוצה להעיר את בעלה, אך האישה אומרת לה שבעלה מת בתאונת דרכים ושהיא משקרת לה.

מיד לאחר מכן, מתקשרת שרה למשטרה שמבטיחה לסייר בסמוך לביתה. כמה שעות לאחר מכן, הולכת שרה לישון תוך שהיא מנתקת מאוזניה את מכשיר השמיעה שלה. האישה מצליחה לחדור הביתה וכשהיא רואה את שרה היא שמה בפיה סם הרדמה, תוך שהיא אומרת לה שהיא תפתח את בטנה ותיקח ממנה את התינוק שלה. לאחר זמן מה, שרה מצליחה לקום ולהיאבק באישה. בין השתיים פורץ מאבק שבסופו מסתגרת שרה בחדר השירותים שבביתה. האישה צועקת לשרה כי היא הזריקה לה פרוסטגלנדין ושהיא אמורה ללדת בכל רגע. שרה המבוהלת, צועקת מחלון ביתה לעזרה מהשכן שלה וזה לא מבין את מצוקתה ומנופף לה לשלום, תוך שהאישה מגיעה מאחוריו ורוצחת אותו.

באמצע הסרט, משקרת האישה כי היא אמה של שרה, בעוד אמה האמיתית נרצחה בטעות על ידי שרה וזאת בעקבות כך שחשבה שזוהי האישה המאיימת להרוג אותה. בסוף הסרט, מגלה שרה מי האישה תוך שהשתיים נאבקות אחת בשנייה. האישה מספרת לשרה כי באותה התאונה שעשתה, מת התינוק שלה והיא דורשת את תינוקה של שרה כפיצוי. שרה מבקשת את סליחתה של האישה, אך זו בכל זאת נאבקת בה עד שהיא טובעת בבריכת הבית הסמוך. לבסוף, שרה חוזרת הביתה כשהיא חבולה ופצועה וממשיכה בחייה.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית דמות
רייצ'ל ניקולס שרה קלארק
לורה הרינג האישה
בן טמפל אייזיק השכן
ג'יליאן אפטר אמא של שרה
אנדריאה טיבדאר השוטרת אליס דונובן
סטאני קופט השוטר הוגו גרסיה
קרייג סטיבנסון השוטר מייק מקולגן
מארטן סוואן מתיו פילדס
ריצ'רד פליקס השוטר ריק שטיין
סטיב הווארד הגינקולוג

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במאי 2016 נמסר שרייצ'ל ניקולס הצטרפה ללורה הרינג בצוות השחקנים, כדמויות הראשיות ברימייק לסרט הצרפתי.[2]

הסרט הופק על ידי החברה הספרדית Nostromo Pictures והחברה האמריקאית Inside Productions.[3]

הפצה והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה של "סכנה מבפנים" התקיימה בפסטיבל הקולנוע בסיטג'ס שבספרד ב-7 באוקטובר 2016, והסרט יצא לבתי הקולנוע שם ב-28 ביולי 2017. בארצות הברית יצא הסרט רק ב-12 בינואר 2018 בהפצה מצומצמת לבתי הקולנוע ולצפייה ביתית. בישראל הסרט ראה אור ב-17 באוגוסט 2017. ההכנסות בעולם הסתכמו ב-794,979 דולר.[4][5]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאגר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes קיבל הסרט 29% ביקורות חיוביות בשקלול 17 ביקורות, ואילו מקרב קהל הצופים קיבל הסרט ציון 23% על בסיס 87 ביקורות.[6] באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 36 על בסיס שש ביקורות שהוגדרו "שליליות בדרך כלל".[7]

פרנק שק כתב ב"הוליווד ריפורטר" שהעלילה מאולצת עד גיחוך, ועושה עוול לסרט המקור הצרפתי. כמו כן, שתי הדמויות הראשיות לא משכנעות, כל הדמויות לא מפגינות אינטליגנציה, ובסיכום, לדעת שק, הסרט רוקן את העלילה ממתח, ואין לו זכות קיום.[3] באופן דומה, בראיין טאלריקו הביע את דעתו שהסרט לא מצדיק את קיומו, נכשל בניסיונו להפחיד וכלל "לא יודע איזה סיפור הוא מספר", כאשר ניקולס והארינג תורמות לסרט יותר ממה שהוא ראוי לו. לגבי ויוואס, טאלריקו מציין שנראה שהבמאי ניסה להשתמש במוטיבים בסגנון אלפרד היצ'קוק, אך איננו מחויב להם עד הסוף, והשינוי שעשה ויוואס בסוף הסרט, יחסית לסרט המקור, רק מעורר תמיהה אצל הצופה.[8] א.א. דאוד טען שלמרות שהסרט מבוים בכישרון ובאינליגנציה מסוימת, הוא תהה מה הטעם בגרסה מתונה לסרט שכל הצדקת קיומו היא הקיצוניות שבו.[9] בישראל, אורון שמיר כתב שלאור חוויית הסרט המקורי, לא בטוח שיש סיבה לחוות את החוויה הנוכחית.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Inside, נבדק ב-2019-04-08
  2. ^ Hamman, cody (May 4, 2016). Laura Harring Joins Rachel Nichols In the Remake of Inside. Arrow in the Head. retrieved April 15, 2019.
  3. ^ 1 2 Scheck, Frank (January 11, 2018). 'Inside': Film Review. Hollywood reporter. retrieved April 15, 2019.
  4. ^ Sakkana mi'bifnim 2016 Release Info. IMDb. retrieved April 15, 2019.
  5. ^ Inside (2017). The Numbers. Retrieved April 15, 2019.
  6. ^ INSIDE. Rotten Tomatoes. Retrieved April 25, 2019.
  7. ^ Inside 2018. Metacritic. Retrieved April 15, 2019
  8. ^ Tallerico, Brian (January 12, 2018). INSIDE. RogerEbert.com. Retrieved April 15, 2019.
  9. ^ Dowd, A.A. (January 12, 2018). The Inside remake is a cut below its insanely violent inspiration. AV Club. Retrieved April 15, 2019.
  10. ^ אורון שמיר, ‏סרטים חדשים: ״אנטנה״, ״פרנץ״, ״תוצרת אמריקה״, ״קדחת הצבעונים״, ״אוברדרייב״, ״סכנה מבפנים״, באתר "סריטה", 23 באוגוסט 2017