סלין (מותג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלין
Celine
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1945–הווה (כ־79 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם LVMH עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה wholesale trade, אופנה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.celine.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סֶלין (צרפתית: Celine, בעבר באיות הצרפתי Céline) הוא מותג צרפתי של מוצרי מותרות של ביגוד ועור, שנמצא בבעלות קבוצת LVMH מאז 1996. המותג נוצר בשנת 1945 על ידי סלין ויפיאנה (Vipiana). מטה החברה שוכן בפריז, מלון Colbert de Torcy, שהוא אתר מורשת צרפתי.[1] מנכ"לית החברה מאז 2017 היא סברין מרל.[2]

בינואר 2018, הודיעה קבוצת LVMH שהדי סלימן מונה למנהל האמנותי, היצירתי, והתדמיתי של המותג סלין.[3]

יצירת המותג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945, יצרו סלין ויפיאנה (1915–1997)[4] ובעלה, רישאר, מותג מותרות בשם Céline, תחתיו מכרו נעלי ילדים עשויות לפי מידת הלקוח,[5] ופתחו בוטיק ראשון בפריז.[6] את המותג היה קל לזהות הודות ללוגו שלו, שאותו יצר רמון פנה, ובו פיל אדום.[7]

מיצוב חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הקודם של סלין

בשנת 1960 הוחלט לשנות את מיצוב המותג ולהתמקד באופנה מוכנה ללבישה (להבדיל מעשויה לפי מידת הלקוח) לנשים, בסגנון ספורטיבי.[8] משם ואילך כלל המותג מגוון מוצרי עור כגון תיקים, נעליים, כפפות, ובגדים.[9] סלין ויפיאנה המשיכה לכהן כמעצבת הראשית בין השנים 1945–1997.[10]

בשנת 1964 החל המותג לשווק בושם חדש בשם "Vent fou"[11] (בצרפתית: רוח משוגעת), וקולקציית אביזרים חדשה בשם "American Sulky", ושניהם זכו להצלחה. מעילי גשם הפכו למוצר העיקרי של המותג.[12] בעקבות הביקוש הרב למוצרי עור, פתחה החברה מפעל למוצרי עור בפירנצה.[13]

בשנת 1973 עוצב לוגו חדש ובו רמז לשער הניצחון.[12] באותה תקופה החלה החברה להתרחב עם פתיחת בוטיקים במונטה קרלו, ז'נבה, הונג קונג, לוזאן, טורונטו ובוורלי הילס.[14]

באותה שנה ייסד רישאר ויפיאנה את פרס סלין־פסטר, אשר מחולק מדי שנה למדענים ולצוותים על הישגים משמעותיים בשדה הבריאות. הפרס מחולק על ידי בית החולים האמריקאי בפריז, שלו תרם ויפיאנה גם כסף להקמת מחלקה.[11]

מכירה ל־LVMH[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 החליט ברנאר ארנו לקנות נתח ממניות סלין.[15] בשנת 1996, נקנה השאר, והמותג השתלב בקבוצת LVMH עבור 2.7 מיליארד פרנק צרפתי (540 מיליון דולר בשעתו).[16]

המעצבים של סלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישת סלין ויפיאנה ב־1987, מינה ברנאר ארנו את פגי הוין קין לתפקיד המנהלת האמנותית של המותג.[17] היא ביצעה מודרניזציה של המותג ויזמה קולקציות עונתיות לאביזרים. מעצב האופנה האמריקאי מייקל קורס נבחר כמעצב בגדי הנשים וכמנהל היצירתי של סלין בשנת 1997.[18] ב־2004 עזב את החברה כדי למקד את הקריירה שלו במותג שלו עצמו.

בשנת 2005 מונה המעצב האיטלקי רוברטו מניקטי כמנהל היצירתי.

שנה לאחר מכן מונתה המעצבת הקרואטית איוונה אומזיץ' לתפקיד ניהול הסטודיו לעיצוב בסלין. אומזיץ' עבדה בעבר עם סלין כיועצת, וכן עבדה בעבר עם רומיאו ג'ילי, פראדה, ג'יל סנדר ומיו מיו. אומזיץ' עיצבה עבור סלין עד 2008, אך החוזה עמה לא חודש, עקב ביצועים מאכזבים.[19]

בספטמבר 2008 מינה ברנאר ארנו, נשיא LVMH, את פיבי פילו לתפקיד המנהלת היצירתית של סלין.[20] פילו הציגה את קולקציית הבגדים הראשונה שלה לאביב־קיץ 2010 בשבוע האופנה בפריז.[21] ב־2009 הגדיר המגזין ווג את הסגנון שלה כ"טרנד המינימלי הקולי".[22]

בשנת 2010, זכתה פילו בפרס מעצב השנה ממועצת האופנה הבריטית. בשנת 2011, זכתה בתואר המעצב הבינלאומי של השנה מידי מועצת מעצבי האופנה של אמריקה.[23] שני הפרסים הוענקו על עבודתה בסלין.

בדצמבר 2017 הודיעה פילו על עזיבתה את סלין לאחר שסיימה את קולקציית סתיו 2018, שהוצגה במארס 2018.[24]

בינואר 2018, הודיעה LVMH על מינויו של הדי סלימן לתפקיד מנהל אמנותי, יצירתי, ותדמיתי של סלין. הוא מנהל את כל הקולקציות של סלין, והרחיב את היצע המותג כשהוסיף לו אופנת גברים ובשמים נוספים.[25] בספטמבר 2018 הציג סלימן לוגו מעודכן לסלין בחשבון האינסטגרם של המותג.[26] [27] סלימן עיצב חנויות דגל בפריז, טוקיו, שנגחאי, לוס אנג'לס, מדריד, מילאנו ולונדון.[28] סלימן החליף את הסגנון המסורתי של המותג בסגנון האישי שלו, שתואר בוושינגטון פוסט כ"מונע על ידי תרבות הנוער, אינדי רוק והתבגרות זועפת".[29]

דקוטה ג'ונסון הייתה הידוענית הראשונה שלבשה בגד מהקולקצייה הראשונה שעיצב סלימן בסלין על השטיח האדום, בבכורת הסרט סוספיריה בלוס אנג'לס.[30]

קמעונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלות החברה כ־178 חנויות ברחבי העולם, ומוצריו מופצים גם באמצעות רשת הכוללת חנויות כלבו כמו בארניז (ניו יורק), ברגדורף גודמן (ניו יורק), הרודס (לונדון) וגלרי לפאייט (פריז).[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert Murphy, The House That Céline Built March 25, 2015
  2. ^ "Céline Finds Next CEO; Plots Online Sales".
  3. ^ "Hedi Slimane named Artistic, Creative and Image Director of Céline". lvmh.com. 21 בינואר 2018. נבדק ב-21 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2017-12-27. נבדק ב-2016-03-09. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Celine New York Magazine
  6. ^ Celine & Ivana Viplana, Omazic
  7. ^ Céline - Voguepedia, web.archive.org, ‏2014-07-19
  8. ^ Europa Exclusive, web.archive.org, ‏2014-08-11
  9. ^ thinkfashion.com Celine Designer Profile
  10. ^ Céline New York Magazine
  11. ^ 1 2 Vogue France, Céline
  12. ^ 1 2 "Celine & Ivana Viplana, Omazic - Fashion Designer | Designers | The FMD". The FMD - FashionModelDirectory.com. נבדק ב-2020-10-09.
  13. ^ Céline
  14. ^ "Céline". אורכב מ-המקור ב-2015-11-18. נבדק ב-2014-07-28.
  15. ^ "Céline". אורכב מ-המקור ב-2014-07-19. נבדק ב-2014-07-08.
  16. ^ "INTERNATIONAL BRIEFS;Moet Hennessy to Buy Celine Fashion House (Published 1996)". The New York Times. 1996-03-22. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-09.
  17. ^ Houpert, Vanessa. "Celine, l'histoire mode de la marque". elle.fr.
  18. ^ Michael Kors, web.archive.org, ‏2008-06-07
  19. ^ Ramirez, Elva (2008-10-02). "Celine's Ivana Omazic Takes Final Bow". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2020-10-09.
  20. ^ Socha, Miles (2008-09-04). "Celine Taps Phoebe Philo". WWD (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-10-09.
  21. ^ "Pre-Owned Céline - Vintage Céline - Farfetch". www.farfetch.com. נבדק ב-2020-10-09.
  22. ^ "Featured designer: Celine". www.dailytelegraph.com.au (באנגלית). 2013-10-18. נבדק ב-2020-10-09.
  23. ^ "The mastermind behind the transformation of Céline" (באנגלית אמריקאית). 2012-11-01. נבדק ב-2020-10-09.
  24. ^ "Phoebe Philo to Leave Céline". WWD. 22 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Hedi Slimane Named Artistic, Creative and Image Director of Céline". BusinessWire. 21 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Pithers, Ellie. "Céline Unveils A New Logo". נבדק ב-2018-10-06.
  27. ^ "Fashion's branding crisis". Fast Company (באנגלית אמריקאית). 2018-09-06. נבדק ב-2018-10-06.
  28. ^ Hedi Slimane’s store designs ramp up retail at Celine Wallpaper*, AMY SERAFIN, 24 May 2019
  29. ^ A provocative designer has just blown up a 70-year-old brand. But to what end? The Washington Post, Robin Givhan, September 29, 2018
  30. ^ "Dakota Johnson Is The First To Wear Celine By Hedi Slimane On The Red Carpet". Vogue. נבדק ב-26 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סלין_(מותג)&oldid=37783082"