סנוקרסט
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | ישראל שטיינהרט ומשה פרנקנטל |
| תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
| חברת אם | תנובה |
| ענפי תעשייה | תעשיית המזון |
| מוצרים עיקריים | גלידה |
  | |
סנוקרסט (מאנגלית: Snowcrest) הייתה חברת לייצור גלידה שהוקמה בידי ישראל שטיינהרט ומשה פרנקנטל, יחד עם בנו צבי וחתנו יאיר וייל ופעלה בישראל בשנים 1968–1980. ישראל שטיינהרט בעצם המשיך את העסק שהקים עם משפחתו בלונדון ב-1949. החברה נרכשה על ידי "תנובה".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפעל הוקם בבני ברק בשנת 1968 ולאחר מכן עבר לאזור התעשייה קריית אריה שבפתח תקווה, לאחר שעיריית בני ברק סירבה לחדש לחברה את רישיון העסק[1].
בהחלטה אסטרטגית החליט פרנקנטל שלא להתמודד מול יצרניות הגלידות הגדולות ובחר בשיטת שיווק חדישה ובלעדית: מכוניות מנגנות ("אוטו גלידה"). מוצרי החברה לא נמכרו בחנויות אלא רק דרך 120 המכוניות שהפעילה החברה. כעבור זמן התחילו גם החברות המתחרות להשתמש בשיטת שיווק זו. עד לכניסתה של סנוקרסט לענף הגלידה יוצרה הגלידה בישראל על בסיס שומן צמחי בלבד. סנוקרסט רכשה את הידע שלה מחברה אנגלית והחלה בייצור גלידה על בסיס שמנת. סנוקרסט ייצרה שלגונים מפרי טבעי, שלגונים על בסיס שמנת (סדרת "בוס"), חטיפי גלידה וגלידה משפחתית קפואה אך רכה לאכילה (סדרת "נמס בפה") באריזות 1.5 ליטר ו-2 ליטר. לפני מכירתה ייצרה סנוקרסט כ-2,000 טונות גלידה בעונת הקיץ.
בשנת 1980 החליטה תנובה להיכנס לענף הגלידה מתוך מחשבה לנצל טוב יותר את עודפי החלב שברשותה. לאחר שהתברר שרכישת מפעל קיים כדאית יותר מהקמת מפעל חדש בתוך מחלבת רחובות, נרכשה חברת סנוקרסט במרץ אותה שנה עבור 3.7 מיליון דולרים[2]. לאחר הרכישה מוזגה סנוקרסט לתוך פעילות חברת "טנא נגה", שגם היא נרכשה בידי תנובה בשנת 1981. גלידות המותג סנוקרסט המשיכו להמכר עד אמצע שנות ה-90.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תנובה רכשה את מפעל הגלידות סנוקרסט ב-150 מיליון לירות, מעריב, 7 במרץ 1980
- פרטים, באתר מוזיאון תנובה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בג"ץ 517/72 - סנוקרסט (ישראל) בע"מ נ' ראש העיר בני-ברק,
- ^ מנכ"ל "תנובה" מצדיק רכישת "סנוקרסט", דבר, 12 במאי 1980
