תנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תנובה
Tnuva New Logo.svg
סוג: חברה פרטית
שנת הקמה: 1926
מייסדים: אנשי העליות השנייה והשלישית
אנשי מפתח: אריק שור (מנכ"ל)
ענפי תעשייה: חקלאות, מזון
מוצרים עיקריים: מוצרי חלב, מוצרי בשר, ביצים, מזונות קפואים
שווי שוק: 3.5 עד 5.5 מיליארד ש"ח (2005)‏[1]
הכנסות: 1.9 מיליארד דולר (2010)
רווח: 250 מיליון דולר (2010)[2]
עובדים: 6,630
דף הבית: אתר החברה

תנובה היא תאגיד המזון הגדול בישראל, שעיקר פעילותו בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם. ב-1988 הוכרז כמונופול בתחומים אלה. תנובה בולטת גם בתחום מוצרי הבשר, הביצים והמזון הקפוא. בתחילת דרכה הייתה תנובה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות איגוד קיבוצים ומושבים, אך מאז שנת 2008, שייכת תנובה לקבוצת משקיעים בריטית בראשות קרן אייפקס.

בשנת 2010 הסתכמו מכירות החברה ב-1.9 מיליארד דולר (כ-6.6 מיליארד ש"ח), והיא מעסיקה כ-6,630 עובדים.‏[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של תנובה בשנת 1926 בוועידת "המשביר", עת החליטו 13 משקים חקלאים עבריים בארץ ישראל (מושבים וקיבוצים) לרכז ולאגד את הטיפול בכל שלבי העיבוד, הייצור והשיווק של תוצרת חקלאית טריה ולהקים לצורך זה אגודה שיתופית. אליעזר יפה היה למנהלה הראשון של החברה, וניהל את החברה עד שנת 1937.

משאיות של תנובה במצעד אחד במאי בתל אביב, 1949

תנובה איגדה את כל היישובים החברים בהסתדרות שהתחילו לשווק את תוצרתם דרך תנובה. בנוסף, בוועידת תנובה של שנת 1931 בנהלל נקבע שתנובה תסכים לשווק תוצרת של יישובים שאינם חברים בהסתדרות על בסיס זכויות וחובות שוות לחברי תנובה, ובלבד שהם מקפידים על עבודה עברית ומאורגנת. בנוסף, באותה ועידה נתקבלו לתנובה כחברים, באופן יוצא מן הכלל, מספר יישובים שאינם חברי ההסתדרות, בהם כפר חסידים, כפר גדעון ובתי ספר חקלאיים. תנובה פעלה להרחיב עד כמה שניתן את המשקים המשווקים את תוצרתם דרכה ושיווקה תוצרת של משקים שלא היו חברים בה, בהם יבנאל, בית גן, המושבה כנרת, נהריה וקריית חיים. בשנת 1938 ביקשה הנהלת תנובה לקבוע שלאחר חמש שנות התקשרות יוכלו יישובים אלו להצטרף לתנובה ובלבד שהם מקפידים על עבודה עברית ומאורגנת‏[4].

בתחילה שיווקה תנובה רק חלב טרי, ומאוחר יותר גם מוצרי חלב. עם התבססותה בתחילת שנות ה-30 החלה לשווק גם תוצרת טרייה נוספת של המשק החקלאי: ביצים, עופות, ירקות ופירות.‏[5]

ב-1976 פתחה תנובה בראשון לציון את המרכול הראשון שלה, ובכך נכנסה לתחום הקמעונאי.

תנובה היא מונופול מוכרז בתחום החלב לשתייה ומוצרי החלב החל משנת 1988.

פרשת הסיליקון בחלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת הסיליקון בחלב

בספטמבר 1995 נחשף בתחקיר של רונאל פישר במוסף "סופשבוע" בעיתון מעריב, כי חברת "תנובה" נהגה להוסיף לחלב עמיד דל-שומן שייצרה, כימיקל בשם פולי דימתיל סילוקסאן (שנחרת בתודעה הקולקטיבית כ"סיליקון"), על פי מידע פנימי ובדיקות כימיות שבוצעו במעבדת 'ספקטרולאב' ברחובות. הכימיקל שימש כחומר מונע קיצוף, ואיפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב. חומר זה חשוד כחומר מסרטן והכנסתו למזון אסורה ברוב מדינות העולם, לרבות ישראל. תנובה הכחישה עובדות אלה ואף יצאה בקמפיין נרחב לשם כך, אך עם הצטברות העדויות, לרבות צילומי מצלמה נסתרת, נאלצה להודות כי אכן פעלה כך. היא הורשעה בבית משפט השלום ברחובות בהטעיה פלילית ונקנסה בסכום של 28 אלף שקל. בפסק דין שניתן בתובענה ייצוגית נגד תנובה, חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2008 את החברה לשלם 55 מיליון ש"ח לקבוצת התובעים‏‏[6]. בערעור לבית המשפט העליון הופחת התשלום ל-38.5 מיליון ש"ח.‏[7]

השינוי הארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פרשת הסיליקון בחלב ב-1995 עברה תנובה שינוי ארגוני מקיף, וחולקה לחטיבות נפרדות בעלות הנהלות עצמאיות, כגון: תשלובת החלב, חטיבת הבשר, חטיבת הביצים, וכדומה. ובכך הפכה לחברת אחזקות.

בשנת 2001 נפטרה תנובה מאחזקותיה בפירות וירקות, ורק הבעלות על חלק מהמבנים בחלק מהשווקים הסיטונאיים נשארה ברשותה. כמו כן הפסיקה תנובה את פעילותה בתחום הדגים הטריים, והקימה את חברת "דגי תנובה" באזור התעשייה הר טוב שליד בית שמש. מפעל זה מייצר דגים מעושנים ומעדני דגים.

הפיכת האגודה לחברה ומכירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהחברים באגודה השיתופית תנובה קיבלו החלטה עקרונית על הסכמה להפיכת האגודה לחברה בע"מ ולמוכרה למשקיעים פרטיים, זכתה ב-20 בנובמבר 2006 קרן אייפקס פרטנרס במכרז לרכישת תנובה בשווי של 1.025 מיליארד דולר. העסקה הייתה מחויבת באישור בעלי תעודות ההשתתפות בתנובה - 1,000 קיבוצים ומשקים חקלאיים. חלק מבעלי תעודות ההשתתפות התנגדו להליך המכירה והעלו לוועידה, שהתקיימה במרץ 2007, הצעה אלטרנטיבית. משיקולים כלכליים האלטרנטיבה זכתה למיעוט קולות, נדחתה ונסללה הדרך למימוש המשך העסקה עם אייפקס. בהמשך הדרך, התנגד משרד האוצר לעסקה עקב סירובם של 16 קיבוצים למסור את חלקם במניות (בעת שתהפוך האגודה לחברה) למדינה בהתאם למתווה הסדר הקיבוצים. על אף המשברים הרבים, הגיעה העסקה לידי ביצוע והושלמה ב-7 בינואר 2008.‏‏[8] לאחר מכירת גרעין השליטה בחברה, מצב האחזקות באגודה (נכון ל-18 בינואר 2008) הוא: קרן אייפקס - 56.05%, מבטח שמיר - 20.67% ותאגיד אחזקות המאגד את אחזקות הקיבוצים שלא מכרו את כל תעודות ההשתתפות - 23.3%. העסקה מאפשרת לבעלי השליטה להפוך את האגודה לחברה בע"מ בכל עת שיחפצו בכך.

בתחילת חודש מרץ 2009 התפטרו מנכ"ל החברה ליעד כהן וסמנכ"ל הכספים אלי סנדרוביץ'.‏[9]

במהלך שלוש שנים מקניית גרעין השליטה הרוויחה קרן אייפקס יותר ממיליארד דולר רק באמצעות דיבידנדים שמשכה ועליית ערך המניות שבבעלותה. לפי ההערכות, 79% ממחזור ההכנסות של תנובה ב-2010 נבע מפעילותה בשוק החלב, ואילו פעילותה בשוק הנדל"ן תרמה הכנסות של 300 מיליון דולר, כלומר 16% מההכנסות [10]. בפברואר 2012 חילקה תנובה דיבידנד בסך 280 מיליון ש"ח וביולי 2012 חילקה שוב דיבידנד בסכום של 280 מיליון ש"ח לבעלי מניותיה. ברבעון הראשון של 2012 הרוויחה תנובה 114 מיליון ש"ח מתוך מחזור של 1.87 מיליארד ש"ח לעומת רווח של 89 מיליון ש"ח ומחזור של 1.85 מיליארד ש"ח ברבעון המקביל הקודם‏[11].

מחאות צרכנים, עובדים והתפטרות בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחאת הקוטג'

בחודש יוני 2011 פתח יצחק (איציק) אלרוב דף מחאה בפייסבוק וקרא לחרם על גבינת הקוטג', מוצר בולט וסמלי של תנובה, בשל עלייה מהירה במחירו, מאז הוסר מעליו הפיקוח הממשלתי. לדף הצטרפו מעל 100,000 גולשים, והמחאה, שזכתה לכינוי "מחאת הקוטג'", גרמה להד תקשורתי ולבסוף להכרזת תנובה על הורדת מחיר המוצר. בהמשך, במהלך המחאה החברתית ביולי ובאוגוסט 2011, נתפסה תנובה כאחד הגורמים המזוהים ביותר, בתחום המזון, עם העלאה מופרזת במחירים.[12] ב-6 בספטמבר 2011 הודיעה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב על חרם נגד כלל מוצריה של תנובה‏[13] עוד קודם לכן הופיעו פרסומים בתקשורת על ירידה במכירות החברה‏[14] בשיעור של כ-12%,‏[15] על אף מבצעים שונים עליהם הכריזה תנובה.‏[16]

ב-2 באוקטובר 2011, בעקבות המחאה הציבורית וחקירת רשות ההגבלים העסקיים חשדות להסתרת מידע על ידי תנובה, ובעיקר את דו"ח מקינזי אשר בהסתמך עליו העלתה תנובה את מחירי הגבינה הצהובה, הגבינה הלבנה והקוטג', כי הביקוש להם נמצא קשיח ועליית מחירם לא פגעה בביקוש ובמכירות, התפטרה זהבית כהן מתפקידיה כיושבת ראש הדירקטוריון של תנובה ושל פסגות, אך המשיכה לכהן כדירקטורית בחברה.‏[17]

בחודש מרץ 2012 פתחו עובדי תנובה במחאה על תנאי העסקתם. המחאה החלה בשיבוש קווי החלוקה של גבינת הקוטג', ובהמשך התרחבה לשיבוש החלוקה של מוצרים נוספים.

ביולי 2012, ניהלה רשות ההגבלים העסקיים חקירה נוספת, של חשדות להתערבות תנובה בפלנוגרמה (סידור המדף) ברשת מגה, במסגרת הסכמים בין החברות, תוך השפעה ישירה על שטחי המדף והנראות של המתחרים של תנובה, בתמורה לתשלומים שהעבירה תנובה לרשת מגה. אם החשדות יתבררו כנכונים, אין בעובדות אלה כדי להוות עבירה של רשת מגה אלא של הספק בלבד - תנובה. ארבעה בכירים בתנובה נחקרו תחת אזהרה מספר ימים ברציפות, ובהם: מנכ"ל קבוצת תנובה - אריק שור, מנכ"ל תשלובת החלב - אייל מאליס, ומנהל חטיבת המזון - ארז וולף‏[18].

התעללות בבעלי-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר 2012 גילה תחקיר של כלבוטק [19] כי במשחטת "אדום אדום" של תנובה מתרחשים אירועי התעללות קשים ביותר בבעלי חיים, ומונהגת מדיניות של התעללות קשה ושיטתית אותה עוברים העגלים (ובעלי חיים נוספים) בידי עובדי תנובה.‏[20]

מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלבת תנובה בכניסה לקיבוץ תל יוסף, אוקטובר 2007
מחסני תנובה בקריית אריה בפתח תקווה

תשלובת החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי החלב מיוצרים בכמה מחלבות:

תנובה משווקת את תוצרתן של כ-600 רפתות בקר ושל כ-60 דירי עזים וכבשים.

תשלובת החלב משווקת כ-70% מתוצרת החלב ומוצריו בישראל והיקפי פעילותה העסקית, כ-4 מיליארד ש"ח בשנה, מהווים כמחצית ממחזור הקונצרן כולו.[21]

חטיבת הביצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הביצים הוקמה ב-1997. תנובה היא ספקית הביצים הגדולה ביותר בישראל ובשנת 2010 החזיקה בנתח כספי של כ-51% מהשוק המבורקד, מכירות של כ-311 מיליון ש"ח בשנה.‏[22] ב-2009 ביקשה תנובה למכור את עסקי הביצים שלה, בשל רווחיות נמוכה, אך מנכ"ל החברה אריק שור החליט להפוך את ההחלטה, אך לנסות ולהפוך פעילות זו ליותר רווחית עבור החברה. במסגרת זו החליט שור לבטל את ההנחות שנתנה תנובה לרשתות השיווק על ביצים מפוקחות. בעקבות החלטה זו הפסיקה בסוף חודש ינואר 2011 רשת הריבוע הכחול, הרשת השנייה בגודלה בארץ, את רכישת הביצים מתנובה.‏[23]

חטיבת הבשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הבשר והדגים מנוהל על ידי חטיבת הבשר של תנובה, שהוקמה ב-1994. התחום כולל את החברות: חברת "דגי תנובה", חברת "טיב" שבטירת צבי העוסקת בייצור מוצרי בשר ונקניקים; בית המטבחיים "אדום אדום" שבבית שאן; משחטת העופות "עוף הנגב"; משחטת תרנגולי הודו "מעוף"; "עוף הגליל"; מפעל לייצור מוצרי עוף והודו "תנובה גליל".

אחזקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף מחזיקה תנובה בחברות הבאות: חברת "אוליביה" לייצור רטבים, חברת "מעדנות" לייצור מאפים ופיצות קפואות, חברת "סנפרוסט" שבמגדל העמק, חברת "ענבי ציון" שבאשקלון המייצרת ריבות, מחיות פירות וקונפיטורות; חברת "ששון ושות'" המשווקת פירות יבשים, מפעל לקליית פיצוחים "קליית יוסי", חברת "תנובות שדה ומטע" - מפעל למיון קטניות וקילוף בוטנים ושקדים, חברה לייצור משקאות סויה "סוי מג'יק"; ו"העמק" - מפעל מי גבינה היחיד מסוגו בארץ ומהיחידים בעולם, לניצול המים הנותרים לאחר ייצור הגבינה.

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מגוון המוצרים של תנובה כשר, וחלק מהמוצרים "כשרים למהדרין".

צוות הכשרות של תנובה מנוהל ומונחה על ידי רב תנובה, הרב זאב וייטמן, המתווה את מדיניות עבודת הצוות ואת הכללים ההלכתיים שעל פיהם המערכת עובדת, ואחראי לבניית אמינות תנובה בכל תחומי הכשרות. הרב וייטמן נכנס לתפקידו כרב תנובה בשנת תשנ"ד (1994). קדם לו הרב יחזקאל דאום מרמת מגשימים.

בנוסף מפעילה החברה קווי מוצרים מיוחדים בעלי כשרויות למהדרין של הבד"ץ של העדה החרדית, בד"ץ חוג חתם סופר, בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז וכן של "ועדת מהדרין תנובה" בראשות הרב מרדכי גרוס - ועדה הכוללת בנוסף ליו"ר שורה של רבנים ומומחים ממגוון העדות והחוגים שבציבור הדתי והחרדי, והיא האחראית על הנחיות הכשרות של תשלובת החלב בתנובה.

מנכ"לי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תני גולדשטייןרייכמן: הערכת השווי של תנובה - 3.5-5.5 מיליארד ש"ח, באתר ynet‏, 24.06.05
  2. ^ יורם גביזון, הרווח של איפקס מתנובה: מיליארד דולר בשלוש שנים, באתר TheMarker‏, 27.04.2011
  3. ^ מכירות 20 חברות המזון והמשקאות הגדולות כ-35 מיליארד שקל, מעסיקות כ-43,000 עובדים, אכול ושאטו, 26/4/2009
  4. ^ ז. איסרזון, זכויות המשקים שאינם חברים בתנובה, דבר, 11 בפברואר 1938
  5. ^ 10 אלפים נפש מתפרנסים ממכירת תוצרתם על ידי "תנובה", דבר, 13 באוגוסט 1934, המשך
  6. ^ פסק דין חלקי בעניין החבות והסעד בתובענה הייצוגית באתר nrg
  7. ^ הילה רז, פרשת הסיליקון: הפיצויים שתנובה תשלם הופחתו ב-20 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2011
  8. ^ עמירם כהן, הושלמה העסקה המורכבת ביותר בתולדות המשק: תנובה נמכרה לקרן אייפקס שמיר ולתאגיד האחזקות של הקיבוצים, באתר TheMarker‏, 7.1.2008
  9. ^ גלי ברגר, תנובה: גם סמנכ"ל הכספים מתפטר, באתר ynet‏, 4 במרץ 2009
  10. ^ יורם גביזון, הרווח של איפקס מתנובה: מיליארד דולר בשלוש שנים, באתר TheMarker‏, 27.04.2011
  11. ^ יורם גביזון, תנובה חילקה הבוקר דיווידנד של 280 מיליון שקל, דה מרקר, 30 ביולי 2012
  12. ^ שוקי שדה, תנובה: מ"מותג ישראלי" ל"אויב הציבור", וואלה! (TheMarker), 16 באוקטובר 2011.
  13. ^ הפור נפל: הסטודנטים יחרימו את תנובה מיום ב' ועד החגים.
  14. ^ עוד לפני כניסת החרם לתוקף: ירידה במכירות תנובה בחלק מהרשתות, באתר TheMarker
  15. ^ שום מבצע לא עוזר: ירידות של עד 12% במכירות מוצרי תנובה בעקבות חרם הצרכנים, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2011
  16. ^ עקב החרם: תנובה מרחיבה המבצעים, באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2011
  17. ^ עדי בן ישראל, ‏זהבית כהן התפטרה מראשות הדירקטוריונים של תנובה ופסגות: שלמה רודב מונה ליו"ר תנובה, באתר גלובס
  18. ^ אילנית חיות, רשת מגה עומדת במרכז החקירה נגד תנובה, גלובס, 31 ביולי 2012
  19. ^ http://www.youtube.com/watch?v=Yp4KQOkUaGM | תחקיר סמוי של כלבוטק
  20. ^ "תנובה הפרה חוק. דרישה לסגור המשחטה"
  21. ^ על פי אתר החברה
  22. ^ רבוע כחול מוציאה את ביצי תנובה מהרשת, באתר גלובס, 20.1.2010
  23. ^ תנובה תשקיע 100 מיליון שקל בשוק הביצים, באתר גלובס, 16.2.2011