סנטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סנטוס
Santos
Brasao Santos SaoPaulo Brasil.svg
סמל העיר
Bandeira Santos SaoPaulo Brasil.svg
דגל העיר
Panoramica Santos.jpg
מבט פנורמי על העיר סנטוס בשנת 2009
מדינה / טריטוריה Flag of Brazil.svg ברזיל
מדינה Bandeira do estado de São Paulo.svg סאו פאולו
שטח 280.30 קמ"ר
גובה 2 מטרים
תאריך ייסוד 1546
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

418,375‏  (נכון ל-2006)
1,476,820‏  (נכון ל-2006)
1,494 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 23°58′00″S 46°20′00″W / 23.9666666666667°S 46.3333333333333°W / -23.9666666666667; -46.3333333333333קואורדינטות: 23°58′00″S 46°20′00″W / 23.9666666666667°S 46.3333333333333°W / -23.9666666666667; -46.3333333333333
אזור זמן UTC -3
http://www.santos.sp.gov.br
חוף סנטוס
העיר סנטוס, ציור מאת הצייר הברזילאי בנדיטו קליסטו (1910)
מוזיאון הקפה של סנטוס ששימש בעבר כבורסה לקפה. דגל מדינת סאו פאולו מתנוסס בחזית המבנה

סנטוס היא עיר במדינת סאו פאולו, שבברזיל. העיר הוקמה ב-1546 על ידי האציל וחוקר הארצות הפורטוגזי בראז קובאז (Brás Cubas). העיר יושבת בחלקה על האי סאו ויסנטה, שעליו יושבת גם העיר סאו ויסנטה, ובחלקה על היבשת. סנטוס היא העיר הראשית באזור חוף סאו פאולו. ב-2006 אוכלוסיית העיר מנתה כ-400,000 תושבים (ובאזור המטרופוליני כ-1,500,000 תושבים). הודות לקרבתה למטרופולין סאו פאולו, סנטוס היא נמל הים הגדול ביותר בדרום אמריקה, והיא העבירה יותר מ-72 מיליון טונות ב-2006; מרכז תיירותי משמעותי; יש בה מתחמי תעשייה ומשלוח גדולים, שמטפלים בחלק ניכר מיצוא הקפה העולמי, ומוצרי יצוא ברזילאים אחרים כמו פלדה, שמן, מכוניות, תפוזים בננות וכותנה. בעיר קיים מוזיאון הקפה, בו היו בעבר נקבעים מחירי הקפה, ואנדרטה לכדורגל, המוקדשת לשחקנים הגדולים של העיר ובהם פלה. הפארק שלאורך חוף הים בסנטוס הוא הפארק החופי הארוך ביותר בספר השיאים של גינס, ואורכו 5,335 מ'.

ייצוא הקפה מנמל סנטוס תרם רבות לחידוש פני העיר. נוף העיר משולב בתעלות מים, שהן בנות יותר ממאה שנה. סנטוס נמצאת במרחק 79 ק"מ מהמטרופולין סאו פאולו, בירת מדינת סאן פאולו, והעיר הגדולה בברזיל ובדרום אמריקה, הנמצאת ברמה בפנים היבשת.

באוקטובר 2006 נתגלו למול חופי סנטוס מרבצי נפט גולמי קל ‏‏‏[1], הסוג המבוקש ביותר בשוק הנפט.

סנטוס שעל האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח האי סאן ויסנטה מתחלק בין חלק מהעיר סנטוס לעיר סאו ויסנטה. האי שטוח מאוד - גבהים ברובו אינם עולים על 20 מטר מפני הים, חוץ מגבעות בודדות שמגיעות עד גובה 200 מטר. בחלק השטוח של האי כבר אין כמעט צמחיה, בגלל השפעת העיור על הקרקע. בצפון האי, ברבעים אלמואה, שיקו דה פאולה וסבו, עדיין ניתן למצוא מערכות צמחייה ימית. לפני העיור המאסיבי ניתן היה למצוא צמחיה על האי. על הגבעות ניתן למצוא את החורש האטלנטי הטבעי, חוץ מהבננות. בימת הגעגוע ניתן למצוא אליגטור מסוג ז'קארה (Jacaré). הכריתה המוגברת של עצים באזור גורמת לאי יציבות הקרקע, במיוחד בעונת הגשם מינואר עד במרץ. רוב הנחלים באי נוקזו לתעלות כשהמהנדס סאטורנינו דה בריטו הקים את פרויקט התעלות של העיר. נחל שנותר בצפון האי, נחל סאו ז'ורז'י, סובל מבעיות זיהום, בחלקן עקב קיום פאבלות על גדותיו.

סנטוס שעל היבשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק זה משתרע על שטח של 231.6 קמ"ר, ומהווה את רוב שטח העיר. כ-70% משטח זה מצוין כשמורת טבע, המשמרת בחלקה את החורש האטלנטי הטבעי. בחלקים השטוחים של החלק היבשתי אפשר למצוא מערכות צמחייה ימית לאורך תעלת ברטיוגה, והנחלים דיאנה, סאנדי, אירירי וקילומבו. בעמקי הנחילם לרוב נמצאות חוות חקלאיות ומטעי בננות. שטחים חקלאיים אלה נחשבים שטחי התפשטות עירונית על פי התוכנית של עיריית סנטוס. בסנטוס יש גם שטח קטן של רמה, ברכס קילומבו. הפסגה של השטח העירוני נמצאת בגובה 1,136 מ' מעל פני הים, ליד הנביעה של נחל איטאטינגה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בסנטוס הוא טרופי, ועונות השנה מוגדרות היטב. הקייצים מאופינים במזג אויר חם ולח (עם משקעים ממוצעים מעל 250 מ"מ בינואר), בשעה שהחורפים יותר קרירים ופחות גשומים (55 מ"מ באוגוסט). האביב והסתיו מאופיינים כעונות מעבר. חוץ מההגדרות לעיל, שינויים מסוימים בטמפרטורות מורגשים בעונות החמות והקרות של השנה. בקיץ, כניסה של חזיתות קרות היא תופעה נפוצה, המביאה גשמים וממזגת את הטמפרטורות הגבוהות של העונה, ובחורף, רוחות צפון מזרחיות (שכרגיל מקדימות כניסת חזיתות קרות) גורמות לעליית הטמפרטורות מעל 35 מעלות אחר הצהרים, ומעל 25 מעלות בבוקר. בינואר ממוצע הטמפרטורה המינימאלית הוא 23 מעלות והמקסימלית 30. ביולי, ממוצע המינימום הוא 17 מעלות ושל המקסימום 24 מעלות. די נפוץ, במיוחד בקיץ, שהטמפרטורות יעלו מעל ל-35 מעלות אחר הצהרים, במיוחד בחלקים העירוניים והמרוחקים מהים (כמו מרכז העיר), ועד 40 מעלות, בשילוב רוחות צפון מזרחיות. בחורף, כניסה מאסיבית של אויר קוטבי מהדרום, לפחות פעם בשנה, מורידה את הטמפרטורות אל מתחתל-10 מעלות. הטמפרטורה המקסימלית שנמדדה בעיר הייתה 41 מעלות, בספטמבר 1997. הנמוכה ביותר - 4.3 מעלות, ב-2 באוגוסט 1955. באותו היום נצפתה קרה בחלקי העיר, אף שהדבר לא תועד רשמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]