בלם (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלם
Belém
סמל העיר
דגל העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Brazil.svg ברזיל
מדינה Bandeira do Pará.svg פארה
ראש העיר דוסיומר
שטח 1,070 קמ"ר
גובה 10 מטרים
תאריך ייסוד 12 בינואר 1616
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

1,437,600‏ [1] (נכון ל-2009)
2,249,405‏  (נכון ל-2009)
1,322 נפש לקמ"ר (נכון ל-2009)
קואורדינטות 1°27′S 48°29′W / 1.450°S 48.483°W / -1.450; -48.483קואורדינטות: 1°27′S 48°29′W / 1.450°S 48.483°W / -1.450; -48.483
אזור זמן UTC -3
http://www.belem.pa.gov.br

בלםפורטוגזית: Belém) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת פארה שבברזיל. העיר שוכנת סמוך לגדה הדרומית של הדלתא של האמזונאס, על גדות הנחלים גואמה (Guama) וגואג'רה (Guajara) בקרבת האוקיינוס האטלנטי. בשטח המטרופוליטני של העיר יחד עם הפרוורים (אננינדאואה ומריטובה) חיים יותר משני מיליון תושבים. העיר היא נקודת כניסה לאמזונאס, ויחד עם מנאוס, העיר החשובה ביותר באזור מדינת האמזונאס בברזיל. בלם ידועה גם כ"עיר עצי המנגו" (בפורטוגזית: Cidade das mangueiras) לאור כמות עצי המנגו המצויים בעיר. ברזילאים מתייחסים לרוב אל העיר כאל "בלם של פארה" (Belém do Pará) ולא רק כ"בלם" על מנת להבדיל אותה מבית לחם שבארץ ישראל (בפורטוגזית בית לחם נקראת Belém), שעל שמה היא נקראת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל בלם

אזור בלם היה מאוכלס במקור על ידי אינדיאנים משבט הטופינאמבה. העיר נוסדה ב-12 בינואר 1616 על ידי קפטן פרנסיסקו קלדרס דקסטלו ברנקו (Francisco Caldeiras Castelo Branco), שנשלח לאזור על ידי הכתר הפורטוגלי על מנת להגן על האזור מפני המאמצים הקולוניאליסטים של צרפת, הולנד ובריטניה. למטרה זאת, קפטן ברנקו בנה מבצר בשם "פרזפיו" (Forte do Presépio).

בהתחלה, העיר נקראה בשם "פליז לוסיטניה" (Feliz Lusitânia), אך מאוחר יותר החליפו את שמה ל-"סנטה מריה דו גראו פרה" (Santa Maria do Grão Pará) וכן ל-"סנטה מריה די בלם דו גראו פרה" (Santa Maria de Belém do Grão Pará), ולבסוף קיבלה את שמה הנוכחי בלם.

מרוחקת משאר המדינה, וקשורה מאוד לפורטוגל, בלם אישרה את עצמאות ברזיל באוגוסט 1823, כמעט שנה לאחר ההצהרה עצמה.

בשנת 1835 אוכלוסיית העיר מנתה כ-13,000 איש, והתפשטה בצורת רשת למרחק קטן מאוד מגדות נהר האמזונאס. על גבעה קטנה המשקיפה על הנמל המרכזי ועל כל העיר, נצב מעוז קולוניאליסטי פורטוגלי וכן סוללת תותחי חוף.

עקב הגידול הרב בביקוש לגומי החל מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בלם הפכה לעיר חשובה מאוד. במהלך תקופה זאת נבנו בעיר בניינים חשובים רבים, ביניהם ארמון "לאורו סודרה" (Palácio Lauro Sodré), קולג' "גנטיל ביטנקורט" (Colégio Gentil Bitencourt), תיאטרון "דה פאז" (Teatro da Paz), ארמון "אנטוניו למוס" (Palácio Antônio Lemos) וכן שוק "ור-או-פזו" (Ver-o-Peso).

מאז שנגנבו עצי פיקוס הגומי מברזיל, ונשתלו בהודו, ירד ערך מחירו של הגומי, ואיתו הכלכלה של בלם. הפיכתה של מנאוס לאזור פטור ממכס, פגעה אף היא בכלכלה של בלם. מאז שנות החמישים של המאה העשרים, בלם נותרה עיר בעלת חשיבות משנית בכלכלה ובתרבות הברזילאית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הכלכלה של בלם היום בנויה על יצוא עץ ומוצריו, בנוסף למתן שירותים תעשיות המתפתחות בפארה. מתן השירותים מתבטא בעיקר במסחר במכונות וציוד יצור, כתחנה לוגיסטית מקשרת בין יתר ברזיל לאגן האמזונס. היצוא מתבצע דרך שני נמלים: נמל בלם, ופורטו דה וילה דוס קונדס, המרוחק כ- 100 קילומטרים מבלם. הנמל בבלם הוא נמל של מים רדודים, ולכן המגמה היא ליצא שלא דרך נמל בלם.

כיום העיר נחשבת לעיר העשירית בגודלה בברזיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלם (עיר) בוויקישיתוף
ערי בירה של מדינות ברזיל
אראקז'ובלו הוריזונטהבואה ויסטהבלםברזיליהגואיאניהויטוריהז'ואאו פסואהמסייאומנאוסמקאפהנאטאלסאו פאולוסאו לואיססלבדורפלמספורטו אלגרהפורטו וליופלוריאנופוליספורטלזהקויאבהקוריטיבהקמפו גרנדהריו ברנקוריו דה ז'ניירורסיפהתרזינה Flag of Brazil.svg