סנטיאגו סולארי

סנטיאגו סולארי
Santiago Solari
מידע אישי
לידה	7 באוקטובר 1976 (בן 47); רוסאריו שבארגנטינה
שם מלא	סנטיאגו הרנאן סולארי
גובה	1.85 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
1994 – 1995 ; 1995 – 1996	ניואלס אולד בויס ; רנאטו צ'זריני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2016 – 2018 ; 2018 – 2019 ; 2020–2022	ריאל מדריד קסטיליה ; ריאל מדריד ; קלוב אמריקה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סנטיאגו הרנאן סולארי (בספרדית: Santiago Hernán Solari; נולד ב־7 באוקטובר 1976 ברוסאריו, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי המשמש כמאמן כדורגל. סולארי מכונה "אינדייסיטו" ("האינדיאני הקטן" בספרדית, זאת מכיוון שדודו, חורחה סולארי, כונה בעבר "האינדיאני").

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גמר לימודיו במכללת ריצ'רד סטוקטון שבניו ג'רזי, ארצות הברית, שב סולארי לארגנטינה וניסה להתקבל לניואל'ס אולד בויס, אחת משתי הקבוצות הבכירות של עיר הולדתו רוסאריו. הוא שיחק גם בקבוצה החובבנית רנאטו צ'זריני לפני שהתקבל למועדון הפאר הארגנטינאי ריבר פלייט בשורותיה ערך את הופעת הבכורה ב־12 במאי 1996. הוא שיחק במדי הקבוצה במשך 3 שנים, והיה שותף לזכייה בשלוש אליפויות, בגביע ליברטדורס ובסופרקופה סודאמריקנה.

ב-1999 נרכש סולארי על ידי אתלטיקו מדריד, אחת משלוש הקבוצות הגדולות של הכדורגל הספרדי. הוא היה משחקניה החשובים של הקבוצה ושיחק בעיקר כמגן שמאלי. עם ירידתה של הקבוצה לליגה השנייה בשנת 2000, עבר סולארי ליריבה העירונית ריאל מדריד.

למרות הרקורד המרשים שלו במדי אתלטיקו, התקשה סולארי לתפוס מקום בהרכב הקבוצה. בקבוצה שיחק אז רוברטו קרלוס שאייש את עמדת המגן השמאלי וסולארי, בעל היכולת הטכנית הגבוהה, החל לשחק בעמדה התקפית יותר בקישור. בחלק נכבד מהמשחקים שותף סולארי כמחליף אך זכה למחמאות רבות על יכולתו ורבים אף טענו שמקומו בהרכב הקבוצה. סולארי היה שותף להצלחותיה של הקבוצה באותן שנים וזכה בין היתר בשתי אליפויות, בליגת האלופות ובגביע הביניבשתי.

ב-2005 עבר לאינטר מילאנו מצמרת האיטלקית, סולארי קיווה להפוך לשחקן הרכב אך גם במדי אינטר הוא שימש לרוב כמחליף. הוא ערך 71 הופעות במדי הקבוצה וכבש עבורה 7 שערים. ב-2008 עבר לסן לורנסו למרות שהיה מבוקש גם על ידי קבוצות מספרד וזאת בשל רצונו לסיים את הקריירה בארגנטינה. בשנת 2009 עבר למועדון המקסיקני אטלנטה, וכעבור שנה עבר למועדון הפאר האורוגוואי פניארול. סולארי פרש ממשחק בקיץ 2011.

סולארי זכה לערוך 11 הופעות במדי הנבחרת וכבש שער אחד בין היתר בשל מעמדו כשחקן מחליף בקבוצות בהן שיחק. ב-9 בפברואר 2005 היה בסגל הנבחרת בפעם האחרונה בקריירה אך הוא לא שיחק.

בשלהי 2020 חזר לריאל מדריד בתור שגריר של המועדון.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק סולארי אימן בקבוצות הנערים של ריאל מדריד. בקיץ 2016 סולארי מונה למאמנה של קבוצת המילואים של ריאל, ריאל מדריד קסטיליה מליגת המשנה.

ב-30 באוקטובר 2018 לאחר פיטוריו של ז'ולן לופטגי מונה סולארי למאמנה של ריאל מדריד באופן זמני, וב-12 בנובמבר מונה למאמנה של ריאל מדריד באופן רשמי למשך שנתיים וחצי.^[1] בינואר זכה עם הקבוצה בגביע העולם לקבוצות. כעבור 4 חודשים בלבד פוטר מריאל מדריד בעקבות כישלון בליגה, בגביע המלך ובליגת האלופות ובמקומו מונה זינדין זידאן, אשר חזר לריאל מדריד לקדנציה שנייה.

ב-29 בדצמבר 2020 מונה למאמן קלוב אמריקה המקסיקנית. הוא פוטר ב-2 במרץ 2022, לאחר שקבוצתו השיגה ניצחון בודד בשמונה משחקים.

קשרי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולארי נשוי לסלין ואב לתיאו. רבים מבני משפחתו היו כדורגלנים אף הם. אביו, אדוארדו סולארי, שיחק כקשר ברוסאריו סנטרל ובקבוצות נוספות, ואימן קבוצות בארגנטינה ובמקסיקו. דודו, חורחה סולארי, הגיע לשיאו כשחקן בריבר פלייט בשנות השישים, והיה מאמן במשך למעלה משלושים שנה (בין הקבוצות שאימן: טנריפה, נבחרת ערב הסעודית וקבוצות רבות בדרום אמריקה). אחיו של סולארי, אסטבן, שיחק כחלוץ במשך כעשור באירופה, ומשחק כיום בקבוצת דפורטיבו קואנקה מליגת העל האקוודורית. אח נוסף, דוד, זכה באליפות ליגת העל הישראלית כששיחק בעירוני קריית שמונה, והוא שיחק גם במ.ס אשדוד, מכבי פתח תקווה ובהפועל עפולה. אחותו, ליז סולארי היא שחקנית ודוגמנית מצליחה. סולארי הוא בן דודו של פרננדו רדונדו, מהקשרים הארגנטינאים הגדולים בהיסטוריה. בן דוד אחר, אוגוסטו סולארי משחק כיום בריבר פלייט.