ויסנטה דל בוסקה
| ויסנטה דל בוסקה | ||
|---|---|---|
.jpg) |
||
| מידע אישי | ||
| שם מלא | ויסנטה דל בוסקה גונסאלס | |
| תאריך לידה | 23 בדצמבר 1950 | |
| מקום לידה | סלמנקה שבספרד | |
| עמדה | קשר אחורי | |
| מועדוני נוער | ||
| 1968-1969 | ריאל מדריד | |
| מועדונים כשחקן | ||
| 1969-1971 1971-1972 1972-1973 1973-1984 |
ריאל מדריד קסטיליה קורדובה קסטליון ריאל מדריד |
0 (0) 19 (1) 30 (5) 312 (14) |
| נבחרת לאומית כשחקן | ||
| 1975-1980 |  ספרד |
18 (1) |
| קבוצות כמאמן | ||
| 1985-1990 1994 1996 1999-2003 2004-2005 2008- |
ריאל מדריד קסטיליה ריאל מדריד ריאל מדריד ריאל מדריד בשיקטש נבחרת ספרד |
|
|
* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד |
||
ויסנטה דל בוסקה גונסאלס (בספרדית: Vicente del Bosque González; נולד ב-23 בדצמבר 1950 בסלמנקה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי, ומאמן כדורגל בהווה. כיום מאמן דל בוסקה את נבחרת ספרד, והוביל אותה לזכייה במונדיאל 2010 וביורו 2012.
קריירה כשחקן [עריכה]
במרבית הקריירה שיחק דל בוסקה בריאל מדריד, איתה זכה חמש פעמים באליפות הליגה הספרדית וארבע פעם בגביע המלך. דל בוסקה שיחק 18 פעמים במדי נבחרת ספרד, כולל ביורו 1980, וכבש שער אחד במדים הלאומיים.
קריירה כמאמן [עריכה]
מיד לאחר הפרישה מונה דל בוסקה למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים של ריאל מדריד. ב-1994 אימן לראשונה את הקבוצה הבוגרת של המועדון למשך מספר חודשים, וב-1996, בעודו מאמן קבוצת הנוער של המועדון, אימן את הקבוצה זמנית למשחק אחד, לאחר שמאמנה הקודם פוטר.
בעונת 1999/00 מונה דל בוסקה לתפקיד המאמן ראשי בריאל באופן קבוע, לאחר שמאמנה הקודם, ג'ון טושאק, פוטר. בארבע עונותיו בקבוצה הוביל דל בוסקה את ריאל לתקופה מוצלחת ביותר שלה מאז שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, אז שיחקו בקבוצה אלפרדו די סטפנו ופרנץ פושקש. עם דל בוסקה כמאמן זכה המועדון פעמיים בליגת האלופות (ובפעמים שלא זכה הגיע לפחות לחצי הגמר), שתי אליפויות הליגה הספרדית, בסופרקאפ הספרדי, בסופרקאפ האירופי ובגביע הביניבשתי. בשנים אלו צורפו לקבוצה השחקנים הטובים ביותר בעולם במחירים חסרי תקדים, ובהם זינדין זידאן, לואיש פיגו ורונאלדו. בגלל שחקנים אלו כונתה הקבוצה בשם "הגלאקטיקוס". הצלחת המועדון הבליטה את יכולתו של דל בוסקה, שהצליח לאחד שחקנים בעלי שם עולמי ומלאי אגו לקבוצה ולזכות בתארים.
למרבה הפלא, יום לאחר שזכתה הקבוצה באליפות ה-29 בתולדותיה ושבוע לאחר שפורסם כי הקבוצה החתימה את דייוויד בקהאם, הוחלט שלא להאריך את חוזהו של דל בוסקה בריאל. לדל בוסקה הוצע תפקיד המנהל הטכני של הקבוצה, אך הוא סירב, מה שגרר דיווחים וספקולציות בתקשורת על מאבק פנימי בקבוצה, בין דל בוסקה ומספר שחקנים, ובעיקר הקפטן פרננדו היירו (שנתבקש גם הוא לעזוב), לבין המנהל הספורטיבי חורחה ואלדנו והנשיא פלורנטינו פרז.
לאחר ההופעה הכושלת של נבחרת ספרד ביורו 2004 והתפטרותו של מאמן הנבחרת דאז איניאקי סאז הוזכר דל בוסקה כמועמד לאימון הנבחרת, אך לאחר שהודיע כי הוא אינו מעוניין במשרה מונה לואיס אראגונס לתפקיד. דל בוסקה חתם בקבוצת הטורקית בשיקטש. צירופו הגביר את ציפיות אוהדי הקבוצה. למרות הציפיות הקבוצה לא הצליחה ודל בוסקה פוטר לקראת סיום העונה.
במהלך מונדיאל 2006, שעות בודדות בלבד לאחר שנבחרת מקסיקו הודחה מהטורניר, הוצע לדל בוסקה תפקיד מאמן הנבחרת תמורת שכר של 2 מיליון דולר לשנה. דל בוסקה דחה את ההצעה בטענה כי הוא מעדיף לאמן באירופה.
לאחר יורו 2008, בו זכתה נבחרת ספרד תחת המאמן לואיס אראגונס, עזב אראגונס את תפקידו ודל בוסקה מונה במקומו. תחת הדרכתו של דל בוסקה זכתה ספרד במונדיאל 2010 וביורו 2012.
ב-7 בינואר 2013 הוענק לו פרס מאמן השנה בעולם לשנת 2012 מטעם פיפ"א.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| נבחרת ספרד - מונדיאל 2010 (אלופת העולם) | ||
|---|---|---|
|
1 קסיאס | 2 אלביול | 3 פיקה | 4 מרצ'נה | 5 פויול | 6 אינייסטה | 7 וייה | 8 צ'אבי | 9 טורס | 10 פברגאס | 11 קפדבילה | 12 ואלדס | 13 מאטה | 14 אלונסו | 15 ראמוס | 16 בוסקטס | 17 ארבלואה | 18 פדרו | 19 יורנטה | 20 מרטינז | 21 סילבה | 22 נבאס | 23 ריינה | מאמן: דל בוסקה |
 |
|
| מאמני הנבחרת הזוכה במונדיאל | ||
|---|---|---|
|
