ויסנטה דל בוסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויסנטה דל בוסקה
Vicente del Bosque - Teamchef Spain (02).jpg
מידע אישי
שם מלא ויסנטה דל בוסקה גונסאלס
תאריך לידה 23 בדצמבר 1950
מקום לידה סלמנקה שבספרד
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
1968-1969 ריאל מדריד
מועדונים כשחקן
1969-1971
1971-1972
1972-1973
1973-1984
ריאל מדריד קסטיליה
קורדובה
קסטליון
ריאל מדריד
0 (0)
19 (1)
30 (5)
312 (14)
נבחרת לאומית כשחקן
1975-1980 Flag of Spain.svg  ספרד 18 (1)
קבוצות כמאמן
1985-1990
1994
1996
1999-2003
2004-2005
2008-
ריאל מדריד קסטיליה
ריאל מדריד
ריאל מדריד
ריאל מדריד
בשיקטש
נבחרת ספרד

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

ויסנטה דל בוסקה גונסאלסספרדית: Vicente del Bosque González; נולד ב-23 בדצמבר 1950 בסלמנקה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי, ומאמן כדורגל בהווה. כיום מאמן דל בוסקה את נבחרת ספרד, והוביל אותה לזכייה במונדיאל 2010 וביורו 2012. הוא המאמן היחיד שזכה בשלושת התארים החשובים בכדורגל העולמי: ליגת האלופות - ריאל מדריד (2001-2002), יורו (2012), מונדיאל (2010) (שניהם עם נבחרת ספרד).

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית הקריירה שיחק דל בוסקה בריאל מדריד, איתה זכה חמש פעמים באליפות הליגה הספרדית וארבע פעם בגביע המלך. דל בוסקה שיחק 18 פעמים במדי נבחרת ספרד, כולל ביורו 1980, וכבש שער אחד במדים הלאומיים.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר הפרישה מונה דל בוסקה למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים של ריאל מדריד. ב-1994 אימן לראשונה את הקבוצה הבוגרת של המועדון למשך מספר חודשים, וב-1996, בעודו מאמן קבוצת הנוער של המועדון, אימן את הקבוצה זמנית למשחק אחד, לאחר שמאמנה הקודם פוטר.

בעונת 1999/00 מונה דל בוסקה לתפקיד המאמן ראשי בריאל באופן קבוע, לאחר שמאמנה הקודם, ג'ון טושאק, פוטר. בארבע עונותיו בקבוצה הוביל דל בוסקה את ריאל לתקופה המוצלחת ביותר שלה מאז שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, אז שיחקו בקבוצה אלפרדו די סטפנו ופרנץ פושקש. עם דל בוסקה כמאמן זכה המועדון פעמיים בליגת האלופות (ובפעמים שלא זכה הגיע לפחות לחצי הגמר), שתי אליפויות הליגה הספרדית, בסופרקאפ הספרדי, בסופרקאפ האירופי ובגביע הביניבשתי. בשנים אלו צורפו לקבוצה השחקנים הטובים ביותר בעולם במחירים חסרי תקדים, ובהם זינדין זידאן, לואיש פיגו ורונאלדו. בגלל שחקנים אלו כונתה הקבוצה בשם "הגלאקטיקוס". הצלחת המועדון הבליטה את יכולתו של דל בוסקה, שהצליח לאחד שחקנים בעלי שם עולמי ומלאי אגו לקבוצה ולזכות בתארים.

למרבה הפלא, יום לאחר שזכתה הקבוצה באליפות ה-29 בתולדותיה ושבוע לאחר שפורסם כי הקבוצה החתימה את דייוויד בקהאם, הוחלט שלא להאריך את חוזהו של דל בוסקה בריאל. לדל בוסקה הוצע תפקיד המנהל הטכני של הקבוצה, אך הוא סירב, מה שגרר דיווחים וספקולציות בתקשורת על מאבק פנימי בקבוצה, בין דל בוסקה ומספר שחקנים, ובעיקר הקפטן פרננדו היירו (שנתבקש גם הוא לעזוב), לבין המנהל הספורטיבי חורחה ואלדנו והנשיא פלורנטינו פרז.

לאחר ההופעה הכושלת של נבחרת ספרד ביורו 2004 והתפטרותו של מאמן הנבחרת דאז איניאקי סאז הוזכר דל בוסקה כמועמד לאימון הנבחרת, אך לאחר שהודיע כי הוא אינו מעוניין במשרה מונה לואיס אראגונס לתפקיד. דל בוסקה חתם בקבוצת הטורקית בשיקטש. צירופו הגביר את ציפיות אוהדי הקבוצה. למרות הציפיות הקבוצה לא הצליחה ודל בוסקה פוטר לקראת סיום העונה.

במהלך מונדיאל 2006, שעות בודדות בלבד לאחר שנבחרת מקסיקו הודחה מהטורניר, הוצע לדל בוסקה תפקיד מאמן הנבחרת תמורת שכר של 2 מיליון דולר לשנה. דל בוסקה דחה את ההצעה בטענה כי הוא מעדיף לאמן באירופה.

לאחר יורו 2008, בו זכתה נבחרת ספרד תחת המאמן לואיס אראגונס, עזב אראגונס את תפקידו ודל בוסקה מונה במקומו. תחת הדרכתו של דל בוסקה זכתה ספרד במונדיאל 2010 וביורו 2012.

ב-7 בינואר 2013 הוענק לו פרס מאמן השנה בעולם לשנת 2012 מטעם פיפ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מאמני הנבחרת הזוכה במונדיאל

1930: סופיצ'י | 1934: פוצו | 1938: פוצו | 1950: לופז פונטנה | 1954: הרברגר | 1958: פאולה | 1962: מוריירה | 1966: ראמזי | 1970: זגאלו | 1974: שן | 1978: מנוטי | 1982: ביארזוט | 1986: בילארדו | 1990: בקנבאואר | 1994: פריירה | 1998: ז'אקה | 2002: סקולארי | 2006: ליפי | 2010: דל בוסקה | 2014: לב