ססיליה בואוסאט
 | |
| ביוכימאית ארגנטינאית | |
| לידה |
10 בדצמבר 1961 (בת 62) באיה בלנקה, ארגנטינה  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ביוכימיה |
| מקום מגורים | באיה בלנקה, בואנוס איירס |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
האוניברסיטה הלאומית של הדרום |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ססיליה בואוסאט (באנגלית: Cecilia Bouzat; נולדה ב-10 בדצמבר 1961) היא ביוכימאית ארגנטינאית, העוסקת בתחום הפרעות נוירוביולוגיות. בשנת 2007 מונתה כעמיתה לאומית, על ידי חבר השופטים למדעי הנשים במדע, בארגנטינה. בשנת 2014 זכתה בואוסאט בפרס לאוריאל אונסקו לנשים במדע (אנ'). ב-2015 הופיעה ברשימת 100 הנשים של רשת החדשות BBC.[1]
בואוסאט היא חברת המועצה הלאומית למחקר מדעי וטכני בבואנוס איירס, עובדת כסגנית מנהלת של המכון למחקר ביוכימי של באיה בלאנקה בארגנטינה והיא חוקרת בעלת שם בתחום הפרמקולוגיה של עצבי העברה. בואוסאט מתגוררת כיום בעיר מולדתה, באיה בלנקה, שבפרובינציית בואנוס איירס.[1]
ילדות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בואוסאט נולדה ב-10 בדצמבר 1961 בבאיה בלנקה, שבארגנטינה, כבת שלישית מבין שישה ילדים. היא גדלה בבית משכיל - שני הוריה היו אקדמאים, וכך גם שני סביה. הסביבה האקדמית שבה גדלה עודדה את בואוסאט להתעניין במדע. בגיל צעיר החלה להתעניין במקצועות הריאלים, כגון מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה. בואוסאט אומרת[דרוש מקור] שבמהלך שנתה השנייה או השלישית באוניברסיטה החליטה שהיא רוצה לעסוק במדעים. בזמן לימודיה באוניברסיטה, היא גילתה שהיא יכולה להשתתף במחקר שעסק בקולטנים מוסקריניים, מה שהפך לנושא הדוקטורט שלה. היא סיימה את הדוקטורט שלה במדעים ביוכימיים מהאוניברסיטה הלאומית של הדרום (אנ') שבבאיה בלנקה, בואנוס איירס, ארגנטינה בשנת 1985.
ב-1985 ביקרה בואוסאט 5 חודשים בארצות הברית באוניברסיטת ייל והשתתפה במחקר בתחום האלקטרופיזיולוגיה. לאחר סיום הדוקטורט, היא עברה עם משפחתה, לשנה למינסוטה. היא פרסמה חמישה מאמרים באותה השנה. את הפוסט-דוקטורט השלימה בואוסאט במאיו קליניק שברוצ'סטר בשנת 1994.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בואוסאט התמקדה בתקשורת בין מערכת העצבים לשרירים: כיצד תאי מוח מתקשרים בינם לבין עצמם, ובינם לבין השרירים. מחקריה המוקדמים התמקדו ברצפטור ציס-לופ (אנ') (Cys-Loop), כיצד הוא קשור לסינפסות, איך הוא מאיץ את תהליך התקשורת בין נוירונים, ואיך חומרים כימיים (כמו תרופות או סמים) יכולים להשפיע על חלבוני הממברנות הספציפיים במערכת העצבים. בהמשך מחקרה בדקה את הקשר בין רצפטורים ניקוטיניים להפרעות נוירולוגיות.
המחקר של בואוסאט פתח אפשרויות יישומיות לטיפולים בבעיות בתקשורת שבין המוח לשרירים, אשר גורמות לבעיות נוריולוגיות בבני אדם, כגון אלצהיימר, דיכאון והתמכרויות.[דרוש מקור]
פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 זכתה בואוסאט במלגת גוגנהיים (אנ') במדעי הטבע. בשנת 2007 קיבלה מלגת מחקר מאגודת לוריאל-אונס"קו לנשים במדע התומכת בנשים העוסקות במדע. בשנת 2014 קיבלה בואוסאט פרס מאותו הגוף ממנו קיבלה את המלגה "על תרומתה להבנתנו של תקשורת תאי מוח ושרירים".[3] פרס זה מציין חמש נשים מופרדות גאוגרפית (כל אחת מיבשת שונה - אמריקה הלטינית, אמריקה הצפונית, אירופה, אסיה, ואפריקה ומדינות ערב), שמחקרן תרם משמעותית למדע. בואוסאט היא הארגנטינאית השלישית שזכתה בפרס. בעקבות קבלת הפרס היא זכתה לשבחים מהשר הארגנטינאי למדעים ומנשיאת ארגנטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר.
בשנת 2015 צוינה בואוסאט ברשימת מאה הנשים של ה-BBC, ("BBC's 100 Women").[1]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בואוסאט נשואה ואם לבן ובת.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ססיליה בואוסאט, ברשת החברתית פייסבוק- ססיליה בואוסאט, באתר גוגל סקולר
- Awards and winners - Cecilia Bouzat
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 BBC 100 Women 2015: Who is on the list?, BBC News, November 17 2015
- ^ 1 2 Mayo Clinic (ארכיון)
- ^ 16th Annual L’ORÉAL-UNESCO Awards for Women in Science - 2014, UNESCO