ספרות הודיות-ערביות הן עשרת הסימנים (9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,0) הנפוצים ביותר כיום לייצוג הספרות בשיטה העשרונית.
הספרות ההודיות-ערביות התפתחו מהספרות הברהאמיניות, כאשר הסימן לספרה 0 הומצא בהודו בסביבות המאה ה-6. הספרות ההודיות והשיטה העשרונית אומצו על ידי הערבים בסביבות המאה ה-8, בין השאר, בעקבות ספר שפרסם המתמטיקאי אבו ג'עפר מחמד אל ח'ואריזמי בשנת 825. לאירופה, לעומת זאת, הגיעו הספרות רק במאה ה-11- דרך אנדלוסיה, כאשר התיעוד הראשון לשימוש בהן נעשה על ידי המלומד ז'רבר (גרבר) מאורייאק, לימים האפיפיור סילווסטר השני[1].
הספרות ההודיות-ערביות ממוקמות בקוד ASCII (וגם יוניקוד) במקומות 48 עד 57.
הערות שוליים [עריכה]
