ספרות רומיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספרות

ספרות הודיות-ערביות | ספרות ערביות

ארמניות | בבליות | ברהאמיניות |
אטרוסקיות | עבריות | חמר | יווניות |
יווניות אטיקות | יפניות | מאיה |
מצריות | סיניות | סוג'ואו |
קוראניות | קיריליות | רומיות
בסיס

בסיס 1, 2, 8, 10, 12, 16,
20, 60

שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות
שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות
טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות

ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

כיום, הספרות הרומיות נותרו לשימוש בעיקר כאמצעי דקורטיבי, למשל בשעונים. בנוסף, הן מופיעות גם בטקסטים רשמיים כגון חוקת ארצות הברית.

[עריכה] תיאור השיטה

השיטה מבוססת על הקבצה - כל מספר מיוצג כאוסף של סימנים, כאשר כל אחד מהסימנים מייצג כמות קבועה מראש, למרות שהיא כן תלויה במיקומו במספר. ערכו של המספר נקבע על פי סכום ערכי הסימנים המופיעים, כאשר חלק מהסימנים עשויים להיות מחוסרים מהסכום, בהתאם למיקומם במילה.

שיטת הספרות הרומיות מכילה שבעה סימנים שמקורם באלפבית השפה הלטינית:

  • I = אחת
  • V = חמש
  • X = עשר
  • L = חמישים
  • C = מאה (מקורו במילה centum שפירושה מאה)
  • D = חמש מאות
  • M = אלף (מקורו במילה mille שפירושה אלף)

ערכה של כל ספרה נקבע לפי האות המסמנת אותה.

למספרים גדולים משתמשים בקו עליון מעל הספרה. קו עליון מעל ספרה רומית מסמל הכפלתה ב-1,000:

  • V =‏ 5,000
  • X =‏ 10,000

בכתיבת מספר, הספרות נרשמות משמאל לימין, מהגדולות לקטנות. אם מופיעה ספרה קטנה משמאל לספרה הגדולה ממנה, יש לחסר את הספרה הקטנה מהמספר הכולל. למשל:

  • V מסמל את המספר 5.
  • IV מסמל את המספר 4 - המספר 5 שמסומל על ידי V, פחות המספר 1 שמסומל על ידי I ומופיע משמאל ל-V.
  • VI מסמל את המספר 6: כאשר I מופיע מימין ל-V, ולכן הוא אינו מחוסר מהמספר הכולל אלא מחובר אליו.
  • 23 מסומן ב-XXIII שהוא צירוף של X+X+I+I+I.

מטרת החיסור היא לפשט צירופים: במקום לכתוב IIII עבור 4, די לכתוב שתי ספרות: IV.

השימוש בשיטת החיסור נעשה עבור הספרות הבאות: I יכול להופיע משמאל ל-V או ל-X. X יכול להופיע משמאל ל-L או ל-C, ו-C יכול להופיע משמאל ל-D או ל-M.

לדוגמה:

  • 19 יסומן כך - XIX, כלומר עשר ואחריו 9
  • 40 יסומן כך - XL , כלומר 10 שבא לפני ה-50, ולפי הנוסחה, היות שמדובר במספר ממעלה ראשונה יחסית לעשר, הוא יסומן בדרך הנקובה.
  • 49 יסומן כך - XLIX
  • המספר 2321 יכתב כך - MMCCCXXI
  • והמספר 2449 כך - MMCDXLIX

בעת העתיקה השימוש בשיטת החיסור היה מקובל פחות מאשר בימינו, ועל כן לרוב השתמשו ב-IIII על מנת לייצג 4, ולא ב-IV, וכדומה. עד היום, כזכר לשיטת כתיבה זו, מוצגת בדרך כלל הספרה 4 על פני לוח השעון כ-IIII ולא בצורה ה"תקנית" IV.

[עריכה] טבלת המרה

רומי מספר
אין 0
I 1
II 2
III 3
IV 4
V 5
VI 6
VII 7
VIII 8
IX 9
X 10
XI 11
XII 12
XIII 13
XIV 14
XV 15
XVI 16
XVII 17
XVIII 18
XIX 19
XX 20
XXX 30
XL 40
L 50
LX 60
LXX 70
LXXX 80
XC 90
IC 99
C 100
CC 200
CD 400
D 500
DCLXVI 666
CM 900
M 1,000
MCMXLV 1,945
MIM 1,999
MM 2,000
MMM 3,000
MV 4,000
V 5,000
X 10,000
L 50,000
C 100,000
D 500,000
M 1,000,000

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרות רומיות