הלמוט שן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלמוט שן
הלמוט שן (מימין) וקודמו בתפקיד ספ הרברגר על בול פרגוואי
הלמוט שן (מימין) וקודמו בתפקיד ספ הרברגר על בול פרגוואי
מידע אישי
תאריך לידה 15 בספטמבר 1915
מקום לידה דרזדן, גרמניה
תאריך פטירה 23 בפברואר 1996
עמדה חלוץ
מועדונים כשחקן
1932 - 1940
1946 - 1950
1950 - 1951
דרזדנר
דרזדן פרידרישטדט
הרטה ברלין
נבחרת לאומית כשחקן
1937-1941 גרמניה 16 (17)
קבוצות כמאמן
1952 - 1956
1964 - 1978
נבחרת זארלנד
נבחרת גרמניה המערבית

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
** המידע על מספר ההופעות (השערים) בנבחרת נכון לתאריך
פרישתו

הלמוט שן (גרמנית: Helmut Schön;‏ 15 בספטמבר 1915 - 23 בפברואר 1996) היה כדורגלן ומאמן כדורגל גרמני. שן זכור בעיקר בזכות קריירת האימון יוצאת הדופן שעשה בנבחרת מערב גרמניה. הוא המאמן הראשון שזכה גם בגביע העולמי וגם באליפות אירופה. בנוסף, הוא המאמן שאימן בהכי הרבה משחקי מונדיאל (25), והמאמן שניצח בהכי הרבה משחקי מונדיאל (16).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שן החל את קריירת הכדורגל שלו ב-1932 בקבוצת דרזדנר, עימה זכה בשתי אליפויות (1943, 1944) ובשני גביעי מדינה (1941, 1942). באותן שנים הוא גם היה חבר בסגל נבחרת גרמניה, וזכה לשחק ב-16 משחקים בינלאומיים, בהם כבש 17 שערים. אחרי מלחמת העולם השנייה הוא החל לאמן מספר קבוצות בסקסוניה, שהייתה באותו זמן חלק ממזרח גרמניה, אך ב-1950 החליטו השלטונות הסובייטים לגרשו לגרמניה המערבית. במשך שנה אחת הוא שימש כמאמן-שחקן בהרטה ברלין, אך עזב אותה קצת לפני סיום העונה.

בין השנים 1952 ל-1956, הוא אימן את הנבחרת הלאומית של חבל הסאר, שבאותו זמן הייתה אוטונומיה תחת שלטון צרפתי. במשחקי המוקדמות של מונדיאל 1954, הנבחרת שובצה באותו בית עם נבחרת מערב גרמניה, אך הפסידה לה פעמיים ולא זכתה להעפיל לגביע העולמי. ב-1956, חבל הסאר הוחזר לשלטון גרמניה, והנבחרת התפרקה. שן התמנה לעוזר המאמן של נבחרת מערב גרמניה, שם שימש כעוזרו של ספ הרברגר. הוא שימש כעוזר של הרברגר בשני גביעי עולם (1958 ו-1962), ובנובמבר 1964, לאחר שמונה שנים כעוזר מאמן, קודם שן לעמדת המאמן הראשי של הנבחרת.

תקופת האימון של שן בנבחרת גרמניה, נחשבת כעידן "תור הזהב" של הכדורגל הגרמני, בו הגיעה הנבחרת להישגים מרשימים בכל קנה מידה. במונדיאל 1966, הנבחרת שיחקה כדורגל מצוין והעפילה עד למשחק הגמר מול אנגליה המארחת, אך הפסידה 4-2 בהארכה משלושער של ג'ף הרסט באחד ממשחקי הגמר המרתקים והשנויים במחלוקת בתולדות גביע העולם. ארבע שנים לאחר מכן, במונדיאל 1970, ניצחה גרמניה המערבית את כל משחקיה בשלב הבתים וברבע הגמר ניצחה את אנגליה 2-3 בהארכה, לאחר שפיגרה במהלך המשחק 2-0, ובכך "נקמה" בה על ההפסד בגמר המונדיאל ארבע שנים קודם לכן. בחצי הגמר הפסידה הנבחרת בהארכה 4-3 לאיטליה, באחד המשחקים הגדולים בתולדות הכדורגל, שאף זכה לכינוי "משחק המאה", ובמהלכו הובקע מספר שיא של חמישה שערים בהארכה. בסופו של דבר, סיימה הנבחרת במקום השלישי לאחר ניצחון 0-1 על אורוגוואי וכוכב הנבחרת גרד מילר הוכתר כמלך שערי הטורניר עם עשרה שערים.

בשנת 1971, מונה פרנץ בקנבאואר כקפטן הנבחרת, וביחד עם הדרכתו של שן, הובילו אותה להצלחה כבירה ולזכייה באליפות אירופה ובגביע העולם. שנה לאחר מכן, העפילה מערב גרמניה לראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה, כאשר במשחקי ההכרעה על העלייה לאליפות נגד אנגליה היא ניצחה 1-3 בוומבלי וסיימה בתיקו 0-0 בגומלין באצטדיון האולימפי במערב ברלין. בחצי הגמר היא ניצחה את בלגיה 1-2 מצמד שערים של גרד מילר ובמשחק הגמר הביסה את ברית המועצות 0-3 מצמד שערים של גרד מילר ושער של הרברט וימר.

גרמניה המערבית נבחרה לארח את מונדיאל 1974 והעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר. גם נבחרת גרמניה המזרחית העפילה לטורניר הגמר דרך טורניר המוקדמות, והשתתפה בגביע העולם בפעם היחידה בתולדותיה. שתי הנבחרות שובצו לאותו בית בשלב המוקדם ובמשחק על ראשות הבית ניצחה גרמניה המזרחית את גרמניה המערבית 0-1 במשחק טעון פוליטית. שתי הנבחרות העפילו לשלב הבתים השני, אלא בעוד שגרמניה המזרחית הפסידה לנבחרות הולנד וברזיל בדרך להדחתה מהטורניר בשלב זה, ניצחה גרמניה המערבית את יוגוסלביה, שבדיה ופולין והעפילה למשחק הגמר נגד הולנד. הגרמנים נקלעו לפיגור 1-0 כבר בדקה השנייה של משחק הגמר, אבל שערים של פול ברייטנר וגרד מילר קבעו מהפך, ניצחון 1-2 וזכייה גרמנית שנייה בגביע.

ביורו 1976, המשיכה להפגין גרמניה המערבית יכולת גבוהה, אך לא הצליחה להגן על תארה כאלופת אירופה. היא ניצחה בחצי גמר האליפות את יוגוסלביה 2-4 בהארכה בעזרת שלושער של דיטר מילר, לאחר שפיגרה 2-0 במחצית המשחק, אך הפסידה בגמר הטורניר לצ'כוסלובקיה 5-3 בבעיטות הכרעה לאחר 2-2 בתום המשחק. בדומה למשחק חצי הגמר, גם במשחק הגמר חזרה גרמניה המערבית מפיגור 2-0 לשוויון בתום 90 הדקות, אך בעיטת הכרעה לא מוצלחת של אולי הנס, מכוכבי הנבחרת, העבירה את הכתר לצ'כוסלובקים.

במונדיאל 1978 הודחה גרמניה המערבית בשלב הבתים השני, לאחר הפסד 3-2 לאוסטריה. שן, שלא יכל לקבל את העובדה שגרמניה הודחה על ידי אוסטריה, הודיע על פיטוריו מהנבחרת. במקום שן, מונה עוזרו במשך שמונה שנים, יופ דרוול. במשך 14 שנה כמאמן נבחרת גרמניה המערבית, הוא אימן ב-139 משחקים, ניצח 87 מתוכם, סיים ב-30 מהם בתיקו והפסיד ב-22 (62.5 אחוזי הצלחה).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Helmut Schoen, football. Memories, Ullstein Verlag, 1978, ISBN 3550076762

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מאמני הנבחרת הזוכה במונדיאל

1930: סופיצ'י | 1934: פוצו | 1938: פוצו | 1950: לופז פונטנה | 1954: הרברגר | 1958: פאולה | 1962: מוריירה | 1966: ראמזי | 1970: זגאלו | 1974: שן | 1978: מנוטי | 1982: ביארזוט | 1986: בילארדו | 1990: בקנבאואר | 1994: פריירה | 1998: ז'אקה | 2002: סקולארי | 2006: ליפי | 2010: דל בוסקה | 2014: לב

מאמני נבחרת גרמניה בכדורגל (סדר כרונולוגי)

אוטו נרץ (1936-1926) · ספ הרברגר (1936 - 1964) · הלמוט שן (1964 - 1978) · יופ דרוול (1978 - 1984) · פרנץ בקנבאואר (1984 - 1990)
ברטי פוגטס (1990 - 1998) · אריך ריבק (1998 - 2000) · רודי פלר (2000 - 2004) יורגן קלינסמן (2004 - 2006) · יואכים לב (2006 - הווה)