עמנואל ביאר

עמנואל ביאר
תאריך לידה:	14 באוגוסט 1963
מקום לידה:	גאסין, ואר, פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור
דמות ידועה:	מאנון מ"מאנון"

עמנואל ביאר (צרפתית: Emmanuelle Béart; נולדה ב-14 באוגוסט 1963)‏‏ היא שחקנית קולנוע צרפתיה.

ביוגרפיה

קריירה

ביאר החלה את קריירת המשחק שלה בסרט הקולנוע משנת 1976 Tomorrow's Children. בנעוריה היא הופיעה בתפקידים קטנים בטלוויזיה ואז הגיעה למונטריאול שבקנדה על מנת לעבוד כאומנת בטרם שבה לצרפת בשנה שלאחר מכן על מנת ללמוד דרמה בבית ספר בפריז. זמן מה לאחר מכן היא לוהקה לתפקידה הבוגר הראשון בסרט, וב-1986 הופיעה לצידו של איב מונטן, בסרט מאנון. עבור הופעתה בסרט היא זכתה לפרס סזאר כשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1987. היא גם הוכתרה כשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטים של מוסקבה (MIFF) עבור תפקידה בסרט אשה צרפתייה מ-1995.

בנוסף לפרס שהוענק לה כשחקנית המשנה הטובה ביותר, היא הייתה מועמדת שבע פעמים לפרס סזאר כשחקנית הטובה ביותר עבור הופעותיה הבאות:

• 1985 - אהבה אסורה (Un amour Interdit)
• 1986 - L'Amour en douce
• 1990 - Les Enfants du désordre
• 1992 - דוגמנית עירום - (La Belle Noiseuse)
• 1993 - לב בחורף (Un Coeur en Hiver)
• 1996 - נלי ומר ארנו (Nelly et Monsieur Arnaud)
• 2001 - Les Destinées

חיים אישיים

ביאר, 2004

ביאר נולדה כעמנואל ביאר-חסון (Emmanuelle Béhart-Hasson) בסן טרופז שבריביירה הצרפתית, ביתה של ז'נבייב גאליאה, עקרת בית ודוגמנית לשעבר, וגי ביאר, זמר ומשורר. ‏‏ אימה של ביאר היא ממשפחה יוונית במלטה וצאצאית למשפחה איטלקית, ואביה יהודי ממוצא ספרדי, שווייצרי ורוסי. לאחר מערכת יחסים בת עשר שנים עם דניאל אוטיי (שכיכב לצידה במאנון, אשה צרפתייה ולב בחורף, היא התגרשה ממנו ונישאה מחדש.

בנוסף לעבודתה הבימתית, היא נודעה גם בשל פעילותה החברתית. היא משמשת כשגרירת קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים, והביעה דעתה בכלי התקשורת כנגד מדיניות החקיקה הצרפתית הנייטיביסטית, ב-1996 היא עלתה לכותרות כאשר היא הגנה על זכויותיהם של ה-"sans-papiers" (מהגרים בלתי חוקיים), היא סולקה בכוח הזרוע לאחר שקבוצתה השתלטה על כנסייה בפריז.

פילמוגרפיה

סרטים

• Demain les mômes (1975)
• Premiers désirs (1983)

• אהבה אסורה (Un amour Interdit) (1984)

• (L'Amour en douce (1984

• מאנון (Manon des Sources) (1986)

• Date with an Angel (1987)
• À gauche en sortant de l'ascenseur (1988)
• Les Enfants du désordre (1990)
• Il Viaggio di Capitan Fracassa (1991)

• רקדנית עירום (La Belle Noiseuse) (1991)

• Le bateau de Lu (1991)

• לב בחורף (Un cœur en hiver) (1992)

• La Belle Noiseuse: Divertimento (1992)
• Rupture(s) (1993)
• L'Enfer (1994)

• נלי ומר ארנו (Nelly et Monsieur Arnaud) (1995)

• Le dernier chaperon rouge (1996)

• משימה בלתי אפשרית (1996)

• Le Dernier Chaperon rouge (1996)
• Don Juan (1997)
• Le Temps retrouvé (1999)
• Elephant juice (1999)
• La Bûche (1999)
• Les Destinées (2000)
• Voyance et manigance (2001)
• (La Répétition (2001

• 8 נשים (Huit Femmes) (2002)

• Searching for Debra Winger (2002)
• Histoire de Marie et Julien (2003)

• נטלי... (Nathalie...) (2003)
• מפלט זמני (Les Égarés) (2003)

• A boire (2004)
• Un fil à la patte (2005)
• L'Enfer (2005)

• גיהנום (L'Enfer) (2005)

• Un crime (2006)
• Les Témoins (2007)

טלוויזיה

• Raison perdue (1984)
• Zacharius (1984)
• La femme de sa vie (1986)
• Marie-Antoinette, reine d'un seul amour (1989)
• D'Artagnan et les trois mousquetaires (2005)

קישורים חיצוניים

• עמנואל ביאר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• האתר של עמנואל ביאר
• מיכל ויניק, הפורנו האחרון בפריז, 16.2.2005, וואלה
• יקיר אלקריב על הסרט גיהנום, 8.9.2006, עיתון תל אביב
• על הסרט "גיהנום", במחנה