פוליטיקה השוואתית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוליטיקה השוואתית היא תחום מחקר במדע המדינה, העוסק בהשוואה בין מערכות פוליטיות במדינות שונות.
הפוליטיקה ההשוואתית בנויה על 3 מגמות:
- מחקר פרטני של מדינות– כל מדינה בפני עצמה. יצירת מאגר של ידע עמוק על כל מדינה, שניתן להשתמש בו לצורכי השוואות.
- השוואה מערכתית בין מדינות – בדיקת נושא מסוים לרוחב. הגדרת ההבדלים בין המדינות ומתן הסבר להבדלים אלו.
- מתודולוגיה השוואתית – פיתוח שפה וכלים משותפים לכל החוקרים בתחום הפוליטי.
היסטוריה [עריכה]
נהוג למנות שלוש תקופות עיקריות בחקר הפוליטיקה ההשוואתית:
- תקופה ראשונה: התקופה המסורתית שבין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה. התמקדות במוסדות הפורמליים של המדינה, ובעיקר במדינות הדמוקרטיות. הפוליטיקה נחשבה למשהו מצומצם, פורמלי, מכיוון שהתמקדו בממשלה, בחוקים וביחס בין רשויות השלטון. משפט חוקתי היה התחום הבולט במחקר ומוסדות המדינה נתפסו כשחקנים העיקריים.
- תקופה שנייה: לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. מזוהה עם גבריאל אלמונד האמריקני, אשר יצא כנגד המחקר של מדינות דמוקרטיות בלבד והסתכלות רק על מוסדות. תקופה זו מאופיינת בהרחבת עולם המושגים והמחקר של הפוליטיקה ההשוואתי, וכן הרחבת התחום הגאוגרפי של הפוליטיקה ההשוואתית גם למדינות בעולם השלישי. התפתחה התפיסה לפיה הפוליטיקה רחבה הרבה יותר מהפוליטיקה החוקית-פורמלית המתקיימת במוסדות. התפתחו תאוריות כגון הקשר בין התפתחות כלכלית ויציבות דמוקרטית. במקום גישה מוסדית-חוקית הם פיתחו גישה רציונלית פונקציונלית.
- תקופה שלישית: קמה בשנות השמונים של המאה ה-20 כביקורת על התקופה השנייה. המגמה מבוססת על מחקרים שטוענים כי זו הייתה טעות לזנוח את המוסדות הפורמליים של המדינה, וכי יש לבצע סינתזה בין שתי התקופות. המוסדות חוזרים להחקר, אך כחלק ממערכת פוליטית ריאלית כוללת. בתקופה זו נצפתה עלייה של מחקרים השוואתיים המתמקדים באזורים גאוגרפיים שונים. הפוליטיקה ההשוואתית כבר לא מעוניינת בגורמים היוצרים פוליטיקה מסוג מסוים, אלא בהשפעות של פוליטיקה מסוג מסוים: כגון מתי דמוקרטיות הינן יציבות או לא יציבות, מהן ההשלכות של סוג המשטר וכדומה.
חוקרים מרכזיים בתחום הם גבריאל אלמונד, ארנד ליפהרט, סימור מרטין ליפסט, סמואל הנטינגטון, רוברט א. דאהל, ברינגטון מור, ג'ובאני סארטורי ועוד.
