רוברט א. דאהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוברט אלאן דאהלאנגלית: Robert Alan Dahl;‏ 17 בדצמבר 19155 בפברואר 2014) היה פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת ייל, ששימש כנשיא האגודה האמריקנית למדע המדינה, והיה אחד מחשובי מדעני המדינה. דאהל תואר לעתים קרובות כ"דיקן" של כל מדעני המדינה האמריקנים. לתואר זה זכה בשל כתיבתו הפורה והעובדה שמדעני מדינה מובילים בתחום קיבלו את הכשרתם תחת הדרכתו. רבים סבורים כי פעולתו של דאהל באוניברסיטת ייל הביאה לכך שהפקולטה למדע המדינה באוניברסיטה זו נחשבת למובילה בארצות הברית.

במדע המדינה ישנן שלוש גישות מרכזיות לבחינת השאלה היכן נמצאת העוצמה בחברה: הגישה הפלורליסטית, האליטיסטית והמעמדית. דאהל נחשב כאבי "הגישה הפלורליסטית", גישה הנסמכת על המבנה האמריקאי הדמוקרטי במובן החברתי, הטוענת כי הכוח והעוצמה מתחלקים ומתפזרים בחברה. הגישה הפלורליסטית טוענת כי יחסי מדינה וחברה מושפעים בעיקר מתהליכים חברתיים ורואה את המדינה כשחקן חברתי-פוליטי בתוך מערך סבוך של שחקנים חברתיים נוספים.

דאהל הצביע על קיומן של קבוצות לחץ שונות המשפיעות על תהליכי קבלת החלטות והדגיש את תפקידה של החברה האזרחית ועל היותו של הפרט רציונלי, מרכזי לעשייה הפוליטית ובעל השפעה במשחק הפוליטי על ידי התארגנות לכדי קבוצה. לפי דאהל, בחברה האמריקאית קיים פלורליזם חברתי, יש מערכת חוקים המביאה לפיזור הכוח תוך עידוד תרבות פוליטית בה לכל הקבוצות יש מקום.

בשנות ה-60 היה דאהל מעורב במחלוקת חשובה עם ס. רייט מילס על טיבה של הפוליטיקה בארצות הברית. את מילס ניתן לשייך ל"גישה האליטיסטית" או "גישת האליטות" הנסמכת על הוגים כרוברט מיכלס, וילפרדו פארטו וגאטנו מוסקה (בניגוד לגישה המעמדית ששואבת מקארל מרקס). מילס טען שהשלטון בארצות הברית נתון בידי קבוצת אליטה אחידה ומצומצמת מבחינה דמוגרפית. לטענת מילס, השליטה האמיתית בארצות הברית אינה בידי הקונגרס או הנשיא אלא, בידי תעשיינים בעלי כוח והאליטה הצבאית.

דאהל לעומת זאת, טוען לתחרות ומשא ומתן בין קבוצות, מספר רב של קבוצות שעליהן לעבוד הן ביריבות והן בפשרה זו עם זו. אם זו אינה דמוקרטיה במובן הפופוליסטי של המילה, טען דאהל, זו לפחות פוליארכיה, או פלורליזם. ביצירתו הידועה ביותר "מי מושל?" (?Who Governs) (1961) ניתח דאהל את מבני הכוח הפורמלים והבלתי פורמלים בעיירה ניו הייבן בקונטיקט, ומצא כי ממצאיו תואמים את הערכותיו המוקדמות.

אך הביקורת על דאהל מציינת, כי מערכת המושגים דרכה הוא בוחן את החברה עיוורת למה שהביקורת מכנה קבוצות מוחלשות, שכלל אינן מתארגנות.

בשלב מאוחר יותר הגיע דאהל לעמדה פסימיסטית יותר. בספר "עד כמה דמוקרטית היא חוקת ארצות הברית?" (How Democratic Is the American Constitution?) שפורסם בשנת 2001, הוא טען שהחוקה אינה דמוקרטית כפי שעליה להיות בהינתן העובדה שכותביה פעלו ממצב של אי ידיעה באשר לעתיד. עם זאת הוא הוסיף שלא ניתן לעשות דבר בקשר לכך, פרט לקריסה חוקתית, מצב בו אינו חפץ.

ביצירה חשובה אחרת "הדמוקרטיה ומבקריה" (Democracy and Its Critics), שפורסמה בשנת 1989, הבהיר דאהל את דעתו על הדמוקרטיה. אף מדינה מודרנית אינה דמוקרטיה אידאלית לדעתו של דאהל. דאהל מכנה את הדמוקרטיות הליברליות של המערב פוליארכיות. הפוליארכיות השיגו בחירות לתפקידים ציבוריים, ובחירות אלו הן חופשיות והוגנות, כוללות זכות הצבעה לכל, זכות לכל להתמודד על משרה ציבורית, חופש הביטוי, חופש העיתונות וחופש ההתאגדות. מוסדות אלו הם התקדמות משמעותית בכך שהם יוצרים מרכזי כוח פוליטי מרובים, במקום מרכז כוח אחד. עם זאת, הם אינם עומדים בתקן לדמוקרטיה במלוא משמעותה. על פי דאהל, הדמוקרטיה כוללת יותר השתתפות של האזרחים בענייני המדינה, ושליטה הדוקה יותר של האזרחים בממשל, מאשר קיימות בפועל באיזו מדינה שהיא בעולם. דאהל מעולם לא הכחיש את מחויבותו רבת השנים לרעיונות סוציאליסטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט דאהל, "ממשלות ואופוזיציות", בתוך מדינה וחברה, כרך ב.
  • ס. רייט מילס, "מבנה העוצמה בחברה האמריקאית", בתוך מדינה וחברה, כרך א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]